[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
שמו של דוד דזאנשווילי - אז בן 38, עולה מברית המועצות שהתגורר באשדוד, ולא ידוע היה מהם עיסוקיו הרשמיים - נגלה לציבור הרחב בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. אבל, כשם שהיה השם עלום לרובו המכריע של הציבור, הוא נותר עלום גם בעיניהם של חברי רשימת ה-11 האחרים, ונראה שגם בעיני רבים במשטרה (אריאל-אמיר, 2013).
על פי המזכר, דזאנשווילי נהג לגבות דמי חסות מעולי גיאורגיה, ויצא לו שם של זייפן מטבעות ודולרים. לטענת המשטרה, ההון שצבר לא נעשה בעסקים חוקיים. בתוך הקהילה הגיאורגית הסגורה רחשו לדזאנשווילי כבוד, אולם כלפי חוץ, הוא הקפיד לשמור על עמימות (אריאל-אמיר, 2013).
כל מה שהיה למשטרה בעניין דזאנשווילי, עד ליום פרסום הרשימה, הוא חשדות בלבד. ביולי 1976 הוא נעצר יחד עם חשוד נוסף יוצא גיאורגיה, בטענה שהדפיסו והפיצו בישראל סדרת שטרות בני מאה דולר מזויפים ומטבעות של רובלים. אבל עד מהרה התפוגגה מבכת הראיות (אריאל-אמיר, 2013).
הולדת רשימת ה-11
במרס 1977, ביקש קצין המודיעין הראשי במטה הארצי, סמי נחמיאס, מכל היחידות המשטרתיות, להעביר לידיו רשימה של עשרה יעדים מודיעיניים, מתוכם יבחר את אלה שיטופלו על ידי המשטרה באופן שוטף. מפקד מחוז תל אביב, ניצב משה טיומקין, הנחה את שוטריו להעביר לנחמיאס רשימה של גורמים בעלי כסף ורכוש, שהמידע על מקורות ההון שלהם לוט בערפל. מי שהכין אותה היה קצין המודיעין יוסי ענבר מהיחידה המרכזית בתל אביב. בצלאל מזרחי היה ביניהם.
במקביל נפגש טיומקין עם נציב מס ההכנסה דאז, אליעזר שילוני, והציע לו כי המשטרה תעביר לנציבות מס הכנסה רשימה של חשודים שצברו הון במעשי פשע, כדי להעמידם לדין כחשודים בעבירת מס של העלמת הכנסות.
שיטה זו קרויה "FOLLOW THE MONEY" ("פיצוח" עברייני פשע מאורגן דרך מערכת המס), והיא יושמה בהצלחה בארצות הברית נגד אל קפונה, שנכלא בשל עבירות מס.
הרשימה נעצרה אצל מפקד היחידה המרכזית דאז (מפקד המחוז אחר כך) יגאל מרקוס, ולא הועברה לנציבות מס הכנסה, בין היתר, משום שלמפקד היחידה היו השגות על תוכנה.
כיוון שכך, הודלף תוכן הרשימה על ידי אחרים במחוז לכתב עיתון "הארץ", אבי ולנטין, והוא פרסם בעיתון סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל.
קיימת גם גרסה אחרת להיווצרות הרשימה. ראש הוועדה לבדיקת הפשע המאורגן בישראל, מיכאל בוכנר (בתמונה משמאל) טען כי לדוח הוועדה שלו צורף נספח סודי שכלל, בין היתר, רשימה של 11 עבריינים אשר הוגדרו על-ידי המשטרה כ"עברייני-על" (יעדים משטרתיים), וכי זה היה המקור ל"רשימת ה- 11".
הרשימה הודלפה לעיתון "הארץ". אבי ולנטין, אז כתב בולט, לקח ועשה סדרת כתבות על הפשע המאורגן, וכך נקשר שמו של יעקב אפשטיין לפשע המאורגן:
תוצאות פרסום המסמך
בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, עזב דזאנשווילי את הארץ ועבר לצרפת. אולם נראה, שהיחידה המרכזית בתל אביב המשיכה לעסוק בו, ואף העבירה מידע למשטרה הצרפתית. בגין המידע הזה, קיימו הצרפתים מערקב אחריו ואספו ראיות, במשך 5 חודשים. בספטמבר 1983, הוא נעצר בפריס. הוגש נגדו כתב אישום - על שעמד בראש רשת זייפני דולרים - והוא הורשע ונשפט למאסר (אריאל-אמיר, 2013).
עדכני להיום מעצרו הסתיים. אולם, לא ידוע היכן הוא נמצא ומה מעשיו (אריאל-אמיר, 2013).
