בין שיטור יתר לדיבור יתר!

כלב מפחיד

[בתמונה: המשטרה ככלב שמירה, שמתמקד באלה שריחם שונה מריחו של בעליו; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Carl Sheehan לאתר flickr]

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

זה - שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות - אנחנו כבר יודעים מזמן. גם את זה - שלשכתו אינה בנויה לאפשר לו התנהלות תקשורתית שקטה - כבר הטמענו.

השילוב - שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו - הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית.

צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל... עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי...

הסיפור הזה של שיטור היתר נכון בכל משטרה (ראו למשל את המתרחש בין השחורים למשטרות ארצות הברית...). מדוע? 

  • כמו שאמר המפכ"ל, בשל העובדה שחלקם של צעירי אוכלוסיות מהמעמד הנמוך בפשיעת הרחוב (כולל מהגרים ובני מהגרים מאוכלוסיות חלשות), תהיה תמיד גבוהה מחלקם באוכלוסיה.
  • ויש הסבר עמוק יותר: התבססות השיטור המודרני על מערך הסיור כעמוד שידרה, יצרה בין היתר נטייה לאפליה גזעית בקרב השוטרים. כמו כלב שמירה טוב, מתמקד הסיור באלה שריחם שונה מריחו של בעליו: כלב עירוני יגלה ערנות יתר לגבי צועני העובר בסמוך לביתו ולהפך. כלב צועני יחשוף שיניו מול בן-עיר הנקלע לסביבתו (ראה תמונה למעלה). כך הסיור, המתמקד, מטבע הדברים, באותה אוכלוסייה הנמצאת ברחוב: העניים יותר, המובטלים, הצעירים, כנופיות הרחוב, השחורים בארצות-הברית, ואצלנו: ערבים, אתיופים, בני עדות המזרח מהמעמדות הנמוכים, וכמובן: עובדים זרים (לפני עשור זה כלל גם רוסים, אולם היום במידה רבה, הם יצאו מהמשוואה).

[להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן]

המפכל על שיטור היתר והאתיופים

[דף מהעיתון 'ישראל היום': דיבור יתר...]

בשל כך, משטרות לעולם תהיינה מועדות לחטוא בתחום האפליה הגזעית, ותמיד תחשדנה ככאלה, על-ידי מיעוטים (יחזקאלי, 2014). האמת הבסיסית הזו, שהמפכ"ל מודה בה ביושר לב, תשמש זמן רב ככלי לניגוח המשטרה, וכאמצעי להורדת הלחץ המשטרתי מקבוצות האוכלוסייה הללו.

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “בין שיטור יתר לדיבור יתר!

  1. Avi Brochman:
    הוא הבהיר שיש שיטור יתר…אתם יודעים איך הוא מטפל בבעיה? הטיל על ממד"ה לעשות סדנאות לשוטרים…תהליכי שינוי מעבירים רק בציר הפיקוד….!!! זה ממש לא רציני…

  2. Moti Kleinman:
    לאלשייך יש אכן נטייה לסבך את אמירותיו, ועיתונאים חובבניים ושטחיים מתים על זה. אך עם זאת, החכי"ם ודוברי העמותות שמיהרו לתפוס טרמפ על הדברים: אינם אלא נעלבים מקצועיים, שלא מאפשרים לעובדות לבלבל להם את בכי התמרורים והקורבנות. כך בדיוק הם מעודדים את הפרופיילינג ואת שיטור היתר, במקום ללמוד את טיבו ולהתגייס לטפל בשורשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.