פנחס יחזקאלי: אבנר הררי – המחסל המזמר הורשע בניסיון לרצח

[בתמונה: אבנר הררי. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: משפט אבנר הררי ושותפיו, 28/6/11]

[בתמונה: אבנר הררי. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: משפט אבנר הררי ושותפיו, 28/6/11]

בפברואר 2017 חלם אבנר הררי להמציא עצמו מחדש כזמר מצליח. הוא הוציא סינגל חדש, מקורי משלו, שנקרא "דף חדש". יש חלומות שמתנפצים מהר... ב- 9 בספטמבר 2021, הורשע הררי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בניסיון לרצח. "הדף החדש" נסגר כנראה סופית... 

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

"העולם הוא ג'ונגל ואנשים חיות. אם לא תטרוף תיטרף..." (אבנר הררי בראיון. אריאל-אמיר, 2017)

המאמר עודכן ב- 13 בספטמבר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי - העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בפברואר 2017 חלם אבנר הררי להמציא עצמו מחדש כזמר מצליח. הוא הוציא סינגל חדש, מקורי משלו, שנקרא "דף חדש".

יש חלומות שמתנפצים מהר... ב- 9 בספטמבר 2021, הורשע הררי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בניסיון לרצח. "הדף החדש" נסגר כנראה סופית...

בניגוד לעבריינים רבים המובאים בסדרה זו, ושייכים לאליטה של העבריינים בישראל, אבנר הררי מעולם לא הגיע העולם הפשע למעמד של הנהגה.

הוא תמיד היה 'חייל' נאמן בדרג השטח - בשירותה של משפחת הפשע אברג'יל - אבל כזה שמוכן, בדרך כלל, 'ללחוץ על ההדק' ולנהל מבצעי 'חיסול'. הוא מרבה 'ללכלך את הידיים' בעצמו. לכן, גם להיתפס ולשבת בכלא. 

[להרחבה בנושא מאיר אברג'יל, לחצו כאן] [לסקירה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

[בתמונה: ה'מוח' של משפחת אברג'יל, מאיר. צילום מסך מתוך 'עובדה' עם אילנה דיין]

[בתמונה: ה'מוח' של משפחת אברג'יל, מאיר. צילום מסך מתוך 'עובדה' עם אילנה דיין]

[בתמונה: בוקי נאה באולפן התוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב, 2015. התמונה  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 102fm. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

עד סוף העשור הראשון של המילניום, בגיל 55, הספיק לרצות לא פחות מתשעה מאסרים... (אריאל-אמיר ונחמני, 2010). התנהגות חכמה מול התקשורת - לפיה הוא שובה כתבי פלילים במוסיקה שלו, כמו גם בסיפורים מרתקים, שחלקם נכונים וחלקם בדיה - הקנו לו מעמד של 'סלב'...

ניכר באבנר הררי שהוא אוהב את עיסוקו. כתב הפלילים הוותיק, בוקי נאה (ראו תמונה משמאל), הגדיר אותו כ"פסיכופת לענייני פלילים": "בכל פעם שיש ברדיו מקרה רצח, הוא שואל מיד 'מי זה, מי זה?'..." (אריאל-אמיר, 2017).

[בתמונה משמאל: בוקי נאה באולפן התוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב, 2015. התמונה  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 102fm. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

יתכן אף שהשהיה הארוכה שלו בכלא נובעת מכך, שעמוק בלבו הוא רואה בבית הסוהר בית ומסגרת, שעדיפים על החיים בחוץ.

משפחת ג'קסון הישראלית...

הררי נולד בשכונת גיל עמל במגדיאל למשפחה מוזיקלית. אביו היה משורר וזמר חתונות, האם הופיעה לצדו. כשבגרו תשעת הילדים, הם הצטרפו להורים ויצרו מעין משפחת ג'קסון ישראלית, שכונתה "להקת כוכב המזרח".

[בתמונה משמאל: "היורש של זהר ארגוב" שהכזיב... עטיפת תקליטו של ארגוב 'נשמה וכאב']

ההקה הופיעה - בדרך כלל בשירים בתימנית - בחתונות, ב'חינות' ובאירועים נוספים. אבנר היה המתופף בלהקה הזו, ולאחר מכן עבר לשיר עם אביו. הוא התמחה בשירים של זמרים מזרחיים ישנים כג'ו עמר ואחרים (כהן, 2017).

משם החל הררי להופיע במועדונים, כמו 'פלקה', 'הרמוניה' ואחרים, לטענתו, הוא הופיע על במה אחת עם זוהר ארגוב, חיים משה, מרגלית צנעני, סמיר שוקרי, שימי תבורי ועוד (כהן, 2017). היו שסימנו אותו כיורש של זהר ארגוב, ואף הודבק לו הכינוי "הזמיר" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

[בתמונה משמאל: "היורש של זהר ארגוב" שהכזיב... עטיפת תקליטו של ארגוב 'נשמה וכאב']

הררי סיים את בית הספר היסודי ונשר מהלימודים כדי לסייע במעדנייה של הוריו (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

עד הצבא היה נער נורמטיבי וכישרון מבטיח. גם את הצבא התחיל היטב: ב-1973 התגייס לחיל התותחנים ולחם במלחמת יום כיפור. לאחר המלחמה עבר לבית הדין הצבאי ביפו ושירת כנהג של השופטים דליה דורנר (בתמונה משמאל), חנה שרון ואליהו מצא. "אז הייתי ילד טוב", סיפר הררי לעיתונאים טל אריאל אמיר ונתיב נחמני מ- nrg:

"הייתי עסוק בעיקר בשירה. לא האמנתי שאפגוש שוב את השופטת דורנר בבית המשפט העליון. לשמחתי, היא לא זיהתה אותי" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010) (אריאל-אמיר, 2017).

(בתמונה משמאל: שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר. התמונה  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Levy dudy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ההתחלה: ארבע שנות מאסר בגין גניבת רכב צבאי

הררי טוען כי הידרדר לפשע בצבא: "חבר ואני רצינו לצאת לבלות והמפקד לא נתן לנו רכב. החלטתי לקחת את רכב החירום. נשפטתי לארבע שנים ונשלחתי לכלא באר שבע, שם התחילו חיי העבריינות שלי. השתחררתי אחרי שלוש שנים כאדם שונה. בכלא התעצבתי. הכרתי עבריינים אחרים והם הפכו לחברים שלי. כלא הוא אוניברסיטה לפושעים. שם לומדים להיות סודיים, יסודיים ובעלי תעוזה" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

כנופיית אונו

בצאתו מהכלא התחילו אבנר הררי וחבריו לשדוד 'כסף קטן' (150 או 200 אלף שקל) ממובילי כספים, מיהלומנים ומבעלי סופרמרקטים. הכנופיה השתמשה ברכבים גנובים מסוג פיאט אונו כרכב מילוט, וכך דבק בה השם: "כנופיית אונו" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010)  (אריאל-אמיר, 2017). 

[בתמונה משמאל: פיאט אונו. הרכב שנתן לכנופיה את שמה...]

על פי הררי:  "שודים זה הדבר הכי פשוט בעולם. לוקחים אוטו גנוב, מסיכות, נשקים, מאיימים קצת תביאו את הכסף, אל תזוזו. וזהו"... כך נקלע הררי למעגל של ביצוע שודים, תפיסה על ידי המשטרה, מעצר ומשפט, ישיבה בכלא, שחרור וחזרה לשודים, וחוזר חלילה (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

2000: רצח ליאון אזולאי

[בתמונה משמאל: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, צבי גורפינקל. התמונה באדיבות הנהלת בתי המשפט]

הררי הואשם שרצח בלוד, במאי 2000, יחד עם אדם נוסף, את ליאון אזולאי, בעת שנסע במכוניתו בכיכר העצמאות בעיר. לפי האישום, הררי ושותפו רכבו על אופנוע וירו לעברו של אזולאי. לאחר מכן הצליח השותף להימלט ואילו הררי נעצר (לוביץ, 2008).

משפטו של הררי התנהל במשך שש שנים, והפרקליטות התקשתה להביא עדים לבית המשפט. על גופו של הררי לא נמצאו שרידי ירי, ועדותם של ילדים שהיו במקום הרצח לא תרמה כלל למשפט. כבר בתחילת המשפט החליט השופט צבי גורפינקל (ראו תמונה משמאל) לשחרר את הררי ממעצר עד תום ההליכים, משום שהראיות בתיק היו חלשות (לוביץ, 2008).

[בתמונה משמאל: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, צבי גורפינקל. התמונה באדיבות הנהלת בתי המשפט]

פרקליטי הררי, עורכי הדין אבי עמירם וגדי זילברשלג, טענו כי התביעה חלשה במיוחד ולכן אין טעם להמשיך במשפט. השופטים שלי טימן, תחייה שפירא ושרה ברוש נענו לבקשת הסנגורים וקבעו כי המארג הראייתי של התביעה, איננו אלא הקביעה שעל חולצה שלבש הררי בעת שנעצר נמצא חלקיק אחד של שרידי ירי. "לא יעלה על הדעת שאפשרות תאורטית כזו בדבר כמות גדולה יותר של אלומיניום בפיקה של תרמיל כלשהו, שאין כל ידיעה מוכחת כי הובא מזירת הרצח תספיק, אפילו לפי הכללים המקלים ביותר, מבחינתה של התביעה כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה", כתבו השופטים.

התוצאה: הררי זוכה מרצח, מבלי שנדרש אפילו להשיב לאישומים (לוביץ, 2008; ראו המאמר למטה).

[לכתבה המלאה, לחצו כאן]

2005: לחסל את אסי אבוטבול

בערב ה- 21 בדצמבר 2005 - סמוך לשעה תשע - ירד אסי אבוטבול ממכוניתו המשוריינת כדי להיכנס לביתו, שברחוב הלילך בנתניה. בנס לא היו נפגעים באירוע. הטיל החטיא את אבוטבול ב-5-4 מטרים ופגע בכביש. ההערכות הן שהטיל נורה מבנין סמוך. 4 ימים לאחר ניסיון החיסול של אסי, מצאו שומרים בבניין הממוקם בנתיב בריחתו של משליך הרימון בגדים, פאה, אקדח, רימון יד, מברשת שיער וזוג כפפות גומי (אשכנזי ונחום, 2005):

בתמונה: כתבתם של אשכנזי ונחום ב- nrg מעריב: "טיל לאו נורה לעבר ביתו של אסי אבוטבול"

[לכתבה של אשכנזי ונחום ב- nrg מעריב, לחצו כאן]

פחות מחודשיים לאחר מכן נמצא טיל לאו  צמוד לגדר הקאנטרי קלאב בשכונת רמת פולג כשהוא מוכן להפעלה. כל האירועים הללו קרו שלוש שנים לאחר שאב המשפחה הדומיננטי, פליקס אבוטבול נורה ב- 11 באוגוסט 2002, בפתח הקזינו שבבעלותו בפראג, וגם אסי אבוטבול עצמו עבר ניסיון חיסול דומה באותו מקום בדיוק. היחלשות משפחת אבוטבול יצרה מוטיבציה גוברת בקרב משפחות הפשיעה האחרות, 'לנגוס' בנכסיה.

[לקריאה בהרחבה על פליקס אביטבול, לחצו כאן]

[בתמונה: פליקס אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ הראשון: "העבריין צ'רלי אבוטבול מובא למנוחות"]

חקירה משטרתית העלתה שמדובר בפעולות ממוקדות של משפחת אברג'יל, המיועדת להשתלט על משפחת אבוטבול הקורסת.

ב- 11 בפברואר 2007 גזר בית-משפט השלום בנתניה את דינם של ארבעה 'חיילים' של משפחת אברג'יל, שהדומיננטי שביניהם היה אבנר הררי. נגזר עליו את עונש המאסר הממושך מבין הארבעה - 38 חודשים - וכמו כן, שנה על תנאי וקנס בסך 4,000 שקל (בן צור, 2007).

[לקריאה בהרחבה על אסי אבוטבול, לחצו כאן]

[תמונתו של אסי אבוטבול בבית המשפט היא צילום מסך]

[תמונתו של אסי אבוטבול בבית המשפט היא צילום מסך]

2009: הקרב על ירושת משפחת אברג'יל, והמכות עם שלום דומרני

לאחר מעצרם של האחים אברג'יל ב- 2008 פעל ראש משפחת הפשע הדרומית, שלום דומרני (בתמונה משמאל) להשתלט על עסקיהם. על רקע זה מצא עצמו אבנר הררי (הפועל, כזכור, בשירותה של משפחת אברג'יל) בתווך, בין האברג'ילים לדומרני.

[לקריאה בהרחבה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

[בתמונה: יצחק אברג'יל במהלך הסגרתו לארצות הברית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי israeli police facebook page by an OTRS permission. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: יצחק אברג'יל במהלך הסגרתו לארצות הברית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי israeli police facebook page by an OTRS permission. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

ב-12 בינואר 2009, בשעה 14:30 - חודש לאחר ששוחרר ממאסר ארוך על ניסיון החיסול בנתניה - הגיע הררי, מלווה במאבטח, לסוכנות רכב 'קמור' ברחוב ריב"ל בתל אביב.

כאשר למקום הגיע גם דומרני מלווה במאבטחו האישי ובחברו מאיר אוחיון - וכאשר הבחין בהררי, הוא זיהה אותו עם המרורים ש'אכל'  באותה עת מה'אברג'ילים'. על כן, גמלה בלבו ההחלטה לחטוף אותו ולפגוע בו.

כך, הפכה הסוכנות תוך דקות לזירת התגוששות. דומרני יצא מהרכב, ניגש אל הררי, נגח בחוזקה בפניו ואף המשיך להכותו באגרופים תוך שהוא מאיים וצועק לעברו "אחד אחד אני אגיע אליכם". בנוסף, חבריו של דומרני הצטרפו אליו, והחלו להכות את הררי בכל חלקי גופו. לפחות ארבעה אנשים התנפלו על הררי וחבטו בו עד ששברו את אפו וכמה מצלעותיו. לאחר מכן, הם תפסו בידיו וברגליו וניסו להכניסו בכוח אל מכונית שחנתה בסמוך במטרה לחטוף אותו. הררי לא נכנע, התנגד, הצליח למנוע את חטיפתו וברח מן המקום כשהוא חבול ופצוע (שפירא, 2009) (איפרגן, 2011) (ויקיפדיה).

כתוצאה מכך הררי נעצר. שלום דומרני ברח הסגיר עצמו כעבור שבועיים (אריאל-אמיר ונחמני, 2010) (פלג, 2009)

בחקירתו במשטרה התקשה הררי לשמור על קור רוח וסירב למסור מי תקף אותו. אבל, מדי פעם שחרר הצהרות לוחמניות. "לא יעזור לו כלום", אמר בזעם לחוקר, "גם אתם לא תוכלו לשמור עליו חי. הוא חלאת אדם. זה הסוף שלו. אני לא אעשה כלום והכל יתקתק. הוא יהיה בשקית שחורה, זו הבטחה". בערבו של יום, הורשע דומרני בגרימת חבלה חמורה, אולם גם הררי הורשע באיומים ונשלח לעשרה חודשים לכלא (אריאל-אמיר ונחמני, 2010) (פלג, 2009).

מעבר לענישה, מסמן האירוע הזה, בבירור, ששני העבריינים רואים אחד בשני בעיה קיומית. המשמעות היא שיהיה לכך, ללא ספק, המשך.

[לקריאה בהרחבה על שלום דומרני, לחצו כאן]

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

2009: המפגש (?) במעצר עם דודו טופז

[תמונתו של דודו טופז  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי העין השביעית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

בראיון שנתן הררי לעיתונאים, טל אריאל אמיר ונתיב נחמני מ- nrg, טען אבנר הררי כי הוא היה האחראי לפרסום שני מכתבי ההתנצלות שכתב הבדרן דודו טופז בכלא, ושפורסמו ב-12 ביולי 2009, בערוץ 10: אחד מהם היה מיועד לפסיכולוג שלו, השני לדן מרגלית. טופז ביקש להתנצל בפני מרגלית על תקיפת בתו, שירה, סמנכ"לית התוכן של רשת (אריאל-אמיר ונחמני, 2010): 

"... פגשתי את דודו בתאי העצורים מרתף של בית המשפט. היינו דלת ליד דלת... דודו פנה אליי ואמר לי שאני מוכר לו. הוא עשה את התנועות האלה שלו שהוא דופק על הראש, ואמר לי: 'רגע, תן לי להיזכר מי אתה'. אמרתי לו שאני אבנר הררי ואז דודו זיהה אותי. הוא אמר לי: "אתה זה עם הבלגנים, משפחות הפשע, החיסולים.

ריחמתי עליו, הוא נראה חיוור ומבוהל. השתדלתי לתת לו הרגשה טובה ושאלתי עם מי הוא יושב. אמרתי לו שיש לי קשרים ואני אעזור לו. אחר כך דודו יצא לשירותים וכשחזר ביקש מהסוהר לשוחח איתי..."

[תמונתו של דודו טופז  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי העין השביעית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

"... דיברנו לפחות 20 דקות והוא סיפר לי שיש לו את שני המכתבים. הוא התעניין איך אפשר להוציא אותם החוצה. ביקשתי לקרוא אותם ורק אחר כך להגיד לו מה לעשות. אחרי שקראתי אמרתי לו שזה מסוכן, שיגידו הוא מדיח עדים. דודו שאל לעשות והצעתי להעביר לטלוויזיה.

אמרתי לו שאגיד שהוא זרק אותם לפח ואני לקחתי. דודו הסכים. מאז לא ראיתי אותו, אבל התרשמתי שהיה לו קשה בלי הקהל. הוא אמר לי שההופעות הן כמו חמצן עבורו. הכלא הוא לא מקום לאנשים כמוהו...".

עובד על התקשורת... 

האם נכון הסיפור על דודו טופז אינני יודע, אבל בעובדה, עבד אבנר הררי על העיתונאים, טל אריאל אמיר ונתיב נחמני מ- nrg. בראיון הוא מספר על אישיות אחרת שפגש בכלא: אייבי נתן (ראו תמונה משמאל) (אריאל-אמיר ונחמני, 2010):

"... אדם נוסף שמאסרו נראה להררי חריג היה אייבי נתן. עד היום הוא לא שוכח את המראה של איש השלום עומד בפתח התא עם תיק שחור גדול ומזרן מגולגל. 'עצרו אותו על פגישה עם בכירים בפת"ח', נזכר הררי. "הוא נראה סחוט ולא הסכמתי שיישן על הרצפה", אמר. "נתתי לו את המיטה שלי ובלילה דיברנו על כנופיית אונו. אחר כך הוא נתן לי במתנה 300 דולר" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

[התמונה משמאל היא נחלת הכלל]

האמנם? ב-28 ביולי 1967 המריא אייבי נתן במטוסו "שלום 1" משדה התעופה בניקוסיה ופעם נוספת נחת בשדה התעופה בפורט סעיד במצרים. הוא גורש ממצרים זמן קצר לאחר נחיתתו וטס לישראל. עם נחיתתו בשדה התעופה בהרצליה הוא נעצר על ידי המשטרה, התעלף בעת שהוסע לבית המעצר באבו כביר ואושפז. למחרת, בעודו מאושפז בבית החולים איכילוב, שוחרר בערבות של 5,000 לירות.

אבל, גם אם היה אייבי נתן נעצר בתא באבו כביר, לא היה לו סיכוי לפגוש באבנר הררי, שהיה אז בן 12 בלבד (התגייס רק ב- 1973 והסתבך בפלילים רק כשנה וחצי לאחר מכן). יתרה מכך: ממתי נמצאים קטינים ובגירים באותו תא; וממתי נותנים לאסיר להכניס לתא כסף, ועוד דולרים, שהיו אסורים להחזקה בישראל, באותה עת, ונקנו ב'שוק שחור'?

ועוד סיפור (אמתי?) על הרצל אביטן...

[בתמונה: הרצל אביטן (משמאל) ועו"ד אבי עמירם. מקור התמונה: פרטי]

באותו ראיון (אריאל-אמיר ונחמני, 2010) מספר אבנר הררי גם על העבריין המיתולוגי הרצל אביטן: לטענתו, אביטן היה האיש שהשפיע עליו ביותר בכלא:

"... הרצל אביטן הוא היה העבריין הכי אנושי שהכרתי. הוא זה שהכיר לי את עורך הדין אבי עמירם...".

[בתמונה: הרצל אביטן (משמאל) ועו"ד אבי עמירם. מקור התמונה: פרטי]

"... הוא הצחיק אותי בכל פעם שחיקה קולות של אחרים ובלבל את הסוהרים. אפילו כתבתי שיר לבן שלו, 'גורל אדם'... 'גורל אדם אתה שלי / ציפור אתה בין ענפים / תן שמחה בחיי...' ... למדתי להגיב כמוהו. מי שפגע בו, הוא פגע בחזרה. זו הייתה האידאולוגיה שלו" (אריאל-אמיר ונחמני, 2010).

[לקריאה בהרחבה על הרצל אביטן, לחצו כאן]

2010: ניסיון לרצח אייל בליסה

בינואר 2010 נעצר הררי (57) בגבעת שמואל, סמוך לביתו של עבריין בשם אייל בליסה. מספר שבועות לאחר מכן הוא הואשם בניסיון לרצוח אותו.

ב- 27 ביוני 2011, זיכה אותו בית המשפט המחוזי מאשמת ניסיון לרצח, מחמת הספק, בשל "מחלוקת לגבי פרשנות האירועים" כלשון השופטים. עם זאת, הררי הורשע יחד עם עידן בן חיים, ציון יעיש וישראל חמדי בקשירת קשר לביצוע פשע, והשופטים קבעו, שהייתה כוונה ברורה לחסל את האיש: 

"תכניתם של הנאשמים סוכלה על-ידי שוטרי משטרת ישראל כשעקבו אחר מעשי הנאשמים, ובעיקר אחר מעשיו של אבנר הררי, ימים רבים לפני שהוגש כתב האישום, וכך יכלו שוטרי המשטרה ללמוד על כוונתם של הנאשמים, וכך גם הצליחה המשטרה לעצור את תכניתם של הנאשמים לפגוע בבליסה בשלב קריטי, עוד לפני שאלו החלו להוציא את תכניתם לפועל".

בנוסף, הורשע הררי ביחד עם אחד נאשם נוסף בנשיאת נשק, ונדון לשש שנות מאסר בפועל: 

2017: אבנר הררי מוציא סינגל חדש: "דף חדש"

ב- 2016 שוחרר אבנר הררי מהכלא, וניסה להחיות את הקריירה העתיקה שלו כזמר, במקביל לפתיחת חנות ירקות בוטיק בהרצליה. את שיריו ניתן לשמוע את שיריו ב'ערוץ הרשמי' שלו ביו-טיוב:

[ל'ערוץ הרשמי' של אבנר הררי ביו-טיוב, לחצו כאן]

חלק מהשירים הם ביצועים לשירי זמרים אחרים, אבל בפברואר 2017 הוציא הררי סינגל חדש, מקורי משלו, שנקרא "דף חדש". להלן הראיון שקיים איתו שמואל סמי כהן ב'ערוץ הרשמי' שלו ביו טיוב:

2017: מטענים ברכביהם של מרגלית צנעני, קובי מוסא ומאיר שמיר

"אני והמשטרה זה כמו חתול ויחב"ל... הם עשו עלי סיבוב. כנראה שחסרו להם יחסי ציבור, וחיפשו להעלות את הרייטינג דרכי. זה תיק תקשורת. אני גימיק. מביא להם פרסום..." (אבנר הררי בראיון. אריאל-אמיר, 2017)

כדרכו, החופש של אבנר הררי 'מחוץ לסורגים', היה קצר. בפברואר 2017 נעצר בחשד להנחת מטען חבלה ברכבו של כדורגלן הפועל רמת השרון, קובי מוסא ברמת השרון, ובחשד להנחת מטעני החבלה במכוניותיהם של איש העסקים מאיר שמיר והזמרת מרגלית צנעני. יחד עם הררי נעצרו שלושה חשודים נוספים, אחד מהם מועסק בחנות הירקות שבבעלותו.

לטענת המשטרה, הררי הניח את מטען חבלה במשקל של חצי קילוגרם ברכבו של מוסא, ב- 17 בפברואר 2017. על פי הערכת המשטרה, המטען שהונח נועד לחסלו, והרקע למעשה הוא סכסוך בין השניים. איש הביצוע של הררי היה, לפי הטענות, אבישי בן דוד, קרוב משפחתו ובעל עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש (אריאל-אמיר, 2017). 

באשר לזמרת, מרגלית צנעני, נטען כי הררי ניסה להפחידה, בהנחת מטען על מכוניתה, משום שסרבה להשמיע את שירו "דף חדש" בתכנית הרדיו בהגשתה (אריאל-אמיר, 2017).

[להעמקה על הזמר המזרחי והפשע המאורגן, לחצו כאן]

קטעי יו-טיוב בהקשר לפרשה זו:

.

ספטמבר 2021: הרשעה בניסיון לרצח

ב- 9 בספטמבר 2021, הורשע הררי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בניסיון הרצח של הכדורגלן לשעבר, קובי מוסא. אבל, הוא זוכה מחוסר איות מספיקות בצעורבותו בהנחת המטען ברכבה של הזמרת מרגלית צנעני.

ראש ההרכב, השופט רענן בן יוסף, הסביר בדיון כי זיכויו של הררי נעשה, על אף ש"תחושת הבטן השיפוטית והמצפון השיפוטי מפנים חשד כבד" כלפיו (שמעוני, 2021)

הררי בעת פסק הדין כבר היה בגיל (67) שבו עבריינים רבים פרשו מפעילות פלילית. כשיצא משערי הכלא, אם בכלל, "הדף החדש", שייצפה לו בחוץ, יהיה כבר, מן הסתם, צהוב ובלוי...

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: אבנר הררי – המחסל המזמר הורשע בניסיון לרצח

  1. Pingback: יאיר רגב: הם מאזינים גם לעיתונאים... - ייצור ידע

  2. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

  3. Pingback: אסי אבוטבול, והקריירות המתקצרות של נסיכי הפשע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.