גרשון הכהן: מסע הכיבוש של בני דן – כיבוש ליש

[בתמונה: בעולמנו, במגמות התהוותו, אין ממשות קיומית בת-קיימא, למי שמבקש לשבת בטח ללא חרב בידו, במיוחד אם הוא חי במרחב עשיר ומפותח המעורר פיתוי לכובשו! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DarkWorkX לאתר Pixabay]

[בתמונה: בעולמנו, במגמות התהוותו, אין ממשות קיומית בת-קיימא, למי שמבקש לשבת בטח ללא חרב בידו, במיוחד אם הוא חי במרחב עשיר ומפותח המעורר פיתוי לכובשו! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DarkWorkX לאתר Pixabay]

תהליכי צמיחה והתפתחות של שבט ואומה, מחוללים על פי דרכם מגמות שינוי. התפשטות במרחב בתהליך הדרגתי, או בלחימה וכיבוש, הייתה מאז ועד ימינו מגמה מוכרת, שעיצבה תהליכים היסטוריים. למסע הכיבוש של בני דן, כסיפור המשולב בין פרקי ספר שופטים, לקראת סופו, בין סיפור שמשון, לבין סיפור מלחמת האחים שבאה עם סיפור פילגש בגבעה, ישנם להבנתי, מאפיינים ייחודיים, שבאו לשרת את מגמת הסיפור הכוללת, ההולכת ונארגת בקומפוזיציה מורכבת...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן]

929

"אין חריש עמוק בלי נשק" (יחיאל מוהר)

המאמר עודכן ב- 29 באפריל 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ספר שופטים, בפרק י"ח, מתאר את מסע הכיבוש של בני דן, ובכך אעסוק גם אני:

תהליכי צמיחה והתפתחות של שבט ואומה, מחוללים על פי דרכם מגמות שינוי. התפשטות במרחב בתהליך הדרגתי, או בלחימה וכיבוש, הייתה מאז ועד ימינו מגמה מוכרת, שעיצבה תהליכים היסטוריים. למסע הכיבוש של בני דן, כסיפור המשולב בין פרקי ספר שופטים, לקראת סופו, בין סיפור שמשון, לבין סיפור מלחמת האחים שבאה עם סיפור פילגש בגבעה, ישנם להבנתי, מאפיינים ייחודיים, שבאו לשרת את מגמת הסיפור הכוללת, ההולכת ונארגת בקומפוזיציה מורכבת.

[לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[בתמונה: ביתור גופת הפילגש, ציור מימי הביניים. התמונה היא נחלת הכלל]

תכלית ההיפרדות...

המאפיין המייחד את מסע בני דן, טמון בתכלית שהניעה אותו: לא מסע כיבוש במגמת התפשטות מן המרכז אל השוליים, כמערכת מתפשטת, אלא מסע כיבוש בתנועה אל שוליי מרחב ההתנחלות של שבטי ישראל, מתוך מגמת היפרדות.

מתוך תכלית ההיפרדות, מוסברת הנחיצות שהניעה אותם לקחת עמם את יהונתן בן גרשום הלוי, כהן בית מיכה. פעולתם בעניין זה נבעה כנראה מן ההבנה, שקיום נפרד ועצמאי בשוליי המרחב הישראלי, יצריך אותם לייסד לעצמם, גם עצמאות רוחנית-פולחנית.

היה טמון בכך צעד תקדימי. די להזכיר את משבר המזבח שבנו על גדת הירדן בני ראובן, גד וחצי המנשה, בשובם ממלחמות יהושוע (יהושוע כ"ב). על פי הכתוב, מעשה בני דן - שהעזו להציב בדן החדשה, את פסל מיכה, כמרכז דתי בדלני - לא חולל משבר, אפילו לא שמץ מחאה. לא נותרה כנראה בין שבטי ישראל, אפילו כמיהה לאחדות, שמתוכה יעלה קול מחאה.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'מפלגש בגבעה למלחמת אחים', לחצו כאן]

[במפה: נחלת בני דן, בירוק כהה ליד חוף הים בדרום. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Janz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[במפה למעלה: נחלת בני דן, בירוק כהה ליד חוף הים בדרום. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Janz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מה הניע את בני דן לצאת מנחלתם?

רד"ק מסביר שמלכתחילה קופחו בני דן, כשעלתה בגורלם נחלה בלתי ראויה לגודלם. יש להוסיף לכך את מיקומה הבעייתי של נחלתם, שנמצאה על דרך הים הקדומה ממצרים אל מסופוטמיה, ונלחצה בתווך בין ערי פלישתים לאורך החוף, לבין נחלת בני יהודה בנימין ואפרים, בגב ההר. לא זו בלבד שלא נותר בנחלתם מרחב פוטנציאל להתפתחות, הם גם מצאו עצמם מופקרים על ידי אחיהם, למאבקיי ההישרדות, שנבעו מן החיכוך היומי עם פלישתים, במרחב הסְפַ‏ר (Frontier).

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

[בתמונה: חמשת ערי פלישתים. התמונה מתוך אתר תנך ממלכתי, משרד החינוך, באדיבות המוזאון לתרבות הפלשתים, אשדוד]

קיומם של בני דן, באזורי הסְפַ‏ר היקנה להם כנראה כישורים אופייניים של אנשי סְפַ‏ר, החיים בהשראה תרבותית כפולה בין שני מרחבים תרבותיים, מה שהפך אותם להיברידיים בכישוריי הסתגלותם, כמו בעלי החיים במרחב הליטורל הימי. באורח חייהם ובתרבותם, בני דן עוצבו כנראה, בהשפעת תרבות הפלישתים.

בניגוד לאויבים הנומאדים (הנוודים) עמם נלחם גדעון - מדיין ועמלק - פלישתים, שהגיעו מאיי הים, יצרו ציביליזציה בנויה בנוכחות קבועה, שהתרכזה סביב ערים בנויות ובצורות. בקינת דוד על שאול ויהונתן הודגש: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון" (שמואל ב'- א', כ'), הפלישתים, חיו ופעלו בחוצות ובמרכזי עיר, הרבה לפני שנוסדו צורות קיום כאלה, במרחב הישראלי. בני דן שהושפעו בוודאי מרושם ציביליזציה זו, ביקשו מתוך השראה זו לייסד גם לעצמם מרחב קיום תרבותי מוגן ומבוסס, בדגם הפלישתי.

[בתמונה משמאל: חמשת ערי פלישתים. התמונה מתוך אתר תנך ממלכתי, משרד החינוך, באדיבות המוזאון לתרבות הפלשתים, אשדוד]

בתפיסה תרבותית זו, היה ברור להם שלא ניתן לייסד קיום תרבותי בר קיימא, ללא תנאים גאוגרפיים-כלכליים מתאימים וללא מרכז רוחני, כמו בערי פלישתים. זה הרקע לחיבור בין סיפור מיכה ובית האלוהים שכונן, לבין מסע הכיבוש של בני דן.

גם התארגנותם הצבאית של בני דן נוצרה במתכונת פלישתית, בארגון מוסדי בעל "שש מאות איש חגור כלי מלחמה" (פסוק י"א). גם דפוס התכנון - שכלל סיור מקדים וניתוח נתונים שיטתי - נשא אופי פלישתי מאורגן, במתכונת שדמתה להגיון ההתפשטות הפלישתי החותר לכיבוש בעל קביעות. זהו כמובן דפוס פעולה שונה בהגיונו מאורח הפשיטות הנומאדי, שאפיין באותם ימים את המדיינים והעמלקים, שבטי המדבר.

בהבאת ספר שופטים לקראת סיומו המטלטל, פרק י"ח - המספר על מסע הכיבוש של בני דן - מבהיר לנו את צומת ההתפתחות שעמדה באותה שעה בפני שבטי ישראל: להתפתח לקראת ציביליזציה מוסדית מאורגנת בדפוס שלטוני-ממלכתי, בהשראה פלישתית, או להצטרף אל אורח החיים הנומאדי של שבטי המדבר, המתקיימים בארעיות מרחבית ומנטלית.

בתוך כך, מוטל על ידי המספר אור ביקורתי על אורח החיים השלו שקיימו אנשי העיר ליש, כמתואר על ידי אנשי הסיור המקדים: "ויבואו לישה, ויראו את העם אשר בקרבה, יושבת לבטח כמשפט צידונים, שוקט ובוטח... ורחוקים המה מצידונים ודבר אין להם עם אדם" (פסוק ז'). תיאור זה חוזר ונשנה בפרק ומבטא את הסכנה הכרוכה בישיבת בטח בארץ עשירה ומעוררת פיתוי לכובשים מבחוץ.

[בתצלום: שער העיר הכנענית ליש - הקשת הקדומה ביותר שנמצאה בעולם, עשוי מלבני בוץ בן 4000 שנה; בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתצלום: שער העיר הכנענית ליש - הקשת הקדומה ביותר שנמצאה בעולם, עשוי מלבני בוץ בן 4000 שנה; בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

לנוכח שאלת הקיום המלווה את ספר שופטים, כשאלה המוכרת לנו: "הלנצח נחיה על חרבנו?", סיפורה של ליש הוא לקח בסיסי לכל שוחר שלום: בעולמנו, במגמות התהוותו, אין ממשות קיומית בת-קיימא, למי שמבקש לשבת בטח ללא חרב בידו, במיוחד אם הוא חי במרחב עשיר ומפותח המעורר פיתוי לכובשו!

אין ממשות קיומית

[בכרזה: אין ממשות קיומית, בת קיימא, צילום התמונה המקורית: WWF-Canon]

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: מסע הכיבוש של בני דן – כיבוש ליש

  1. Pingback: פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *