[בתמונה: משה דיין במלחמת יום כיפור. הדמורליזציה שהפגין ריסקה את מעמדו הציבורי... התמונה היא צילום מסך]
[לתוכן העניינים של 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 13 במאי 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב-9 באוקטובר 1973, למחרת כישלון מתקפת הנגד בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, הופיע שר הביטחון, משה דיין בפני חברי "ועדת העורכים" של העיתונות ואמר לנוכחים דברים שהדהימו אותם:
"אין לנו עכשיו כוח לזרוק את המצרים מעבר לתעלה מבלי להתיש את כוחותינו כמעט לחלוטין. אם נלך על זה, נאבד את הכוח שלנו ונשאר במדינת ישראל בלי כוח. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להיערך בקווים אחרים" (ויקיפדיה: ישראל במלחמת יום הכיפורים).
דיין הוסיף כי הלילה יודיע לאומה על כך בשידור טלוויזיה. שומעיו נותרו המומים. עורך "הארץ" גרשום שוקן אמר לדיין: "אם מה שאמרת לנו תגיד הערב בטלוויזיה, פירושו רעידת אדמה". עיתונאים אחרים דיווחו כי דיין דיבר על "חורבן הבית השלישי" (דבר שנפתלי לביא, דוברו של דיין, הכחיש לאחר מכן וטען כי דברי דיין שובשו ולמעשה אמר למפקד חיל האוויר, האלוף בנימין פלד, שנלווה אליו לפגישה: "בני, הבית השלישי מונח על כתפיך"). אחד העיתונאים שנכחו בפגישה טלפן לגולדה מאיר ודיווח לה על דברי דיין והציע למנוע את השידור (ויקיפדיה: ישראל במלחמת יום הכיפורים).
גולדה נענתה ובאותו ערב הופיע בשידור לאומה האלוף אהרן יריב והציג את המצב בחזיתות בצורה מאופקת ומאוזנת; כדי למנוע את גלישת הדֵּמוֹרָלִיזַצְיָה אל הציבור... (ויקיפדיה: ישראל במלחמת יום הכיפורים).
כיום - בעידן הרשתות החברתיות - דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה בקרב אוכלוסייה בעייתית הרבה יותר, בשל נטייתה לפתח ויראליות ולהתפשט.[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'ויראליות', לחצו כאן]
[האלוף אהרן יריב. רק לא לגרום דמורליזציה בקרב הציבור... התמונה היא צילום מסך]
הדֵּמוֹרָלִיזַצְיָה, החרדה והמבוכה שהפגין דיין במהלך המלחמה, ריסקה את מעמדו הציבורי לבלי תקנה; וממחישה את הקשר שבין המושג הזה למנהיגות: הציבור מצפה ממנהיגיו להפגין ביטחון ועוצמה ברגעי מבחן; הוא מתגמל את העובדים במבחן ומוחק את הכושלים בו. לכן, דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה בקרב מקבלי ההחלטות ברגעי מבחן היא הרסנית לקריירה שלהם; ועלולה לגרום נזק לאינטרסים הלאומיים של המדינה, שעליהם הם מופקדים.
דוגמה חיובית של מנהיג - שנבנה מיכולתו להעניק ביטחון והשראה ביצי צרה - הוא וינסטון צ'רצ'יל, שהבריטים התאחדו סביבו בתקופה הקשה של מלחמת העולם השנייה;
צריך לזכור כי עלייתו המטאורית של של דיין ערב מלחמת ששת הימים, הייתה קשורה גם היא לתחושה הציבורית - השגויה אמנם - שראש הממשלה דאז לוי אשכול נגוע בדמורליזציה, עקב נאומו המגומגם לפני המלחמה. הדמורליזציה הציבורית שיצר הייתה כה גדולה, עד כי נאלץ לוותר על תפקיד שר הביטחון למשה דיין. הדמורליזציה היא שהעלתה את דיין לגדולה והיא שהקריסה אותו!
[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'גמישות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'אינטרסים לאומיים', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה מהי? המשגה
דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה (Demoralization) היא פגיעה במורל, פגיעה במצב הרוח הכללי או הלאומי והחלשת כוח ההתנגדות לפעולה של תוקפן, באופן שיכול ליצור פגיעות ושבירות. מטרתו של תוקפן היא לכפות את רצונותיו ותנאיו על יריבו. הדֵּמוֹרָלִיזַצְיָה מחלישה את כוח הרצון של אלה הנגועים בה, ופוגעת בכוח העמידה שלהם. לכן, היא הופכת אותם פגיעים להשגת מטרות של אויבים או של גורמים יריבים.
דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה נוצרת כאשר מתפשטת תחושה של חוסר אונים בקרב חברי קבוצה או מדינה, כתוצאה מפגיעה כלשהי, פנימית או חיצונית; למשל, כתוצאה ממעשי היריב/האויב. היא יכולה לנבוע מסיבות אמתיות אובייקטיביות, אך גם בשל תחושות לא-רציונליות.
דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה - שפשתה בקרב ציבור רחב - מחייבת התאוששות. ככל שהסיבות לדֵּמוֹרָלִיזַצְיָה הן אובייקטיביות יותר, ההתאוששות תיקח בדרך כלל זמן רב יותר!
ההיפך מדֵּמוֹרָלִיזַצְיָה הוא מורל גבוה ואנטי שבירות. דוגמה כזו, למשל, היא תושבי העיר לונדון בזמן 'הקרב על בריטניה'. למרות מאמצי התעמולה של הנאצים ותקיפות הלופטוואפה, עמדה אוכלוסיה זו איתן במבחן.
[להרחבה בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה', לחצו כאן]
[בתמונה: מורל גבוה ואנטי שבירות של תושבי לונדון בזמן ה'בליץ', במלחמת העולם השנייה, 1941-1940. התמונה היא נחלת הכלל]
כל יריב שואף ליצור דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה אצל אויבו:
- דמורליזציה הייתה תמיד כלי שפיתחו משטרים טוטליטאריים כמו המשטר הנאצי, או הסובייטי בתקופת סטאלין. ידועה, למשל, אמירתו של אדולף היטלר: "ערערו את המורל של האויב מבפנים, על ידי הפתעה, טרור, חבלות, רציחות... דמורליזציה היא המלחמה העתידית!":
[דמורליזציה הייתה תמיד כלי שפיתחו משטרים טוטליטאריים כמו המשטר הנאצי, או הסובייטי בתקופת סטאלין. ידועה, למשל, אמירתו של אדולף היטלר: "ערערו את המורל של האויב מבפנים, על ידי הפתעה, טרור, חבלות, רציחות... דמורליזציה היא המלחמה העתידית! התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
- צבאות וארגוני גרילה וטרור משקיעים הרבה בלוחמה פסיכולוגית, על מנת ליצור דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה בקרב חיילי היריב; דוגמה עכשווית היא נאומיו של מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה (ראו תמונה משמאל) שנוהג לפנות לציבור הישראלי ומשיג אפקטיביות יחסית בפניותיו.
- מדינות מסוימות משקיעות הרבה בחתרנות להשגת מטרותיהן המדינות. דוגמה עכשווית קלאסית היא איראן;
כלים להשגת דמורליזציה
- תעמולה אפקטיבית;
- חתרנות (המוגדרת, בין היתר, כ'התקפה על המורל הציבורי') - אשר כוללת חבלות ורציחות וחתירה להשגת משתפי פעולה אצל היריב;
- טרור.
[להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן]
[בתמונה: קריקטורה הממחישה את החתרנות האיראנית - מצרים וסעודיה מאוימות על ידי איראן, שמפעילה טרוריסטים-מריונטות נגד מצרים וסעודיה (אלוטן, סעודיה, 12 באפריל 2009)]
לא תמיד מצליח תוקפן לזרוע דמורליזציה
לעתים, משיג האויב מטרה הפוכה ממה שהוא מבקש, ומעשיו דווקא מגבשים את האוכלוסייה היריבה ומחשקים אותה. כך היה, כאמור, ב'בליץ' בלונדון; וכך היה ברחובות ישראל בתקופת המאבק המזוין נגד הפלסטינים בתחילת המילניום.
דוגמה לניסיון כושל שגרם להגחכה של המבצע היה שידורי הבוסר של 'קול הרעם מקהיר' ערב מלחמת ששת הימים, שדווקא העלה את המורל הישראלי, ושימש נושא פופולרי לבדיחות:
קול הרע"ם מקהיר:
[לתוכן העניינים של 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר, ייצור ידע, 16/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ויראלי, ייצור ידע, 12/12/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), גמישות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חתרנות, ייצור ידע, 26/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
- ויקיפדיה: ישראל במלחמת יום הכיפורים.
- פנחס יחזקאלי (2014), חתרנות: לגרור מדינה יריבה לכאוס…, ייצור ידע, 26/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
זה אותו דיין הארור שמנע את גירוש ערביי ישראל ויו"ש ב-48' ו-67' ונתן את ההוראה ב-67' להוריד את הדגל מהר הבית ולסגת לכותל. חרפה ובכייה לדורות
לדעתי, זה קצת יותר מורכב מזה…