[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alternative libertaire לאתר flickr]
[לאוסף המאמרים על הגירה ומהגרים, לחצו כאן]
ד"ר חגית לרנאו (בתמונה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.
* * *
הקשר בין הגירה לעבריינות עולה לכותרות בהקשרים שונים, לאחרונה בעקבות נאומי בחירות של דונלד טראמפ ורפורמות שונות באמצעותן מבקש ממשל טראמפ להגביל הגירה ממקסיקו ומדינות נוספות.
הערכה מסורתית בקרב קרימינולוגים, סוכני מערכת אכיפת החוק והציבור הרחב היא, שקיים קשר בין הגירה, ובמיוחד בני נוער שהם דור שני להגירה, לבין עלייה ברמות הפשיעה. אחת התיאוריות המכוננות אשר בחנה את הקשר בין הגירה לעבריינות היא אסכולת שיקגו, המבוססת על מחקרים שנעשו בתחילת המאה העשרים במרחב העירוני בשיקגו ובערים נוספות בארצות הברית.
אסכולת שיקגו: אלו לא אוכלוסיות ההגירה אלא מאפייני השכונות
חוקרים מאסכולת שיקגו התבוננו באופן בו תופעות חברתיות נפרסות במרחב העירוני ובחנו את הקשר בינן לבין מאפיינים שכונתיים-סביבתיים. ממצא חוזר ועקבי היה שעבריינות אינה מתפזרת באופן שווה ברחבי העיר, וכי בשכונות מסוימות יש צפיפות רבה יותר של אירועי אלימות ועבריינות. חוקרים מצאו שדגם פריסת הפשיעה בעיר (הן ביחס לנוער והן ביחס למבוגרים) נשאר יציב לאורך זמן, וכי הוא היה זהה לפריסה של התנהגויות אחרות המעידות על חוסר תפקוד חברתי, כמו שיעור תמותת תינוקות, שיעור ההיעדרות מבתי ספר ושיעור חולי הנפש המתגוררים באזור. היציבות בדגם התפרסות הפשיעה בשכונות מסוימות עמדה בניגוד לתחלופה המהירה יחסית של התושבים בשכונות הללו, אשר נותרו מוכות פשיעה ומרובות בעיות חברתיות, על אף שינויים בזהות התושבים ובהרכב הדמוגרפי.
החוקרים אבחנו שלושה גורמים סביבתיים־מבניים המאפיינים שכונות בהן מתפתחת רמה גבוהה של עבריינות:
- מעמד סוציו־אקונומי נמוך;
- הטרוגניות אתנית;
- תחלופה גבוהה של תושבים.
מסקנתם הייתה, כי באזורים בהם משתנה תדיר הרכב האוכלוסייה, אזורי מעבר, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות הגירה קשות יום, נפרמת הלכידות הנורמטיבית והחברתית. תושבי השכונה - שהם מהגרים או אוכלוסייה שלא הצליחה להתבסס כלכלית - לא יודעים להיעזר במסגרות פורמליות כמו משטרה, מערכת החינוך ומערכות מוניציפליות, ולא מצליחים להתארגן וליצור לחץ פוליטי, שיביא לפתרון בעיות השכונה. כתוצאה מכך הם מסתגרים ומוותרים, למעשה, על איכות החיים בשכונה. חוסר הלכידות, חולשת התושבים וסגירותם הופכים את השכונה לשטח הפקר, המאפשר לגורמים עברייניים כמו חבורות רחוב, סוחרי סמים, זנות והימורים לפלוש לתוכה. בני הנוער מושפעים מהאווירה העבריינית ומחולשת המסגרות החברתיות שאמורות לפקח על התנהגותם. בתוך מציאות חברתית זו הופכת העבריינות לחלק משגרת החיים ולבחירה הקוסמת לנערים המחפשים תמיכה חברתית ורגשית ותחושת כוח אל מול החולשה, הביקורתיות והעוינות שהם פוגשים בבית ובמערכת החינוך (עבריינות ואכיפת חוק, עמ' 137-138).
ברבות השנים נערמו תילי-תילים של תאוריות והסברים שהתבססו על תובנות של אסכולת שיקגו וחזרו ובחנו את הקשר בין הגירה לעבריינות. חלק מההסברים משייכים את הגורמים לפשיעה במאפיינים חברתיים וערכיים של אוכלוסיות ההגירה (תיאוריות תת-תרבות). הסברים אחרים ממקמים את הקשר הזה באתגרים, שהם חלק מחוויית ההגירה ובהשפעתה על תהליכי חיברות (תיאוריות למידה ותת-תרבות) והסברים מסוג אחר מתמקדים בתנאי החיים ובמאפיינים של הסביבה הקולטת.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי sung ming whang לאתר flickr]
מבט חדש: ממצאים מפתיעים
התפיסה כי קיים קשר, גם אם עקיף, בין הגירה לעבריינות שלטה בתחום הקרימינולוגיה עשורים רבים, אך בשני העשורים האחרונים היא מתחילה להתערער בעקבות שורה ארוכה של מחקרים המלמדים שרק לעתים רחוקות מעלים גלי הגירה את רמות העבריינות בשכונות בהן נקלטות אוכלוסיות ההגירה, וכי במקרים רבים המהגרים תורמים לתופעות הפוכות של יצירת תנופה כלכלית, חיזוק הקשרים החברתיים בשכונות חלשות, הידוק היציבות החברתית וירידה בעבריינות.
שני מחקרים רחבי היקף פורסמו ממש לאחרונה:
באחד המחקרים בחנו החוקרים את דפוסי העבריינות ב-2000 ערים גדולות בארצות הברית החל מ-1970 עד לשנת 2010. המחקר מצא יחס הפוך בין עבירות כמו רצח, שוד ופריצה לבין שיעורי ההגירה. סוג העבריינות היחיד שלגביו לא נמצאה השפעה ממתנת עם כניסת אוכלוסיות הגירה היו עבירות התקיפה:
[Adelman, R., Reid, L. W., Markle, G., Weiss, S., & Jaret, C. (2016). Urban crime rates and the changing face of immigration: Evidence across four decades. Journal of Ethnicity in Criminal Justice, 1-26].
מחקר נוסף מצא כי רמות העבריינות בערים ובשכונות עם ריכוז גבוה יחסית של אוכלוסיות הגירה, נמוכות יחסית לערים ושכונות בעלות מאפיינים זהים וללא ריכוזים משמעותיים של אוכלוסיות הגירה. ממצא זה היה חזק במיוחד עבור ערים עם היסטוריה של קליטת הגירה:
[Ousey, G. C., & Kubrin, C. E. (2014). Immigration and the changing nature of homicide in US cities, 1980–2010. Journal of Quantitative Criminology, 30(3), 453-483].
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alternative libertaire לאתר flickr]
ההסברים הניתנים לממצאים חדשים אלו קשורים למאפיינים חיוביים של אוכלוסיות ההגירה: כאוכלוסיות המורכבות בדרך כלל מאנשים בעלי רמה גבוהה של יוזמה ומוטיבציה, רצון להשתלב בחברה הקולטת, נכונות לעבודה קשה על מנת לשנות את מציאות החיים שלהם ושל ילדיהם, חשש לאבד את סטטוס התושבות או האזרחות - ולא אחת גם סולידריות חברתית גבוהה יחסית, המבטיחה סיוע וערבות הדדית.
[לאוסף המאמרים על הגירה ומהגרים, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
ממצאים חשובים ביותר על רקע הדה-לגיטימצייה המתבצעת כלפי הפליטים ו/או מהגרי העבודה ו/או משפרי איכות החיים בארץ. עצוב להיווכח כמה מהר השחית הכח את מאפייניו ההומאניים של עם שהיה מהגר ופליט במשך 2000 שנים, ובאיזה קלות מוותרים אצלנו על סולידריות חברית.
מזמין אתכם להקשיב לשירם של גיל גובר ולהקת צד ג "משחק המיעוטים" (ביוטויוב) המבטא ברגישות רבה את המציאות הכואבת של המיעוטים והמהגרים בארץ.