פנחס יחזקאלי: 'כור היתוך' – הפרדיגמה שנטישתה פרקה אותנו

תקציר: האם הפיצול שחווה מדינת ישראל היום הוא תוצאה של נטישת מדיניות כור ההיתוך (melting pot)? זוהי פרדיגמת חשיבה, שלפיה נכון לזרז את תהליך האינטגרציה של מהגרים או מיעוטים אשר נקלטים בתוך קהילה הדומיננטית ומאמצים את תרבותה, כדי להחיש את הקליטה ואת צמצום ההבדלים - וגם הפערים השונים - בינם לבין הקבוצה הקולטת. אבל, 'אין ארוחות חינם': יש לה מחירים לא מבוטלים, בעיקר בקרב בני הדור הראשון לאינטגרציה וכמו כל התערבות קיצונית, היא נתונה למהפכים...

[בתמונה: כור ההיתוך... יוצר במערכת Wonder AI]
[בתמונה: כור ההיתוך... יוצר במערכת Wonder AI]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

למושג ההופכי של 'כור היתוך': 'פוליטיקה של זהויות', לחצו כאן:

*  *  *

פרולוג

ב- 21 במרץ 23 פרסמו יובל קרניאל ונעם מנלה ב'הארץ' מאמר תחת השם: "כור ההיתוך סיים את תפקידו ההיסטורי. הפערים גדולים מדי", בו הם מתארים את התפצלות מדינת ישראל לשלושה "מרחבי חיים" כלשונם: ישראל, יהודה ופלשת (ראו המאמר למטה):

"המחאה על ההפיכה המשטרית חידדה את שאלות הזהות שלנו עד הקצה: אנשי יהודה, השואפים למדינה שמרנית בעלת מעורבות דתית עמוקה בחיי הפרט, עם כוח כמעט בלתי מוגבל לסמכות השלטת; אנשי ישראל השואפים למדינה ליברלית דמוקרטית בעלת ממשל מרוסן, ואנשי פלשת (ערביי ישראל) ..." [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן].

הפיצול הזה הוא אכן עובדה של קבע; אבל, האם כל זה לא התרגש עלינו כי נטשנו את כור ההיתוך, לטובת פוליטיקת הזהויות, שפרקה אותנו? למושג הזה: 'כור ההיתוך', מוקדש המאמר.

[האם עזיבת כור ההיתוך היא התוצאה או הגורם להתפרקות מדינת ישראל? למאמרם של קרניאל ומנלה ב'הארץ': כור ההיתוך סיים את תפקידו ההיסטורי. הפערים גדולים מדי - לפני שלושה חודשים, שכעת נראים ארוכים במיוחד, הצענו כאן מודל של היפרדות חלקית של ישראל לאוטונומיות. קראנו להן "מרחבי חיים" ("הארץ", 20.12.22). המודל עורר עניין, אבל רבים ראו בו לא מעשי בעליל. והנה, לא עברו אלא שלושה חודשים והמציאות יצרה הלכה למעשה מציאות של שלושה מרחבי חיים: ישראל, יהודה ופלשת. המחאה על ההפיכה המשטרית חידדה את שאלות הזהות שלנו עד הקצה: אנשי יהודה, השואפים למדינה שמרנית בעלת מעורבות דתית עמוקה בחיי הפרט, עם כוח כמעט בלתי מוגבל לסמכות השלטת; אנשי ישראל השואפים למדינה ליברלית דמוקרטית בעלת ממשל מרוסן, ואנשי פלשת (ערביי ישראל),...
[האם עזיבת כור ההיתוך היא התוצאה או הגורם להתפרקות מדינת ישראל? למאמרם של קרניאל ומנלה ב'הארץ', לחצו כאן]

'כור היתוך' מהו? המשגה

[בתמונה: כור היתוך - אילוסטרציה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Valeryna לאתר FIXABAY]
כור היתוך (melting pot), או הטמעה תרבותית, היא פרדיגמת חשיבה, שלפיה נכון לזרז, בדרך מלאכותית, את תהליך האינטגרציה של מהגרים או מיעוטים, אשר נקלטים בתוך קהילה הדומיננטית ומאמצים את תרבותה. 

זאת, כדי להחיש את הקליטה ואת צמצום ההבדלים והפערים השונים, בינם לבין הקבוצה הקולטת. 

המושג ההופכי הוא פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity politics).

מדיניות זו היא תהליך טבעי במערכות מורכבות - ולכן, גם בדרך כלל אפקטיבי. היא המהווה תוצאה של מאבק העוצמה בין מרכיבי המערכת, והרצון של קבוצת הרוב הדומיננטית, לשמר בידיה את העוצמה, ואת הנכסים שבידה.

כתוצאה מהתהליך, נעלמים פעמים רבות, חלק או כל המאפיינים הייחודיים למהגרים החדשים או לקבוצות המיעוט. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם מוסדות התרבות השלטת יוזמים תכניות להטמעת התרבות השלטת בקרב אוכלוסיות המיעוט (ויקיפדיה: הטמעה תרבותית).

[בתמונה: כור ההיתוך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Elan Ruskin לאתר flickr]
[בתמונה: כור ההיתוך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Elan Ruskin לאתר flickr]
[בתמונה: מדיניות 'כור ההיתוך' יכולה 'לעבוד' בשני תנאים מצטברים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
[בתמונה: מדיניות 'כור ההיתוך' יכולה 'לעבוד' בשני תנאים מצטברים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

מדיניות 'כור ההיתוך' יכולה 'לעבוד' בשני תנאים מצטברים:

1. כאשר תרבות הקבוצה החדשה מגלה נחיתות ביחס לתרבות הדומיננטית, שמונעת ממנה היקלטות מוצלחת בחברה (למשל, היעדר תרבות טכנולוגית מפותחת). המשמעות היא שהמשך הישענות על תרבות הקבוצה רק ינציח את הפערים בינה לבין הקבוצות האחרות, לאורך זמן.

כך למשל, אם היו עולי אתיופיה מגיעים לישראל בעידן 'כור ההיתוך, היא הייתה אולי קשה ואכזרית לדור הראשון של העולים; אולם, הייתה פורצת את הדרך בפני בניהם לצמצום מהיר של פערים, ולהיקלטות מהירה בחברה בעתיד. 

אבל עולי אתיופיה נקלטו בעידן הפוליטיקה של זהויות. היא גרמה, בהכרח, להתמשכות תהליך צמצום הפערים, והתוצאות בהתאם! 

2. כאשר עוצמתה של הקבוצה הנקלטת - בגודל ובהשכלה - קטן יחסית, ביחס למרכיבים השונים של הקבוצה הקולטת; ולהיפך: קבוצה גדולה מאוד אינה זקוקה לכור היתוך. יתרה מכך: הקבוצה הנקלטת לא תאפשר 'כור היתוך'.

כך למשל, העלייה הרוסית לא הייתה זקוקה ל'כור היתוך', ועוצמתה גם לא הייתה מאפשרת אותו: הגעת מיליון יהודים ממוצא רוסי (כמות העולים היוותה חלק ממרכיב העוצמה שלהם, כמו גם הרקע הטכנולוגי המתקדם) אפשרה שימור של התרבות הרוסית שהביאה להיטמעות העולים תוך פרק זמן קצר יחסית באוכלוסיה ובהנהגה, ובהשפעה משמעותית של תרבות הנקלטים על תרבות הקולטים (מיזוג תרבויות ולא היבלעות בתרבות הקולטת). 

[בתמונה: פוליטיקת הזהויות - המושג ההופכי לכור ההיתוך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי DonkeyHotey לאתר flickr]
[בתמונה: פוליטיקת הזהויות - המושג ההופכי לכור ההיתוך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי DonkeyHotey לאתר flickr]
[בתמונה: אין ארוחות חינם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי perianjs לאתר FIXABAY]
[בתמונה: אין ארוחות חינם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי perianjs לאתר FIXABAY]

אבל, 'אין ארוחות חינם'...

התהליך הזה איננו מתרחש בשקט, וכיוון שמערכות מורכבות נוטות למהפכים, היום שולטת במדינות המערב פרדיגמה הפוכה: פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity politics).

פרדיגמה זו מדגישה את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. היא מדגישה כבוד לשוני ולהבדלים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט - אתניות, מיניות או אחרות - לתבוע לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה (אנציקלופדיה של הרעיונות: פוליטיקה של זהויות).

גם תרבות זו איננה נטולת חסרונות, והיא מייצרת כבר היום תופעות לוואי חברתיות קשות, לטעמי, אף יותר מאלה של כור ההיתוך (ראו: יחזקאלי, 2017).
[בתמונה: אין ארוחות חינם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]
[בתמונה: אין ארוחות חינם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]

דרכי היווצרות של 'כור היתוך'

[בתמונה: דרכי היווצרות של 'כור היתוך'... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]
[בתמונה: דרכי היווצרות של 'כור היתוך'... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]
כור היתוך/הטמעה תרבותית יכולים להיווצר בשני מצבים שאינם סותרים, ויכולים להתבצע במקביל (ראו תרשים למטה): להיכפות מלמעלה, ולהיווצר בהתארגנות עצמית, כמפורט:

כפיית 'כור ההיתוך' מלמעלה

לעתים נוטים השלטונות (שמייצגים את תרבות הרוב), ליצור מדיניות האחדה, ולכפות את תרבות הרוב על מיעוטים אתניים. גישה זו הייתה מקובלת בעיקר במאה ה-19 ובמאה ה-20 בארצות רבות (ויקיפדיה: הטמעה תרבותית):

- הפרנקיזציה בצרפת, ששורשיה עוד ב-1539 אך הפכה למדיניות רשמית בהדרגה אחרי המהפכה הצרפתית, והתבטאה באיסור על ברטונית וניבים מקומיים אחרים;

- הגרמניזציה, שהופעלה לראשונה על ידי פרוסיה על הסלאבים בשטחיה המזרחיים;

- הרוסיפיקציה שהנהיגה האימפריה הרוסית בעיקר אחרי 1863, שנמשכה גם בברית המועצות;

- המגיאריזציה בשטחי ממלכת הונגריה רבתי לאחר 1867 ועד למלחמת העולם הראשונה.

- מדינת ישראל מלפני קום המדינה ועד שנות השבעים של המאה הקודמת.

[בכרזה: כור היתוך/הטמעה תרבותית יכולים להיווצר בשני מצבים שאינם סותרים, ויכולים להתבצע במקביל: להיכפות מלמעלה, ולהיווצר בהתארגנות עצמית]
[בכרזה: כור היתוך/הטמעה תרבותית יכולים להיווצר בשני מצבים שאינם סותרים, ויכולים להתבצע במקביל: להיכפות מלמעלה, ולהיווצר בהתארגנות עצמית]

'כור היתוך' בהתארגנות עצמית

מטבע הדברים, מהווה קבוצת הרוב 'רכזת' רבת עוצמה, המושכת אליה את בני קבוצות המיעוט, המבקשים להיטמע בה.

דוגמה קלאסית של תהליך כזה הוא ההיטמעות של יהודים בגולה, פעמים רבות עד כדי אבדן מוחלט של הזהות הלאומית והמרת הדת (ויקיפדיה: הטמעה תרבותית). הנה לפניכם כתבת תעמולה הממחישה את צידה האחר של התופעה:

[בסרטון: הדוגמה הקלאסית של התהוות כור היתוך בהתארגנות עצמית, הוא ההיטמעות של יהודים בגולה, פעמים רבות עד כדי אבדן מוחלט של הזהות הלאומית והמרת הדת]

המושג העברי, 'כור היתוך', נולד בהקשר אמריקני דווקא

[תמונתו של ישראל זנגוויל משמאל היא נחלת הכלל]
בשנת 1908 כתב ישראל זנגוויל (Israel Zangwill; 1926-1864; ראו תמונה משמאל למטה) את המחזה: "כור ההיתוך".

במחזה, מתואר סיפורו של צעיר יהודי שהיגר מרוסיה לארצות הברית של ראשית המאה ה-20, לאחר שמשפחתו נרצחה בפרעות קישינב, שם הוא מבקש להינשא לצעירה רוסייה שאינה יהודייה.

[תמונתו של ישראל זנגוויל משמאל היא נחלת הכלל]

בתחילת המחזה מכנה הצעיר את ארצות הברית "כור מצרף בו ניתכים כל גזעי אירופה".

המחזה מתאר את ארצות הברית כמקום בו ניתכים כל הגזעים ובן דמותו תהיה של הגזע החזק ביותר ושפתו תהיה השפה הטובה ביותר.

זה המקור הישראלי לביטוי זה, המתאר הטמעה תרבותית של קבוצה אחת בתוך קבוצות אחרות. 

[בתמונה: שער המחזה "כור ההיתוך", אשר נכתב על ידי ישראל זנגוויל בשנת 1908. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: שער המחזה "כור ההיתוך", אשר נכתב על ידי ישראל זנגוויל בשנת 1908. התמונה היא נחלת הכלל]

כור ההיתוך הישראלי

[התמונה משמאל: חלק מתמונה גדולה יותר של בן גוריון נואם, שצולמה על ידי לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הנהיג ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של 'כור היתוך' או מיזוג גלויות על פי תפיסת קיבוץ הגלויות ושיבת ציון. 

בשונה מ'כור ההיתוך' האמריקאי, מיזוג הגלויות בבסיס מדיניות ממשלת ישראל שאובה מרעיונות יהודיים ואף משיחיים. אחד הביטויים למיזוג הגלויות הישראלי הוא הניסיון לעצב את דמות הצבר - היהודי החדש, הישראלי, כתוצר של כור היתוך - מפגש הדדי ונישואי תערובת בין יהודים מעדות שונות בארץ הקודש.

ישראל הייתה חייבת במהירות לגבש אומה, מהמוני הפליטים שזרמו עליה (אבל, גם איימו על הדומיננטיות של התרבות השלטת...). 

[התמונה משמאל: חלק מתמונה גדולה יותר של בן גוריון נואם, שצולמה על ידי לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

דמות הצבר הזה באה לידי ביטוי, למשל, בדמותו של ארי בן כנען שגולמה דווקא על ידי פול ניומן ה'גוי', בסרט אקסודוס (EXODUS):

[בתמונה: דמות הצבר הזה באה לידי ביטוי, למשל, בדמותו של ארי בן כנען שגולמה דווקא על ידי פול ניומן ה'גוי', בסרט אקסודוס (EXODUS)]

העשרה

כור היתוך הלכה למעשה...

[בסרטון: כור היתוך הלכה למעשה...]

כור היתוך הלכה למעשה...

[בתמונה: כור היתוך הלכה למעשה...]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה