רוואבי – העיר הפלסטינית המתוכננת הראשונה והשלכותיה

רוואבי

[הצילום נוצר, הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש על ידי הצלם מיכאל יעקובסון]

רוואבי (בערבית: روابي; מילולית: "גבעות") היא עיר הנמצאת בשלב בניה מתקדם, ומיועדת למעמד הבינוני-גבוה של החברה הפלסטינית. היא ממוקמת באזור השומרון, כתשעה קילומטרים צפון-מערבית מרמאללה. מיקומה של העיר נבחר מתוך שלושה אתרים שהציע המנהל האזרחי, בימיו של שר הביטחון אהוד ברק (ויקיפדיה).

זו העיר המתוכננת הראשונה שאי-פעם נבנתה ברשות הפלסטינית, וצפויה להתגורר בה - בשלב הראשון לפחות - אוכלוסייה בת כ-25,000 איש בכ-6,000 יחידות דיור. נבנים בה בתי ספר, גני ילדים, בתי מלון, מרכזי מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה ופארקים. כ-60% משטח העיר מתוכננים להיות שטחים ירוקים, וכמו כן מתוכננת בה חממת היי-טק. העיר אמורה לספק עד 5,000 מקומות תעסוקה‏. היזם שעומד מאחורי פרויקט הקמת העיר הוא איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה משכם, בסיוע מימון קטארי ופלסטיני. על פי עדותו של אל-מסרי, עלות הבניה של העיר תהיה למעלה ממיליארד דולר, מתוכם הוא גייס 700 מליון בביקור אחד בקטאר (ויקיפדיה).

הפלסטינים מנהלים היום מסע מתוקשר בישראל, לקבלת לגיטימציה לעיר, והם נתמכים על ידי ישראלים המעדיפים את ההיבטים החיוביים ברוואבי על הבעיות שהיא יוצרת (למשל, ראו כתבה אוהדת של הערוץ השני בנושא (ראה: מוסקו, 2015), בצד כתבות ישנות יותר המופיעות ביו טיוב.

ההתנגדויות להקמת העיר באות מהצד הישראלי:

ההיבט הביטחוני: הממסד הביטחוני בישראל מתנגד לרוואבי, בין היתר כיוון שמיקומה של העיר מהווה איום אפשרי של ירי רקטות על נתב"ג הסמוך (ויקיפדיה).

ההיבט של איכות הסביבה: הטענה העיקרית היא שהעיר תוכננה ללא פתרון לשפכים ולפסולת שלה. עקב כך, התוצאה המיידית תהיה זיהום אקוויפר החוף ומפגעים שיגלשו מערבה לתוך ישראל. לכן, הטיל השר להגנת הסביבה לשעבר, גלעד ארדן, מגבלות רבות על הבניה והודיע כי ישראל תפסיק לסייע בהקמת העיר.

להלן סרט שהופץ ביו טיוב ע"י ארגון "ישראל שלי", העוסק בסוגיית איכות הסביבה:

 לסיכום

כמו כל מאבק תקשורתי, הספינים התקשורתיים בנושא וואהבי לא משקפים את התמונה הכוללת. הכתבות האוהדות מתעלמות לחלוטין מסוגיות של ביטחון ואיכות סביבה; והמתנגדות אינן מעלות היבטים חיוביים, למשל של גיבוש מעמד בינוני גבוה, שבאופן מסורתי בכל העמים הוא גורם דמוקרטי ליברלי ומבקש שלום). שני הצדדים מתעלמים, בדרך כלל, במגמות ארוכות טווח של הפרויקט, למשל כאבן שואבת של פלסטינים מחוץ לרשות לרכוש דירות ולעבור להתגורר ברוואבי.

היום, כשהבניה כמעט והושלמה ומה שמונע את אכלוס העיר הוא אישור ישראלי להתחברות לרשת המים, דומה שהקמתה של רוואבי היא עובדה קיימת!

בסופו של עניין תיאלץ ישראל לברך על המוגמר, תוך השגת רווח מדיני מסוים מהרשות הפלסטינית, והשקעה בהיבטים הסביבתיים (למשל, הקמת אגני חמצון תמורת ניצול השפכים המטוהרים בישראל);

אבל, אף פעם לא מאוחר מידי לבחון, כיצד מתיישבת הקמת העיר עם האינטרס הישראלי ביהודה ושומרון, וכיצד עושים בה שימוש להשגת אינטרסים ישראליים, קצרי וארוכי טווח...

מקורות

2 thoughts on “רוואבי – העיר הפלסטינית המתוכננת הראשונה והשלכותיה

  1. עיר חדשה לכ-25,000 תושבים.
    רק במחנה הפליטים בלאטה ליד שכם כ-30,000 תושבים!
    ויש 16 מחנות פליטים בגדה!
    הנזק מהם הרבה יותר גרוע מהנזק הצפוי מרואבי…
    אבל אף אחד לא מטפל…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *