אבי הראל: לדמותם של יצחק ורבקה

[ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד][ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בפרשת חיי שרה בספר בראשית, מסופר באריכות על מסעו של עבד אברהם אליעזר, בחיפושו אחר אישה ראויה ליצחק. לאחר הצלחת החיפוש, חוזר עבד אברהם עם רבקה לביתו של אברהם.

הפגישה הראשונה בין רבקה ליצחק תמוהה. רבקה רואה אותו מרחוק ונופלת מעל הגמל כדברי הפסוק: "וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה"[1]. נפילתה לא מוסברת, וגם שאלתה לאחר נפילתה לא מובנת. על כך עונה הרמב"ן על אתר, כך":...ולדעתי, בראות רבקה איש הולך לקראתו בשדה - שירט הדרך והלך בשדה לעומתם - ידעה כי הוא הוא בא לראותם ולקרוא לשלום או להכניסם אל ביתו ללון, עשתה כדרך מוסר הנשים לעמוד בהצנע". כלומר לפי פרשנות זו,  רבקה הבינה היטב כי האיש ההולך לקראת השיירה בה היא נמצאת שייך לבית אברהם. בהבינה זאת נהגה בנימוס מתחייב וגם שאלה את מוביל השיירה מי האישיות הצועדת לקראתם.

לאחר שרבקה נפגשת בפעם הראשונה  עם יצחק, הוא מביאה אל אוהל שרה אימו, כדלקמן:" "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ"[2]. פסוק זה אם קוראים אותו בהיבט פסיכולוגי, מבהיר כי יצחק מחפש תחליף לדמותה של אימו המתה. השאלה הנשאלת בהקשר זה, איזה סוג נישואין הוא זה אם רבקה באה למלא את המשבצת החסרה של שרה? האם זו כוונת המקרא? יתכן אולם לא מן הנמנע שיש כאן לימוד בכיוון אחר. הקשר בין יצחק לשרה הינו קשר מיוחד במינו. זאת לאור העובדה שיצחק נולד לאימו בגיל מופלג ביותר. יצחק מרגיש חלל רגשי עמוק בלכתה של שרה. אזכורה של רבקה במשוואה של היחסים בין בן לאימו, אינה באה לומר עד כמה שרה חסרה, או לרמוז על טיב מערכת היחסים בין יצחק לאשתו. הדבר בא ללמד על תפקידה של רבקה, שהופכת להיות ממלאת מקומה של שרה גם במחשבתו ותודעתו של יצחק. ולכן בכניסתה של רבקה לאוהל שרה היא הפכת למחליפה של שרה בכל המובנים.

[ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)]

[ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)]

זו הסיבה הראשונה מדוע  מדגיש המקרא את העובדה שרבקה הובאה לאוהל שרה[3].

התבנית הסיפורית של הבאת רבקה לאוהל שרה, שייכת גם לעיצוב דמותו של יצחק[4] בכלל ובסיפור האמור בפרט. כאשר שולח אברהם את אליעזר עבדו, למצוא אישה ליצחק, שמו של זה האחרון אינה נזכרת. העבד מבקש ממשפחתה של רבקה לשולחה עימו בכדי להינשא לבנו של אברהם, אולם אין הוא נוקב בשמו, ולא משרטט כל קווי אופי אפשריים לחתן המיועד. יצחק הוא דמות חסרת פנים ותוכן כל זמן מסעו של העבד. גם בחזרתו, כאשר רבקה שואלת את אליעזר מי האיש בשדה, אין הוא עונה לה אלא באופן עמום ואנונימי. העובדה הזאת מפתיעה מאוד, היות ויצחק צריך להיות במרכז הכובד של המסע של אליעזר אבל לא כך הם פני הדברים בפועל. יצחק אינו מוגדר באופן ממשי ופעיל אלא באופן פאסיבי ביותר. הוא מוצג כאן כבנו של אברהם ללא שום ייחודיות ואין הוא מוזכר כאחד שתורם ליצירתו של עם המשכי של אביו. יתרה מזאת. יצחק לא נזכר כדמות הנבחרת על ידי האל המקראי להקים אומה כלשהיא אלא כאמור כממשיכו של אברהם.  ואכן, בהמשך הדברים אנו ניווכח כי יצחק הוא הפסיבי מבין שלושת האבות, והמקרא מספר על עשייתו הדלה בהשוואה לאברהם או ליעקב בנו. צילו של אברהם, והיחס לשרה אימו כנראה גרמו לכך שאישיותו תהיה מכונסת בעצמה ולא תבחר לעשות דברים פורצי דרך. כבן הנעקד על המזבח, הוא רק ממשיך את דרכו של אברהם, אולם עשייתו בפועל קטנה ביחס לאביו ובנו אחריו.

אחרית דבר

לאחר מות שרה, מצווה אברהם את עבדו אליעזר למצוא לבנו אישה. העבד לאחר מסע ארוך, שמתואר באופן מייגע פעמיים במקרא, מוצא לבסוף את רבקה. כל אותו זמן, בו העבד מנהל משא ומתן עם משפחתה של רבקה, הוא אינו מזכיר את שמו או את אופיו של יצחק. גם בחזרתו, כאשר רבקה מבחינה בדמותו של יצחק, ושואלת מי האיש שמהלך בשדה, עונה לה אליעזר באופן אנונימי. בהמשך הדברים אנו רואים כי המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פאסיבית שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.

בנוסף, מבנה הפסוקים וסדר כתיבתם אינם עולים בקנה אחד עם המציאות האנושית המוכרת. בנוהג שבעולם, ידוע כי לאחר פטירתו של הורה, יש תהליך של אבל ותנחומים, הכרה במציאות החדשה, ויציאה לדרך חדשה. הסיפור המקראי אודות בואה של רבקה לאוהל שרה הפוך בתכלית. קודם רבקה מגיעה לאוהל, אחר כך יצחק נושא את רבקה ורק לבסוף הוא מקבל ניחומים אחרי שרה אימו. ייתכן כי גם סדר זה מצביע אף הוא על אופים וטיב יחסיהם של יצחק ורבקה. לכן לא נאמר במקרא על כי יעקב  אהב את רבקה קודם הנישואין, בניגוד לנאמר על יעקב שאהב את רחל קודם נישואיהם. יצחק הוא פסיבי גם במקרה זה, ואילו רבקה בניגוד לכך, מצליחה בשל פעלתנותה לתת חיים חדשים באוהל שרה, ולאפשר ליצחק לחזור לשגרת חייו.

האם יש צורך לפרט את אהבת יצחק לרבקה? על כך עונה הרמב"ן במקום בדרך מעניינת:" ויביאה יצחק האהלה שרה אמו: חסר הנסמך וכמוהו רבים. וטעם הכתוב כי יספר בכבוד שנהג יצחק באמו, כי מעת שמתה שרה לא נטו אהלה, כי אמרו: לא תבוא אשה אחרת אל בית הגבירה הנכבדת. וכאשר ראה את רבקה, הביאה אל האהל ההוא לכבודה ושם לקחה. וזה טעם ויאהבה וינחם ירמוז שהיה מצטער מאד על אמו ורחק ממנו מנחם, עד שנחם באשתו באהבתו אותה. כי מה טעם שיזכיר הכתוב אהבת האיש באשתו". רוצה לומר כי אהבת יצחק לרבקה לא נולדה ביום אחד. יש כאן תהליך מתמשך שיצחק עובר. קודם לאהבתו הוא צריך להתגבר על מות אמו, שטיב יחסה אליה היה מורכב ועמוק. רק לאחר שיצחק מתנחם על מות שרה, ליבו פנוי לאהבת אשתו. ללמדנו, שכל זמן שגבר כרוך אחרי אמו, אין ליבו פנוי כראוי לאהבת אישה.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] בראשית, פרק כ"ד, פסוקים ס"ד- ס"ה.

[2] שם, פרק כ"ד, פסוק ס"ז.

[3] ראה – גרוסמן, י. אברהם סיפורו של מסע, ידיעות ספרים, ת"א, 2014, עמוד 395.

[4] ראה - שטיינזלץ,  ע. ‏דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, פרק ב' .

2 thoughts on “אבי הראל: לדמותם של יצחק ורבקה

  1. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.