[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Francesca Romana Correa לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 בנובמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 16 באוגוסט 2017 פרסם אבישי מתיה מאמר נפלא באתר ynet, תחת השם: "בינוניות מפחידה אתכם? קחו סיכון - מקסימום זה יצליח". "יותר מלהיכשל. יותר מלטעות. יותר מלפשל. יותר מלשגות" - כתב מתיה - "הדבר שהכי מפחיד אותנו הוא להיות בינוניים. שגרתיים. סתמיים. משעממים. שקופים. להיות כמו כולם. להיות אף אחד.

אבל רובנו לא מצליחים בגדול. ואפילו לא בקטן. רובנו פשוט שורדים... זורמים עם מה שיש... אנחנו חיים חיים בינוניים. אנחנו עובדים בעבודה בינונית. אנחנו מרוויחים משכורת בינונית. אפילו חיי האהבה שלנו בינוניים. גם החופשה שלנו בינונית. אנחנו מרגישים בינוניים. אנחנו חשים מחנק. מועקה. זעם כבוש. אי נוחות מתפשטת בתוכנו. התסכול הולך וגדל. אנחנו רוצים להיות גדולים, ידועים, השראה לאחרים, אבל, מה לעשות, אנחנו בינוניים. לא נכשלנו, אבל גם לא ממש הצלחנו. ויתרנו. התפשרנו. לא לקחנו ריזיקה. כמו ההורים שלנו. אנחנו כל כך דומים...":

[למאמר המלא של אבישי מתיה ב- ynet, לחצו כאן]

למרות שרובנו 'בינוניים', אנו מרבים לקטר, למשל על בינוניותם של ארגונים. בעיקר ארגונים ביורוקרטיים. בעיקר ארגוני השירות הציבורי. אנו מלינים עליהם שהם מטפחים בינוניות. אנחנו מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן... אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו...

ברוכים הבאים למושג 'בינוניות'...

בינוניות (mediocrity) היא יכולת ממוצעת. על אותו משקל, בינוניות במקום עבודה היא עובדים שהתוצר המצרפי שלהם מלמד על יכולת ממוצעת, בינונית. של עמידה במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף.

נביא הבינוניות הביורוקרטית: אלווין גולדנר

את טביעת המושג בינוניות בהקשר הארגוני, ואת ההבנה שקיימת סתירה מהותית בין מבנה הארגון הביורוקרטי לבין מטרתו המוצהרת, להגיע ליעילות, אנו חייבים לסוציולוג האמריקני, אלווין גולדנר (Alvin Ward Gouldner; 1980-1920) (גזיאל, 1990).

[למקור תמונתו של גולדנר משמאל, לחצו כאן]

גולדנר לימד באוניברסיטת וושינגטון סנט לואיס ובאוניברסיטות אירופיות, ושימש גם יועץ לחברת הנפט הגדולה מניו ג'רסי, "סטנדרד אויל.

הוא חקר את התנהגותם של ארגונים ביורוקרטיים, וניתח את כשליהם, על בסיס ניתוח יחסי הכוחות בתוכם. מחקריו התמקדו בניסיון ליישם את המושגים של מקס וובר  - הנחשב לאבי הביורוקרטיה - בניתוח ארגונים תעשייתיים (גזיאל, 19900).

הפרדוקס הביורוקרטי

(ראו תרשים מס' 1)

1. היררכיה בולטת - האופיינית לביורוקרטיה - מקשה על התפקוד: על פי גולדנר, כל ארגון מאופיין ביחסי כוחות טבעיים בין הדרגים השונים בהיררכיה הארגונית, על בסיס הבדלי האינטרסים בתוכו. ההיררכיות המפותחות בארגון הביורוקרטי מקשים מאוד על תפקודו ופוגעים ביעילותו.
2. תכליתה של הביורוקרטיה היא השגה של יעילות ארגונית.
3. כיוון שכך, וכיוון שהיררכיה בולטת מקשה על התפקוד, הארגון הביורוקרטי עושה שימוש בשיטות פורמליות (כללים, תפקידים מוגדרים, סטנדרטים וכו') כדי להפחית את הניראות (visibility) של יחסי כוחות אלו. משמע, את האופן שהו הם נתפסים בעיני העובדים. הפורמליזציה מטמיעה אותם במערכת והופכת אותם לבלתי-אישיים (כלומר, ללא תלויים באנשים השונים המאישים את התפקידים). בכך, משיג הארגון איזון יחסי בין העובדים לדרגים שמעליהם.
4. כיוון ש'אין ארוחות חינם', כתוצאה מתהליך זה נוצרת בינוניות - עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. שוב נפגעת  היעילות הארגונית.
5. כדי להשיב את היעילות שאבדה, מגיבה הביורוקרטיה לבינוניות זו בדרך של הגברת הפיקוח על העובדים. אבל, הגברת הפיקוח דווקא מגדילה את ההיראות של יחסי הכוחות בארגון (שכן, היא מהווה הפעלת כוח על העובד), באופן המערער את הארגון (אף על פי שהשימוש בכללים הפורמליים הפחית במקור תהליך זה).
6. הביורוקרטיה שוב תפעל להפחתת הנראות, שתיצור בינוניות, שתהדק את הפיקוח ויבליט את הנראות, וחוזר חלילה...

[להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]