גרשון הכהן: משל הסוסים של אפלטון

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי CircaSassy לאתר flickr]

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ב- 31 באוגוסט 2017 ראיינה אותי אילנה דיין לתכנית הבוקר של  בגלי צה"ל. המאמר שלפניכם הוא תוצר השיחה שלנו. יצירה משותפת של שנינו...

צוערים

"יערה שלפה את האקדח מאחורי גבה, ובתנועה רצופה אחת דרכה אותו וירתה בכף רגלה השמאלית של מרטינה. מרטינה צרחה והתמוטטה. יערה כיוונה את האקדח לעבר ראשה: "הכדור הבא יהרוג אותך". מרטינה יבבה, מבטה נדהם ושונא...".

מרטינה היא אחד היעדים של יערה שטיין - ישראלית ילידת רוסיה - גיבורת הספר 'צוערים', מאת יונתן דה שליט, העוסק בלוחמת מוסד בשם יערה, עשויה ללא חת, וגם ללא עכבות (הגיבורה בספר היא אשה, וגם ראש המוסד בעלילה היא אשה...). היא מקבלת מראש הממשלה רישיון להרוג. לארגן יחידה שפועלת מתחת לרדאר. מבצעת פעולות חיסול ופעולות אחרות שאפילו המוסד לא ירשה לעצמו לבצע; והפעולות האלה משאירות סימן, גם ביריביה, אבל גם בנפשה של יערה.

[להרחבה בסוגיית הפעולה מתחת לרדאר, לחצו כאן]

משל הסוסים של אפלטון

שמו האמתי של מחבר הספר (ראו את תמונת הכריכה משמאל) - שמכנה את עצמו 'יונתן דה שליט' - חסוי, כמו גם עיסוקו. יש לי העונג להכירו אישית, ולפני ובמהלך כתיבת הספר, עסקנו שנינו בפרשנות למה שמכונה "משל הסוסים של אפלטון". את ההסבר הזה על 'משל הסוסים' שם 'דה שליט' בספר, בפיו של ראש הממשלה, כשהוא נפגש עם יערה במקום מסתור סודי.

"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים:

  • סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו.
  • וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה.

מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.

משמע, המפתח להצלחה במירוץ המתמיד של החיים, זו שלימות הניגודים של שתי המערכות הללו: זאת הפרועה מאוד, הלא ממוסדת, הלא ממושמעת והלא נשלטת; והשנייה: המוסדית, היציבה והניתנת לשליטה ארגונית היררכית.

[להרחבה בנושא 'שלימות הניגודים', לחצו כאן]

אין ארוחות חינם

כיוון ש'אין ארוחות חינם', לעולם לא נצליח לדעת, איזה גבולות עתיד הסוס השחור לחצות. זה אחד הדברים שקורים בספר ליערה ואחד הקטעים המרתקים בו, כאשר הקוראים מבינים, שהתחתית הנוראה שבתוך נפשה והדברים הנוראים שהיא עושה - בשם האומה ולמען המולדת - יכולים להגיע למקומות מטורפים ממש.

אבל מה לעשות, שמדינה זקוקה לצד האחר הזה; וכך גם ארגונים. הבריטים הבינו זאת היטב. לכן, בית המלוכה האנגלי במאה ה- 18 - כשבריטניה הייתה כבר מדינה מתוקנת למדי - שיתף פעולה עם פיראטים, על מנת להבטיח את הישרדותו. הסרט הנפלא 'המלכה אליזבט' (Queen Elizabeth; ראו את טריילר הסרט למטה) מראה מלכה נאורה, שמצליחה למסד את שלטונה הנאור בזכות מישהו, שבמחשכים מחסל את אויביה.       

אבל שוב, 'אין ארוחות חינם': אותו מישהו ש"במחשכים מחסל את אויביה", משלם - הוא ושולחיו - מחירים לא פשוטים. בספר, 'אסלן', העשוי ללא חת הוא שותפה של יערה לפיקוד על אותה יחידת צוערים. אבל, כשהוא יורה ברובה צלפים כדי לחסל אימאם שמסית לטרור, ולנגד עיניו נהרגת גם ילדה קטנה חפה מפשע, שכתם אדום של דם מתפשט על שמלתה הלבנה... המראה שלה, מושיטה אליו ידיים מלאות דם, לא עוזב אותו. הוא אומר ליערה: "אני רצחתי ילדה קטנה. זה מה שעשיתי. את יכולה לספר את הסיפור איך שתרצי, אבל אי אפשר להצדיק את זה"; והיא עונה לו: "אתה צודק. זה נורא, אבל זו מלחמה, ובמלחמה נפגעים גם אזרחים".

[להרחבה בסוגיה של 'אין ארוחות חינם, לחצו כאן]

הספר מייצר אמפתיה לכוחות של יערה, בזכות היותה מורכבת כל כך. גם לה יש את המשברים שלה. היא משיבה לאסלן תשובה מושכלת, אבל אחר כך היא מתרסקת. ברור לנו ש'דה שליט' רוצה שיערה תסחוף ותמגנט אותנו, אבל גם ברור לנו שיערה לא אוהבת את עצמה, כמו שהוא אוהב אותה. זה מה שכל כך יפה בדמות שלה, כי היא כל כך ישראלית...

יערה מבקשת חמש תכונות מהצוות שאותו היא מקימה. התכונה האחרונה היא המשמעותית מכולן: היא מבקשת לאתר אנשים עם חסך. גם בקבלה, אחד הדברים החשובים הוא ש"אלוהים יצר אדם משתוקק. זה המנוע של העולם". וגם ארגונים ומדינות זקוקים לאנשים עם חסך, שמניעים אותם; ואלה פועלים על סף הכאוס, באזור הדמדומים, בין הצללים... אלה אנשים שיש להם 'שריטה' כלשהי, 'צלקת', אבל גם יכולות גדולות שמגיעות עם החסך הזה.

ועוד על שלימות הניגודים

היבט נוסף של שלימות הניגודים בספר הוא, שמתוך הערכיות הרבה של יערה למשימה, באה גם ההתמסרות הגדולה שלה (ובצידה גם חוסר העכבות); ובשל ההתמסרות הגדולה הזו בוחר אותה ראש הממשלה לתפקיד. זה מזכיר מאוד את הבחירה של דוד בן גוריון במאיר הר ציון: למרות שגם בו היו דברים בעייתיים, הבין ראש הממשלה - גם במציאות - שמדינה זקוקה לצדדים האפלים הללו. יערה היא בעצם מאיר הר ציון של המאה העשרים ואחת.

[בתמונה: מאיר הר ציון. יערה בספרו של דה שליט היא מאיר הר ציון של המאה העשרים ואחת... התמונה היא נחלת הכלל]

דבר חשוב לא פחות שהספר מראה - וגם הוא חלק משלימות הניגודים - הוא, שכל מערכת מוסדית צריכה השלמה חוץ מוסדית; כמו שהקופסה צריכה גם את ה'מחוץ לקופסה'. אפילו המוסד בספר הוא מקצועי מידי וממוסד מידי, עד שאין מנוס מלפרוץ אותו החוצה וליצור משהו חדש, שהכוח שלו טמון דווקא בתמימות הלא מקצועית. זה כמובן לא ימנע מהמוסד לצאת מגדרו נגד חציית הקווים שמבצעת יערה, ולהיות בטוח שהיא גורמת נזק עצום למדינת ישראל. זה מזכיר מאוד את העובדה שאלופי המטה הכללי 'עלו על בריקדות' ודרשו את פירוק יחידה 101, בדיוק מהסיבות הללו!

[להרחבה בנושא יחידה 101 כנמשל ליחידתה של יערה בספר, לחצו כאן]

ועוד דבר חשוב או למדים על היחידות הללו - נוסח יחידות המוסד - שפועלות באזור הדמדומים, על סף הכאוס. בניגוד ליחידה צבאית, שעושה הכל על מנת שחייליה יהיו הומוגניים, צוות מוסד חייב להיות מגוון. ככל שהוא מגוון יותר כך הפרודוקטיביות שלו טובה יותר.

[להרחבה על חשיבותו של המגוון, לחצו כאן]

ועוד שיעור חשוב נותן לנו הספר לגבי אופיים של המאבקים במאה ה- 21: הממד החשאי שבהם מקבל דגש גדל והולך, כי הממד הגלוי לעין הופך ונעשה גם לא לגיטימי, גם יקר מידי, והחלטות לגביו מחייבות פרוצדורות קשות מנשוא. והדברים הללו - שלא ניתן לקחת אחריות עליהם, והם בכל זאת מטלטלים את העולם - זה בעצם העולם החדש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.