פנחס יחזקאלי: טבח כפר קאסם – סוף סוף מתנצלים!

[בתמונה: הנשיא הרצוג מרכין ראש. התמונה: עמוס בן גרשום, לע"ם]

[בתמונה: הנשיא הרצוג מרכין ראש. התמונה: עמוס בן גרשום, לע"ם. עוגן ברשת]

טבח כפר קאסם: איך יכולים המשטרה ומשמר הגבול, שאינם מכירים באחריותם לטבח מוכח; אינם מתנצלים ואינם מעמידים משמר כבוד ליד האנדרטה ביום הזיכרון, לדרוש מהנהגת הצבור הערבי לקבל אחריות על אירועי תשפ"א ועל האלימות במגזר?

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שלושה, על טבח כפר קאסם והשלכותיו. המאמרים האחרים:

*  *  *

ב-29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ירתה יחידה של משמר הגבול למוות ב- 43 מתושבי כפר קאסם - גברים, נשים וילדים - ובנפרד באותו ערב, בעוד 4 מתושבי הכפר.

אין מחלוקת לגבי העובדות. אין מחלוקת שהיה טבח. אז למה פוחדים להשתמש במילה 'טבח' כשצריך? למה לקח למדינה ישראל זמן רב כל כך להרכין את הראש ולהתנצל? למה משמר הגבול אינו מעמיד משמר כבוד ליד האנדרטה ולוקח את הקורסים שלו לתת שם כבוד? מישהו פה חושב שהתנצלות ראויה מחלישה אותו?

נשיאי ישראל היו הראשונים להרים את הכפפה. שמעון פרס וראובן ריבלין כבר התנצלו (וגם, היה ויכוח אם התנצלו במקום הנכון ואם השתמשו במילים הנכונות, כאילו תיווצר בעיה, אם ישתמשו, רחמנא ליצלן, במילה 'טבח'...). עתה, עשה זאת הנשיא יצחק הרצוג ביום הנכון ובמקום הנכון: בכפר קאסם, ב- 29 באוקטובר 2021  ביום הזיכרון להרוגי טבח בכפר קאסם

מתי התנצלות מעצימה ואינה מחלישה?

האם התנצלום כשצריך מחלישה? ממש לא! ברוכים הבאים למזרח התיכון, שבו לסוגיית הכבוד יש משמעות עצומה, רק שאנחנו - אנשי תרבות המערב - מסרבים להבין כבוד מהו, בעיני אנשים בעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית.

כאשר, ב-13 במרץ 1997, רצח חייל ירדני בנהריים שבע ילדות ישראליות ופצע שש אחרות, מהן שתיים באופן קשה, הייתה תגובת המלך חוסיין מידית: הוא הודיע שהוא מתנצל אישית, קטע ביקור בספרד והגיע לביקור בישראל, במהלכו ביקר בבתי הורי התלמידות בעת שישבו שבעה בבית שמש. בנוכחות כלי תקשורת הביע המלך התנצלות, בשם ממלכת ירדן, כשהוא כורע על ברכיו. מול המשפחות.‏ כמו כן ביקר את הפצועות בבית החולים, והורה על מתן פיצוי כספי למשפחות הנפגעות. כולנו הרגשנו אז, עד כמה האירוע דווקא העצים אותו ואת מעמדו כמנהיג! 

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

[בתמונה: המלך חוסיין מתנצל בבית שמש. חלק מכתבת nrg בנושא][בתמונה: המלך חוסיין מתנצל בבית שמש. חלק מכתבת nrg בנושא]

כיצד ההתנצלות לא החלישה אותו? כי במזרח התיכון, עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים מסוימים - המפורטים להלן - ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים (קלרמן, 2006):

  • כאשר היא באה בזמן אמת, ו/או בעיתוי הנכון;
  • כשהאחראי מודה בטעות או במעשה העוול, ואינו מנסה "למרוח";
  • כאשר הוא מקבל אחריות;
  • כאשר הוא מביע חרטה;
  • כשהוא מבטיח שהיא לא תחזור על עצמה.

כאשר התנאים הללו אינם מתמלאים, כמו למשל בפרשת המרמרה, הופכת ההתנצלות הישראלית לאלמנט מחליש,. אז נמנעים המנהיגים אפילו מלחשוב על התנצלות נוספת, שלא ייתפסו בקלקלתם, ומחמיצים הזדמנות...

[בתמונה: התנצלות כאקט של עוצמה... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: התנצלות כאקט של עוצמה... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]. הכרזה: ייצור ידע]

פרשת כפר קאסם היא בדיוק ההזדמנות... 

דווקא בעקבות פרעות תשפ"א והאלימות במגזר הערבי, כשאזרחי ישראל היהודים ומוסדות המדינה דורשים ממנהיגי המגזר הערבי לקבל אחריות, אותם מוסדות - למעט נשיא המדינה - בורחם מקבלת אחריות רשמית ומתן רבוד לנרצחים, כמו מאש. למה? הרי דווקא הפרשה הזו, הכל כך חריגה - שמעיבה שנים על הקשר שבין יהודים וערבים בישראל - יכולה להפוך למנוף לתחילת השינוי הגדול, מפני שדווקא היא עומדת בהחלט בתנאים להתנצלות מעצימה...

  • העיתוי נכון: רוב הציבוריות הערבית כמהה לקשר שונה עם הרוב היהודי. היא מבקשת את הקשר הזה דווקא עם הממסד הימני ולא עם מפלגות השמאל. לפני שנתיים געש המגזר כאשר הנשיא ריבלין הגיע להשתתף בעצרת, והתאכזב עמוקות כאשר הוא לא התנצל. התנאים הבשילו...
  • אין שום בעיה להודות ובמעשה העוול, לכנות אותו בשמו האמתי, 'טבח', ולא 'למרוח': שהרי, מה התחדש? הכל הרי כתוב בפסק הדין מאז, והזמן שעבר והעובדה שהטבח ומבצעיו הם היסטוריה, רק מקלה על המעשה.
  • למה לא לקבל אחריות? מה, לא היינו אחראים? האם עשו זאת צבא אחר ומשטרה אחרת? מדוע אנחנו לא מממנים למשל אנדרטה רשמית גדולה, במקום מרכזי ובאתר לאומי, לתיעוד האירוע? מה נפסיד מזה? האם לא צריך ללמוד את האירוע בבתי הספר כדי להבין לאן מובילה קלות דעת במתן פקודות ו'ראש קטן' בביצוען?
  • ולמה לא להביע חרטה? האם מישהו מאיתנו חושב שהטבח הזה הועיל במשהו למישהו? שהיה מוצדק?
  • ומה הבעיה להבטיח שהאירוע לא יחזור על עצמו? האם מישהו באמת סבור שאירועים כאלה יתכנו בישראל כיום?

ד"ר פנחס יחזקאלי: איך יכולים המשטרה ומשמר הגבול, שאינם מכירים באחריותם לטבח מוכח; אינם מתנצלים ואינם מעמידים משמר כבוד ליד האנדרטה ביום הזיכרון, לדרוש מהנהגת הצבור הערבי לקבל אחריות? הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

כדאי לראש הממשלה ליזום מהלך גדול להסדרת הקשר עם אזרחי ישראל הערבים, שבמרכזו ההכרה הישראלית בעוול שנגרם להרוגים ולמשפחותיהם, כאקט סימלי להבנה הישראלית לקושי הגדול שעברה האוכלוסייה הערבים באותם ימים.

וכדאי למפכ"ל ולמפקדי מג"ב להפוך את היום הזה ואת האנדרטה לנרצחים למקום שבו תתחיל משטרת ישראל, לראשונה, בבניית אמון עם הציבור הערבי.

בניגוד לעצות שנותנים לו ה'מומחים' המקיפים אותו, הוא יהיה המרוויח העיקרי מאקט כזה, שיביא תועלת לאזרחי ישראל כולם.

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

[בתמונה: אנדרטה לנספי הטבח בכפר קאסם. מה נפסיד מהקמת אנדרטה רשמית באתר לאומי לזכר הטבח? התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: אנדרטה לנספי הטבח בכפר קאסם. מה נפסיד מהקמת אנדרטה רשמית באתר לאומי לזכר הטבח? התמונה היא נחלת הכלל]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

18 thoughts on “פנחס יחזקאלי: טבח כפר קאסם – סוף סוף מתנצלים!

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: הזדהות ואמפתיה כדרך להחזיר אמון במשטרה - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: הזדהות ואמפתיה כדרך להחזיר אמון במשטרה - ייצור ידע

  3. Pingback: קבלאן ואזארי: עימותים בין כוחות הביטחון בישראל לערבים בישראל לפני אירועי אוקטובר 2000 - ייצור ידע

  4. Pingback: למי שייכת המשטרה? - אמון ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  5. Pingback: המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  6. Pingback: הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  7. Pingback: התודעה - והניסיונות להשפיע עליה - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  8. Pingback: טבח כפר קאסם: הגיע הזמן להזדהות! - ייצור ידע

  9. Pingback: המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  10. Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  11. Pingback: מיכל חדד: 'שיטור-יתר' ו'שיטור-חסר' בחברה רב-תרבותית - ייצור ידע

  12. Pingback: שובו של המשא ומתן (2) - ייצור ידע

  13. Pingback: שובו של המשא ומתן... - ייצור ידע

    • Alex Nachumson:
      פיני יקר,איך אתה מייחס לי תמיכה בהרג אזרחים? מה שאני אומר שאסור לחרוג מפרופורציות ולהכנס לטראנס מתמשך של התנצלויות והכאות על חטא. הייתה מלחמה,נעשתה טעות,מדינת ישראל קבלה אחריות,האירוע הוגדר כ"דגל שחור" ע"י בית המשפט, הנושא נמצא בתכנית הלימודים של משרד החינוך, פרס התנצל – די! מישהו מהם התנצל פעם על 100 שנות טרור חייתי? מספיק להסמרטט.במזרח התיכון זה עובד הפוך.

      • אז זהו, שלפי הקודים של המזרח התיכון, אנחנו מפסידים דווקא בגלל 'חצי ההתנצלויות' הללו שנתפסים כהתחמקות, ובתרבות כאן, כחוסר כבוד. לכן הבאתי את חוסיין כדוגמה.
        צריך לדעת להתנצל, בדרך שמעצימה כבוד ולא להיפך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.