פנחס יחזקאלי: האם תרבות המשטרה תשתנה בגלל הטכנולוגיה?

מצלמות גוף

[לתמונת המקור מימין לחץ כאן; התמונה משמאל: דובר המשטרה]

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הדברים הטובים ביותר קורים לעתים מהסיבות הלא נכונות... האם תשתנה התרבות הארגונית דווקא על ידי הטכנולוגיה? יש לכך סיכוי גדול: פיקוד המשטרה, לאט ובזהירות - מגובה בסקרי דעת קהל כדי לא להיכוות - החל לצייד את שוטריו במצלמות גוף אישיות.

הצעד הזה בא ארבע שנים מאוחר מידי, אחרי ש"צייד" של שוטרים במפגשיהם עם האזרח הפך לספורט לאומי (אבל, מוטב מאוחר...): השיטה עבדה כך: נקלעים לאירוע עם שוטר, יוצרים פרובוקציה שתוציא אותו משווי משקלו ואז מוציאים מצלמה, מצלמים רק את החלקים הרלוונטיים ומעלים לפייסבוק... הכל מפורט בקריקטורה למטה:

.

לצוד שוטרים

[בתמונה: כשהאזרח מקניט אין תיעוד, אבל ברגע שהשוטר מתפרץ, המצלמות נשלפות... לתמונת המקור לחץ כאן]

הצד השני הוא כמובן השוטרים, שפעמים רבות מתנהגים על פי תרבותם, ובניגוד למצופה מהם. עצם נשיאת המצלמה תשנה הכל... כולם יבינו שהחיים הם סרט אחד מתמשך ויתנהגו בהתאם. התנהגות כזו תשתלם לשוטרים, הם ייווכחו עד מהרב בתוצאותיה והתרבות תשתנה. השוטרים החדשים יגויסו כבר למציאות חדשה ולתרבות חדשה...

המפכ"ל אלשייך למד את הצורך במצלמות על בשרו: בעקבות האירוע ב"סופר יודה" בתל אביב - שבו היכו שוטרים אזרח ממוצא בדואי שנחשד כתושב שטחים - פורסמה בפייסבוק קריקטורה שלו לבוש בבגדי עובד בסופר וחבול בפניו (כמו האזרח אחרי המפגש עם השוטרים). הוא יודע היטב, שתוצאות המפגש הזה היו שונות לחלוטין, אם היו השוטרים נושאים מצלמות גוף...

חשיבותן של מצלמות אישיות...

המפכ"ל יכול גם לראות כיצד השפיעו המצלמות על מזעור תופעת האלימות בחקירות, שהייתה רעה חולה של ממש במשטרה. לאורך השנים, הצטברו עדויות רבות על אלימות חוקרים, וטענות של נאשמים בבית המשפט, שהודאות נגבו מהם בכוח:

  • כך למשל טען עמוס ברנס - שהורשע ברצח רחל הלר בשנת 1976 - כי חוקריו הפעילו עליו לחץ פיזי שכלל אלימות. רק כעבור זמן נתגלה שהשוטרים העידו עדות שקר. רק ב-2002 זיכה בית המשפט את עמוס ברנס, ברוב דעות.
  • גם עמוס סולמי ושמעון כהן - שהורשעו ב- 1977 בגין קשירת קשר לביצוע רצח של אשה שעמדה להעיד נגד אחיו של סולמי במשפט סמים ובהטרדת עדים - טענו שההודאות הוצאו מהם באלימות. לאחר שקצין המשטרה המעורב בחקירה, מפקח דני מרוז, הוקלט מתוודה על חריגות בחקירה עשה היועץ, במאי 2002, שימוש בסמכותו, והודיע על הסכמתו לזיכויים של השניים מהאשמה של קשירת קשר לביצוע רצח. בעקבות ההמלצה, זוכו סולמי וכהן בבית המשפט העליון.
בגין מקרים אלו ורבים אחרים, תוקן חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002, והיום הוא מחייב "תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד (בתחום הפלילי בלבד) (ש)יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף" [סעיף 4 (א) לחוק]. התוצאה הייתה ירידה דרמטית באלימות ובתלונות נחקרים על אלימות בחקירה.

לכן, מיטיב אלשיך להבין שהטכנולוגיה משרתת הפעם את מטרת העל שלו: "מטרת הפרויקט לגרום לשוטר מרוסן ולאזרח מרוסן", אמר, והוא יודע למה: הניסיון בחו"ל מלמד כי המצלמות מפחיתות תלונות נגד שוטרים בכ- 90%! יתרה מכך, היו אף מקרים בעקבות תיעוד במצלמתם, שוטרים זוכו מאשמה, לאחר שנתבעו בגין אלימות (אלי, 2014).

אלשיך - מטרת המצלמות

[צילום תמונתו של רוני אלשיך: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0]

בתחילה, סבלו המצלמות ממחלות ילדות, והרבתה להתקלקל. היום המצב טוב בהרבה, והטכנולוגיה הבשילה, גם בזכות הרכישות המסיביות של ארגוני משטרה. אבל, יש גם מצבים שבהם השוטרים שוכחים לפעמים להפעיל את המצלמה, לעתים הם מכבים אותה בכוונה תחילה, ולעתים היא גם מתקלקלת באמת... התוצאה: אנשים מתרגלים לנוכחותה ומצפים כעת שכל תקרית תהיה מתועדת בווידאו, אבל במציאות, יש הפתעות... (ג'ונסון, 2014).

יהיו גם קשיים תפעוליים: תיווצרנה, מן הסתם, בעיות טכניות ומשפטיות לא פשוטות: היערכות מיוחדת לאחסון של עשרות אלפי שעות צפייה במחשבי המשטרה (אלי, 2014); מתן מענה לשאלות כמו: מתי וכיצד הם ייחשפו בפני הציבור? איך יהיה ניתן להגן על החומר מפני הדלפות ופריצות?

יש קשיים גם ברמת הזכויות של השוטר הבודד: בארצות הברית, למשל, חששו איגודי השוטרים שהצילומים יהפכו לכלי בידי הדרג הפיקודי, שעלול לעשות בהם שימוש כדי להעניש פקודים, וששיחות פרטיות בין שוטרים יהפכו לנחלת הכלל וכדומה.

אבל למרות הכל, היתרונות עולים בהרבה על החסרונות, ויש סיכוי סביר שנקבל שוטרים מנומסים יותר ואזרחים מנומסים בהרבה...

פנחס יחזקאלי על אפקטיביות המצלמות

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

  • כתבת הערוץ הראשון ביו-טיוב:
f9637a58-01b2-461a-9a7a-04abf2b966bd  

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: האם תרבות המשטרה תשתנה בגלל הטכנולוגיה?

  1. Pingback: טכנולוגיה וארגונים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: טכנולוגיה מהי? - ייצור ידע

  4. Pingback: תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. Dovi Yung:
    אנחנו מעלים על נס את הפתיחות ו"תרבות התחקיר המבצעי" של טייסי חיל האויר.נ.ב. יש פער גדול לרמת התחקיר של צוותי הקרקע.כמובן שהמפתח הוהא צילום ותיעוד כל הטיסות והתרגילים.אי אפשר לבלף ולכן אומרים אמת.וזה החשוב.לשוטר כמובן יש חשיבות אדירה לתיעוד בזמן אמת של אירוע חיכוך או הפעלת כוח.

  6. Avi Brochman:
    אכן מחקרים ממשטרות בעולם מאששים בדרך כלל את ההנחה שלך, הטכנולוגיה ( המצלמות) אכן משפיעות ומשנות את התרבות הארגונית, שימוש בכח..תרבות השקר..ועוד…אכן צעד חכם ונכון של המפכ"ל…מקווה שהפילוט ילווה על ידי מחקר של חברה חיצונית למשטרה..בהתאם לאמות מידה מקובלות במחקר אקדמי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.