פנחס יחזקאלי: תיאורית התיוג – הקהל קובע!

[בתמונה: חיילי SA ניצבים - ב- 1 באפריל 1933 - לפני חנות הכלבו N. Israel ובידיהם שלטים: "גרמנים! הגנו על עצמכם! אל תקנו מיהודים!". תיוגם של היהודים - כגזע מאוס, השולט בעולם ומזהם את גרמניה - הצליח, כי נפל על קרקע ספוגה באנטישמיות לאורך שנים. ללא תגובה כזו של האוכלוסייה בגרמניה לא היה התיוג מצליח. זו משמעותה של תאוריית התיוג! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesarchiv, Bild 102-14469 / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: חיילי SA ניצבים - ב- 1 באפריל 1933 - לפני חנות הכלבו N. Israel ובידיהם שלטים: "גרמנים! הגנו על עצמכם! אל תקנו מיהודים!". תיוגם של היהודים - כגזע מאוס, השולט בעולם ומזהם את גרמניה - הצליח, כי נפל על קרקע ספוגה באנטישמיות לאורך שנים. ללא תגובה כזו של האוכלוסייה בגרמניה לא היה התיוג מצליח. זו משמעותה של תאוריית התיוג! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesarchiv, Bild 102-14469 / CC-BY-SA 3.0]

תיאורית התיוגLabeling theory) ) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה. לא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל!

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תיוג (labeling) הוא הצמדה של תג למישהו או למשהו. אם החיבור הזה נקלט בתודעתם של האחרים בסביבה החברתית, אזי נוצר מיתוג: משמע, תיוג של אדם או מוצר או רעיון ממתג אותו. משמע, הופך אותו למותג, והאדם או והנושא - נשוא המיתוג - נותר עמו לאורך זמן, לעתים לעד.

תיוג יכול להיות חיובי או שלילי:

  • תיוג חיובי מיועד לחבר אותי, או את המוצר שאותו אני מבקש לתייג - עם משהו חיובי שיקסום לקהל היעד.
  • תיוג שלילי יוצר דה-לגיטימציה למתנגדי או מחבל בדעת הקהל על מוצר מתחרה.

[לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

תיאורית התיוג (Labeling theory) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה, ולא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל:

[בתמונה: כריכת ספרו של הווארד בקר, "Outsiders", שראה אור, לראשונה, ב- 1963 בהוצאת Free Press]

  • אם התיוג חיובי, מבצע הפעולה יפנים את התיוג וינהג בדרך נורמטיבית ומקובלת בחברה נתונה.
  • אם התיוג שלילי אזי מבצע הפעולה יורחק מחברתו ותחסם בפניו ההזדמנות לשוב לחברה הנורמטיבית, הוא יפנים את התגית השלילית וינהג בדרכים לא נורמטיביות כמו עבריינות (ויקיפדיה: תאוריות התיוג).

לכן, סטייה חברתית, הגדרת מעשה מסוים כסטייה, והגדרת רמת הסטייה, נקבעים על פי עוצמת הזעזוע של החברה מאותו המעשה או אותה ההתנהגות.

משמעות הדברים היא שיצירת הסכמה חברתית למותג כלשהו, היא תנאי הכרחי לתיוג מוצלח.

אחד מהוגי הדעות החשובים בתחום תיאורית התיוג הוא הסוציולוג האמריקני הווארד שאול בקר (Howard S. Becker).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של הווארד בקר, "Outsiders", שראה אור, לראשונה, ב- 1963 בהוצאת Free Press]

בקר טען בספרו אאוטסיידרים (Outsiders) שראה אור לראשונה בשנת 1963, כי סוטה הוא אדם שהתיוג "הודבק" בו בהצלחה; ו"התנהגות סוטה" היא התנהגות שאנשים הצליחו להצמיד לה תווית של התנהגות סוטה.

כלומר, מה שקובע אם המעשים טובים או רעים, הוא תגובת החברה אליהם. גם אם עשיתי משהו רע והחברה לא הגיבה בשלילה, אזי אינני נחשב סוטה ולא אחוש אשמה (Becker, 1991: 9).

השפעת המקום על התיוג

כיוון שחברות שונות בתרבותן ובמנהגיהן, מה שנחשב לגיטימי בחברה אחת עלול להיחשב סוטה בחברה אחרת.

כך למשל, בעוד פוליגמיה נחשבת מקובלת במדינות מוסלמיות רבות (ראו תמונה למטה), היא נחשבת להתנהגות סוטה בעולם המערבי; או השתנות המתרחשת בימים אלה ממש היא השינוי ההדרגתי של היחס לסמים קלים, ומעבר לדה-קרימינליזציה וללגליזציה של השימוש בקנביס למשל.

[למאמר: 'פּוֹלִיגַמְיָה: תופעה טבעית או עבירה פלילית?', לחצו כאן]

[בתמונה: פוליגמיה נהוגה נהוגה בחברות פטריארכליות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי PaulBlake לאתר photobucket]

[בתמונה: פוליגמיה נהוגה נהוגה בחברות פטריארכליות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי PaulBlake לאתר photobucket]

השפעת הזמן על התיוג

כיוון שהמציאות דינאמית, גם הדעות בחברה משתנות לגבי תחומים מסוימים, ואז, תיוגים מאבדים את תקפם. משמע, מה שנתפס כסוטה בתקופה מסוימת יכול להיחשב באותה חברה כלגיטימי ומקובל, בתקופה אחרת.

בעולם המודרני, שבו התנהגות סוטה מוגדרת כעבירה בחוק הפלילי, שינוי התנהגותי גורר דה-קרימינליזציה של העבירה שהיחס אליה השתנה ו/או לגליזציה שלה.

דוגמה להשפעת הזמן על התיוג היא היחס להומוסקסואלים בגרמניה, בשנים 1945-1933; וכיום: 

  • בגרמניה הנאצית, הומוסקסואליות נחשבה כהפרעה נפשית. ההומוסקסואלים בוזו נרדפו כמו היהודים. הם סומנו בתג מיוחד: משולש ורוד, סולקו למחנות ריכוז והומתו בדרכים שונות (ראו תמונה למטה).
  • היום, הומוסקסואליות נחשבת נורמלית לחלוטין בגרמניה (שהכירה באחריותה לגורלם בתקופה הנאצית ב- 2002) ובאיחוד האירופי כולו.

[להרחבת המושג 'דה קרימינליזציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'לגליזציה', לחצו כאן]

[בתמונה: אסירים הומוסקסואלים בסימון משולש ורוד במחנה זקסנהאוזן, 1938. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: אסירים הומוסקסואלים בסימון משולש ורוד במחנה זקסנהאוזן, 1938. התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמה הפוכה - של תופעה שנחשבה לגיטימית ונעלמת עם הזמן - היא הסוגייה של ענישת תלמידים בעונשי גוף:

במאה ה- 19 הענשה כזו הייתה מקובלת. היום היא נחשבת לעבירה פלילית במדינות המפותחות, ונעלמת מהנוף גם במדינות המתפתחות:

["הילדים השובבים", קריקטורה משנת 1849, המציגה מורה מעניש את תלמידיו במגוון של עונשים גופניים. התמונה היא נחלת הכלל]

["הילדים השובבים", קריקטורה משנת 1849, המציגה מורה מעניש את תלמידיו במגוון של עונשים גופניים. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: תיאורית התיוג – הקהל קובע!

  1. Pingback: 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *