רועי צזנה: ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך!

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jeramey Jannene לאתר flickr]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה

*  *  *

לאחר שכתבתי את מאמרי הקודם בנושא ההחלטה התמוהה של עורכי ויקיפדיה, שלא לאפשר - מאז 2012 - יצירת ייחודית ערך אודות 'הליכודניקים החדשים' למרות היותם תופעה ייחודית בחברה הישראלית...

[למאמרי הקודם אודות ויקיפדיה ו'הליכודניקים החדשים', לחצו כאן] 

... נכתב שפע של תגובות לפוסט. אחת המעניינות ביותר הייתה זו של אבנר קנטור, עורך מנוסה בוויקיפדיה ופעיל בעמותת ויקימדיה, שהסביר את הסיבה להתנגדות בכך ש-

"באנציקלופדיה אמורים להיות דברים אנציקלופדיים."

אלא שיש רק בעיה אחת: ויקיפדיה כבר מזמן אינה אנציקלופדיה!

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Laura Dantonio לאתר flickr]

ההיסטוריה של ויקיפדיה

כדי להסביר קביעה זו נחזור הרחק אחורנית לעבר, לתקופה בה ג'ימי ויילס – מייסד ויקיפדיה – ניסה לפתוח אנציקלופדיה מקוונת מסוג חדש לגמרי. הוא קרא למיזם ניופדיה (Nupedia) – אנציקלופדיה בה מתנדבים כותבים ערכים בנושאים מסוימים, ואז הטקסט מועבר למומחים בעלי-שם לביקורת עמיתים. הרעיון לא עבד, גם מכיוון שלמומחים נדרש זמן רב להעביר ביקורת על הערכים, וגם מכיוון שכל העניין יצר תחושה לא-נוחה בקרב המתנדבים, שהרגישו כמו תלמידי תיכון שמגישים חיבור למורה – והוא חוזר אליהם מלא בסימונים אדומים.

ויילס הבין שהעניין לא עובד, אבל אז בא אליו לארי סנגר והציע מיזם צדדי אחר, שנודע כיום בשם ויקיפדיה. לפי הרעיון המקורי של ויקיפדיה, יכול כל אדם לערוך, להוסיף ולשנות כל ערך כרצונו – אבל אחרים יכולים 'להילחם' בשינויים שלו.

כמובן, ארגון מסוג זה מושך אוטומטית ונדליסטים שינסו להשחית ערכים, אבל מכיוון שהטיוטות של כל ערך נשמרות לנצח, הלכה למעשה, קל לשחזר כל ערך שהושחת בלחיצת כפתור אחת. כל עוד יש מספיק אנשים שדואגים לקיומה ולשימורה של ויקיפדיה, היא מצליחה לשרוד ולשגשג.

בעשור הראשון לקיומה של ויקיפדיה, היא התחרתה עם האנציקלופדיות המסורתיות – לא בהכרח אלו הכתובות על עיסת עץ מולבנת (ע"ע נייר) אלא גם באלו שעברו לעולם המקוון, כאנציקלופדיה בריטניקה. המאפיין העיקרי של האנציקלופדיות הללו היה התיימרותן לאיכות גבוהה: הן העסיקו את מיטב המומחים בכל תחום כדי שיכתבו ערכים מלוטשים היטב. בזמן זה, ויקיפדיה עבדה בשיטת נחיל הנמלים: אלפי אנשים היו עמלים לעתים על ערך יחיד, מתווכחים לגביו, אוספים קישורים וסימוכין לטענותיהם, ומתעמקים בעדיפותה של מילה בודדה על פני אחרת.

די ברור מי ניצח. מחקרים מראים שוויקיפדיה מדויקת בערך כמו אנציקלופדיה בריטניקה, אבל ויקיפדיה מנצחת בגדול במספר הקוראים. מדי חודש זוכה ויקיפדיה ב- 18 מיליארד כניסות. באותו זמן, מכירות אנציקלופדיה בריטניקה צנחו מ- 120,000 עותקים בשנת 1990, ל- 8,000 בלבד בשנת 2009. ב- 2012 החליטה אנציקלופדיה בריטניקה פשוט להפסיק להדפיס עותקים על נייר, ועברה לגמרי לעולם האונליין, שם היא גובה עדיין כסף ממנויים. מספר הערכים באנציקלופדיה בריטניקה אונליין עמד ב- 2008 על 120,000, וגם אם גדל מאז, הוא בוודאי אינו מתחרה בארבעים מיליון הערכים של ויקיפדיה.

במילים אחרות, ויקיפדיה השאירה את האנציקלופדיות הרחק מאחור. היא עשתה זאת בזכות הסתמכותה על הקישוריות של האינטרנט, שמאפשרת לכל אדם לקחת חלק בתהליך העריכה. היא עשתה זאת בזכות הבנתה שמודל חינמי ימשוך הרבה יותר קוראים – ובהתאם לכך, גם הרבה יותר תרומות. היא עשתה זאת באמצעות כינון פלטפורמה שמאפשרת לאנשים לתרום לדיונים בקלות. היא עשתה זאת מכיוון שהסתמכה על עלויות אחסון המידע הנמוכות (שרק צנחו מאז בכמה סדרי גודל) כדי לשמור כמויות עצומות של מידע וערכים.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי webpubmit לאתר flickr]

הבסיסים האמתיים של ויקיפדיה

יוצא מכל זאת שוויקיפדיה הצליחה בדיוק משום כך שנטשה את המודלים האנציקלופדיים שהיו נהוגים עד אותה תקופה. אבל היא עדיין נזקקה לאצטלה של כבוד – לגושפנקה שהיא "באמת באמת אנציקלופדיה" – ומשם מגיעה הטענה ש- "צריכים להיות בה דברים אנציקלופדיים."

אלא שאנציקלופדיות (ועקרונותיהן) הן תוצר של עולם העבר ושל הטכנולוגיות שעיצבו אותו.

אנציקלופדיות מסורתיות מוגבלות במקום (מכיוון שכל ערך מחייב עוד דף או יותר, ודפים עולים הרבה כסף), ולכן, יש בהן מספר ערכים מצומצם. לוויקיפדיה אין את המגבלה הזו, מכיוון שכל המידע נשמר בזול בשרתים.

אנציקלופדיות מסורתיות מוגבלות במספר הערכים, מכיוון שצריך לשלם לעורכים ולמומחים שיכתבו ויתחזקו אותן. לוויקיפדיה אין את המגבלה הזו, מכיוון שכמעט כל העורכים עובדים בחינם.

כך שאין משמעות ל- "דברים אנציקלופדיים" במאה ה- 21, ואין טעם לתמוך בעקרונות אנציקלופדיים מאובנים שמתאימים לתקופה אחרת. במקום זאת, ויקיפדיה צריכה להתגבר על תסביך הנחיתות שליווה אותה, וגרם לה להשוות את עצמה כל הזמן לאנציקלופדיות מסורתיות, ולהבין שהיא צריכה לכונן תפישה חדשה: לא מה "אנציקלופדי" ומה לא, אלא מה "ויקיפדי" ומה לא.

ובכן, מה ויקיפדי?

שלושת הבסיסים של ויקיפדיה

לטעמי, ויקיפדיה מושתתת על שלושה בסיסים –

  1. דיון ציבורי המוביל לשיפור מתמיד: ויקיפדיה נסמכת על יכולתם של ההמונים להתווכח זה עם זה באופן מסודר, כאשר העובדות במציאות הן אלו שקובעות בסופו של דבר מי צודק ומי לא – ובהתאם, מה יופיע בערך.
  2. אגירת והנגשת מידע: לאגור כמויות עצומות של מידע ולהנגיש אותו לציבור.
  3. שקיפות מלאה: הדיונים חייבים להיות שקופים כדי לוודא שאין הטיה מגבוה לאחד הצדדים.

תמיכה בשלושת הבסיסים הוויקיפדיים הללו תאפשר לוויקיפדיה להמשיך להתפתח ולפרוח. מי שדוגל בשלושת הבסיסים הללו מבין שאין שום סיבה לפחד מ- 'אינפלציה' של ערכים. בעולם בו עלות אגירת המידע אפסית, אפשר בהחלט לתת לכל אדם לפתוח ערך גם על החתול שלו – ובתנאי שאפשר לאמת את הטענות שבערך והוא באיכות גבוהה. ואין גם שום בעיה (ויש שיגידו שאף רצוי) שלכל אדם יהיה ערך על עצמו ("ויקיאנשים"). למה לא, בעצם? הרי המקום הנחוץ לשם כך בשרתי המידע קיים בשפע, ובעלויות אפסיות ביחס לתרומות שאפשר לגרוף בתמורה לשירותים הללו.

לחלופין, נסיגה מהבסיסים הללו – כפי שמתרחש בוויקיפדיה הישראלית – תזיק למיזם כולו. נראה שוויקיפדיה הישראלית מתנהלת כיום בכוונה ברורה לצמצם את מספר הערכים עד למינימום האפשרי ש- "יביא תועלת לציבור" או ש- "יש בהם חשיבות". אבל מי קובע באיזה ערכים יש חשיבות או תועלת? הוויקיפדים עצמם – וכל מי שניסה בעבר יודע כמה קשה להתערב בקליקה הזו או להשפיע עליה. וכך, שניים מבסיסי ויקיפדיה מתערערים: הציבור מודר הלכה למעשה מהדיונים מסביב לערכים, וקיים ניסיון לצמצם את כמות המידע הזמינה לציבור במקום להגדיל אותו.

אני מקווה שוויקיפדיה הישראלית תצליח לחזור לעקרונות הבסיסיים שבזכותם ניצחה ויקיפדיה העולמית את כל מתחרותיה מהעבר. הנחמה היחידה היא שאם ויקיפדיה הישראלית לא תעשה זאת, הרי שבמוקדם או במאוחר תקום לה חלופה יעילה יותר, שתספק את השירות שכולנו ראויים לו במאה ה- 21: ידע, בכל נושא, בכל מקום, בכל זמן.


אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה ויקיפדיה פועלת, מדוע היא מוצלחת יותר מאנציקלופדיות מסורתיות, וכיצד ארגונים מתחילים להטמיע שיטות ניהול דומות לאלו שבוויקיפדיה בספרי החדש "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

One thought on “רועי צזנה: ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך!

  1. זה כבר היה מהנה מאד, תורם, עתידני, משאיר טעם של מוס שוקולד קטן במסעדה איטלקית טובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.