תקציר: פּוֹלִיגַמְיָה או ריבוי נשים (Polygamy) היא אחת התופעות המסקרנות בתרבות האנושית שהפכו טאבו בחברות מערביות, ועדיין נהוגות בחברות פטריארכליות ומוסלמיות. כיום, היא אחד האיומים המשמעותיים על ביטחונה הלאומי של ישראל…

עודכן ב- 16 בינואר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים, העוסק בפוליגמיה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: האם הפוליגמיה חוזרת לאופנה במערב בדמותה של הפוליאמוריה?

*  *  *

ראו בסרטון למטה את הצעיר המצרי שנושא לו לאשה שלוש נשים בחתונה אחת... הוא נראה מטבע הדברים מרוצה, לפחות למראית עין גם נשותיו (מי יותר, מי פחות...).

ברוכים הבאים לתופעה המרתקת של ריבוי הנשים - הפוליגמיה... תופעה רבת שנים המוכרת בחברות שונות ברחבי העולם, שעומדת כיום בצומת תרבותי, חברתי ומשפטי. בעוד שבחברות מסוימות היא נתפסת כמציאות טבעית ומקובלת, אחרות רואות בה עבירה מוסרית ואף פלילית, ואוכפות אותה בחומרה.

במאמר זה נבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית ומשפטית, תוך התייחסות למורכבותה.

פוליגמיה: המשגה ומבט היסטורי ותרבותי

פּוֹלִיגַמְיָה או ריבוי נשים (Polygamy) מתארת תופעה של ריבוי בני זוג. בדרך כלל: ריבוי נשים לגבר אחד. ביגמיה (נישואין של גבר אחד לשתי נשים בו זמנית) הינה סוג של פּוֹלִיגַמְיָה. 

זוהי תופעה עתיקת יומין, אשר שימשה כפרקטיקה מקובלת בחברות פטריארכליות רבות עדיין נהוגה בהן ובקרב כתות שונות. היא גם אחת התופעות המסקרנות בתרבות האנושית שהפכו טאבו בחברות מערביות, עד גלי ההגירה האחרונים.

פוליגמיה התקיימה ועדיין מתקיימת מתוך תפיסות תרבותיות, כלכליות ודתיות, ולעתים נתפסה כאמצעי להגברת פריון ולשמירה על יציבות משפחתית. ביהדות, למשל, הייתה הפוליגמיה מותרת עד להחלטת רבנו גרשום במאה ה-11 לאסור אותה בקרב קהילות אשכנז. לעומת זאת, בקרב חלק מקהילות ספרד והמזרח, נותרה הפוליגמיה לגיטימית לאורך תקופות ארוכות.

בתרבויות מוסלמיות, המאפשרות פוליגמיה עד היום, מדובר בפרקטיקה שמוסדרת מבחינה דתית ומשפטית. השריעה מתירה עד ארבע נשים לגבר, בתנאי שיתייחס אל כולן באופן שווה. עם זאת, במציאות, לעתים קרובות מתעוררים קונפליקטים הנובעים מאי-עמידה בדרישה זו.

פוליגמיה בקרב בעלי חיים

אחת התכונות של מערכות מורכבות גורסת שכל המערכות פועלות על בסיס חוקים ותכונות דומים. לכן, מערכות מורכבות בטבע, ומערכות אנושיות פועלות באופן דומה. ובאמת, ניתן לאתר פּוֹלִיגַמְיָה, הן בטבע (בקרב בעלי כנף ובקרב יונקים כאחת; ראו את תמונת השער של המאמר ואת התמונה למטה) והן בקרב בני אנוש.

הסוציולוגיה של הפוליגמיה: תופעה טבעית?

מנקודת מבט סוציולוגית, יש המפרשים את הפוליגמיה כתופעה טבעית הנובעת מצרכים אבולוציוניים. גברים, בתיאוריה זו, שואפים להעמיד צאצאים רבים ככל האפשר, בעוד שנשים מתמקדות בבחירת בני זוג שיוכלו להבטיח את הישרדות ילדיהן. עם זאת, ניתוחים חברתיים מצביעים על כך שפוליגמיה קשורה קשר הדוק ליחסי כוח ולהיררכיה מגדרית.

בחברות פטריארכליות, ריבוי נשים מביא הולדה של כמות גדולה של צאצאים, שמשמשת ככוח עבודה. לפיכך, כמות הנשים שיש לגבר בחברות כאלה הינה סמל סטטוס וסימן לעושר (ויקיפדיה: פוליגמיה).

הפוליגמיה היא גם כלי לפתרון בעיות חברתיות וכלכליות: בחברות פטריארכליות, נשים לעתים קרובות מוצאות עצמן במעמד נחות יותר, ללא שליטה מלאה על חייהן וללא יכולת לפרנס את עצמן. הפוליגמיה היא לעתים התשובה לרווקות שלא מצאו שידוך, או לאלמנות שנותרו ללא מפרנס. יתרה מכך, ריבוי נשים במשפחה גדולה מרובת ילדים מאפשר להן גמישות בטיפול בילדים, ובשמירה על משק הבית.

פוליגמיה וסטייה חברתית

אחת השאלות המרכזיות היא האם ניתן לראות בפוליגמיה סטייה חברתית. אמיל דורקהיים, שחקר את מושג הסטייה, טען כי מה שנחשב לסטייה משתנה מחברה לחברה ותלוי בקונצנזוס החברתי. בישראל, הפוליגמיה מוגדרת כסטייה משפטית, אך עבור קבוצות מסוימות היא נורמה מקובלת. מצב זה יוצר מתח בין החוק לבין תפיסות תרבותיות מקומיות.

אכיפה

עד גלי ההגירה האחרונים, הצליחו מדינות מערביות הצליחו לעקר את התופעה משורש, והיא הייתה נפוצה בעיקר במדינות מוסלמיות, שם היא מותרת ומקובלת, וכאמור, גם בישראל, בקרב האוכלוסייה הבדואית. כיום, המצב בארצות המערב שונה מן היסוד.

ידועה היד הקשה שנקטו שלטונות ארצות הברית כלפי התופעה, שהייתה מקובלת בקרב קהילות מורמוניות במאה ה- 19, שהתרכזו ביוטה. הממשל החל להטיל סנקציות שונות על הפוליגמיה ובהמשך נחקקו חוקים ברורים ומפורשים כנגדה. הנשיא הדמוקרטי ג’יימס ביוקאנן ניצח בבחירות של 1856 עם מצע שכלל מדיניות אנטי פוליגמית מובהקת לפיה יש לעקור מן השורש את “שני השרידים התאומים של הברבריזם – פוליגמיה ועבדות”. לאחר ניצחונו בבחירות, הכריז ביוקאנן על מדינת יוטה - שאפשרה למורמונים נישואים פוליגמיים - כמורדת ושלח כוחות צבאיים למדינה (לוי, 2018).

ב-1882 אימץ הקונגרס את חוק אדמונדס, שחידד את ההגדרה של פוליגמיה כפשע הגורר עונשי מאסר ארוכים והחרמות רכוש, ובהמשך נוספו לחוק מספר תיקונים שנועדו לחזק את אכיפתו. הפרשנות שניתנה לחוק של אדמונדס ביוטה הייתה ששום מורמוני, פוליגמיסט או אחר, לא יכול להירשם כמצביע בבחירות ורבים ממנהיגי הכנסייה המורמונית ירדו למחתרת. כל הניסיונות המורמוניים לפנות לבית המשפט העליון או לדון עם הממשל בנושא זה נכשלו (לוי, 2018).

לקראת סוף שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, הלך וגבר הלחץ שהפעיל הממשל האמריקאי נגד המורמונים, וראשי הכנסייה הבינו כי עליהם לבחור בין הישרדות הכנסייה לוויתור על הפוליגמיה. ב-24 לספטמבר 1890 פרסם נשיא הכנסייה ווילפורד וודראף במניפסט רשמי הצהרה על התחייבותה של הכנסייה המורמונית לציית לחוק הפדרלי ולסיים את מנהג ריבוי הנישואים. בשנת 1896 הפכה יוטה למדינה ה-45 של ארצות הברית. ביטול הפוליגמיה סימל את תחילת ההשתלבות של התרבות המורמונית בתוך הזרם המרכזי של הקונצנזוס האמריקאי (לוי, 2018).

סיכום: עבירה פלילית או הכרה בתרבות?

פוליגמיה מדגישה את המתח בין ערכי מדינת הלאום לבין מציאות חברתית מורכבת. האם יש להתייחס אליה כאל עבירה פלילית שיש להוקיעה, או שמא כאל תופעה תרבותית שיש להבין ולהתמודד עמה בדרכים רגישות ומגוונות? ייתכן שהפתרון טמון בשילוב בין אכיפת החוק לבין קידום תהליכים חינוכיים וחברתיים המקדמים שוויון מגדרי ואינטגרציה. המפתח, כפי שעולה מדיון זה, הוא יצירת דיאלוג בין מערכת המשפט לבין המערכת החברתית, תוך הבנת השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של התופעה.

[לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על נשים באתר
• אוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע'.
• הרחבת המושג: 'כת'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף מאמרים על גמישות אסטרטגית (אג'יליות), ארגונית ואישית;הרחבת המושג, 'גמישות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הכול על שוויון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על נשים באתר, ייצור ידע, 9/3/19.
• ויקיפדיה: גואל רצון;
• ויקיפדיה: פוליגמיה;
• ויקיפדיה: בדואים בישראל;
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14;
• יוסי בן-ברוך וזיו מאור (2018), העבריינות משתלמת: המלצות דו”ח הפוליגמיה מתגמלות את הבעלים, מידה, 08/07/2018.
• לוי אמיר (2018), כך ניצחה ארה”ב את הפוליגמיה המורמונית, מידה, 11/7/18.
• ויקיפדיה: גואל רצון.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/514.
• פנחס יחזקאלי (2016), כת: תסמונת של התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 29/10/16.
• .Wikipedia: Polygamy.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכול על שוויון, ייצור ידע, 4/5/23.