תקציר: משילות היא יכולת הקברניטות האזרחית הנבחרת להפעיל את סמכותה הלגיטימית לשם מימושה של מדיניות ביטחון לאומי שהתקבלה בדרך דמוקרטית, תוך אספקה של הנהגה והכוונה מערכתיות, יצירת התנאים המבניים והתהליכיים, העצמת היכולת לפעול, פתרון בעיות ושילוב המשאבים הנדרשים להשגת יעדי הביטחון הלאומי של החברה הישראלית.

[לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 לנובמבר 2022

ד"ר ליאור שוחט (ראו תמונה משמאל), שימש בעת הכנתה כראש היחידה למדיניות במרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וכעמית הוראה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובבית הספר לניהול בקריה האקדמית אונו.

זהו הפרק הרביעי מתוך חוברת בסדרה נייר עמדה, שראתה אור על ידי המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, במרץ 2007 [לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן]

*  *  *

משילות בהקשר של ביטחון לאומי   כזכור מטרת המאמר היא טיפול בסוגיית ההמשגה של משילות, תוך איתור אותם היבטי משילות שהליקויים בהם עלולים לאיים על הביטחון הלאומי.

בחלקו הראשון של המאמר הגדרנו משילות באופן כללי על בסיס סקירת הספרות.

בחלקו השני של המאמר מיפינו את מרחב הנושאים השונים הנכללים בתחום הביטחון הלאומי.

כעת, ניתן להגדיר לראשונה משילות, בהקשר של ביטחון לאומי:

משילות היא יכולת הקברניטות האזרחית הנבחרת להפעיל את סמכותה הלגיטימית לשם מימושה של מדיניות ביטחון לאומי שהתקבלה בדרך דמוקרטית, תוך אספקה של הנהגה והכוונה מערכתיות, יצירת התנאים המבניים והתהליכיים, העצמת היכולת לפעול, פתרון בעיות ושילוב המשאבים הנדרשים להשגת יעדי הביטחון הלאומי של החברה הישראלית.

לקראת הגדרה חדשה של משילות

בדיון שהתקיים במכללה לביטחון לאומי ביולי 2006, הוצע להגדיר משילות באמצעות הקבצה רעיונית של רצף הרעיונות שתוארו לעיל ובאים לידי ביטוי בארבעה רכיבים:

1. שילוביות (Jointness), התלכדות (Convergence) או בין-תפעוליות [1] (Inter-operability)

2. מנהיגות עליונה, על פוליטית, בשירות ממלכתי (Top Staff, Chiefs of Staff)

3. איכות אתית או מוסרית לרבות אתיקת עבודה (פרוטסטנטית) ויושרה אישית או מוסדית

4. יכולת תגובה מהירה לשינויים סביבתיים באמצעות התארגנות חלופית, מבנית או תפעולית כמו בארגונים לא ממשלתיים (Non-Governmental Organizations, NGO)

[בתמונה משמאל: רצף רעיונות להגדרת ה'משילות', שתוארו לעיל ובאים לידי ביטוי בארבעה רכיבים... המקור: 'ייצור ידע']

.

רכיב מס' 1: שילוביות

שילוב (Joint) – "פעולות, מבצעים, ארגונים וכדומה שנוטלים בהם חלק אלמנטים השייכים לשתי זרועות צבאיות או יותר" (טובי, 2006).

לכן:   שילוביות (Jointness) – נודעה בעיקר כ"שילוביות בין-זרועית" (טובי, 2006). היא מכוונת להבטיח יעילות מיטבית, איכות גבוהה של תפקוד והפעלה של כוחות מצומצמים בלבד. טובי (ראו תמונה משמאל) מציג באריכות את המושג ופותח בקביעה שזהו "מושג חדש אשר החל להשתרש באוצר המושגים האמריקני במהלך המחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה הקודמת.

[בתמונה: ד"ר טל טובי הוא מרצה במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן. מקור התמונה: אוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]

יחד עם זאת, השגת שיתוף פעולה בין מרכיבים שונים של מערכות הייתה תמיד אתגר עבור מפקדים, שחפצו בהגברת היעילות והאפקטיביות הצבאית" (שם, 2006) [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן]. לפי תורן (2006) הוטבע המושג "שילוביות" (Jointness) לראשונה בשנת 1941, במילון האמריקני למונחים צבאיים. השילוביות הוגדרה שם כ"פריסה של כוחות משתי זרועות לפחות לפעולה מתואמת להשגת מטרות משותפות".

עקרון מפתח של החשיבה השילובית על פי לניר (2005; ראו תמונה משמאל), הינו שמירה על הזהות התפיסתית הפרופסיונאלית הנפרדת של הישויות המעורבות:

"ביחד - ולחוד". זו נחוצה ליצירת זהות חשיבתית חדשה שהיא המהות המשולבת. יחד עם זאת המהות המשולבת החדשה גורמת להשתנות מקבילה של כל אחת מהישויות, וכך מתרחש תהליך של שינוי ארגוני מתמיד. השילוביות הינה ישות תהליכית חדשה של מפגשי תפיסות ופיתוח תפיסות חדשות פנים-ארגוניות ובין ארגונית, שיישומה מבוסס על מערך של תהליכים, מתודות וכלים תומכים לרבות מערך הכשרה לחשיבה שילובית.  

[מקור תמונתו של ד"ר צבי לניר משמאל: פייסבוק]

זווית תועלתנית משהו מציג דאפט (Daft, 2004) כהסבר לארגונים המשתפים פעולה עם ארגונים אחרים:

מיזוגים, בריתות אסטרטגיות או שותפויות נועדו בראש ובראשונה להקל על הארגון מבחינת התלות במשאבים, והם תגובה לנדירות משאבים חיוניים בסביבה. דאפט ממשיך וקובע כי האוריינטציה היריבותית ששלטה בחשיבה האסטרטגית, פינתה את מקומה לתפיסה שתפנית כמו באסכולת "רשתות משתפות פעולה" (Collaborative Networks).

שינוי זה, אגב, הוא בעל השפעה מכרעת על תפקידי הניהול בארגון. רוב החברות או הארגונים נמצאים בתוך מערכת אקולוגית-ארגונית (Organizational Ecosystems) הנוצרת מהאינטראקציה של קהילת ארגונים וסביבתם. המרת התחרות ב שיתוף פעולה מבשרת מעבר ממודל של משחק סכום-אפס למצב של "Win-win" לשני הצדדים. אותו שיתוק ביורוקרטי, הנובע מהיעדר שיתוף פעולה בין משרדי, הוזכר כבר קודם כאיום של ממש על משילות.

בהקשר הנוכחי, קיומו של שיתוף פעולה הוא תנאי הכרחי להיווצרותה של משילות!

רכיב מס' 2: מנהיגות עליונה

מנהיגות עליונה היא מושג ותיק בתחום תיאוריות המנהיגות, הגם שרובן המכריע של התיאוריות הניהוליות והפסיכולוגיות הקיימות בנושא, אינן מבחינות בין מנהיגות עליונה (בהקשר התאגידי, הפוליטי או החברתי) לבין מנהיגות ברמות אחרות של התארגנות.

ההנחה העומדת בבסיס שילוב מנהיגות זו בין רכיבי המשילות, מצביעה על כך שהאיכות הקרויה בפינו מנהיגות, היא מהותית ומהווה חלק בלתי נפרד מיכולת המשילות.

[בתמונה משמאל: חשיבות המנהיגות העליונה לסוגיית המשילות. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר FIXABAY]

.

למונח מנהיגות יש מספר משמעויות חשובות (קוטר, 2003) בהקשר הנוכחי:

- יכולת הצבת חזון – המנהיגות העליונה מתבוננת על המכלול המערכתי של הדברים, ואמורה לראות הרחק בעתיד את הכיוון שבו ראוי למערכת להתקדם.

- יכולת שיווק והסברה – את החזון שרק מתי מעט מסוגלים לראות ואת המציאות הקיימת וזו הרצויה יש צורך להסביר בפשטות ובבהירות. ההסבר מיועד לציבור הרחב אליו מתייחס החזון (Sense Making) ואשר שיתוף הפעולה שלו נדרש במימוש החזון.

[בתמונה משמאל: למונח מנהיגות יש מספר משמעויות חשובות בהקשר הנוכחי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

- יכולת הנעה – המנהיגות העליונה אמורה להלהיב את הציבור לקראת ההתקדמות אל המצב העתידי הרצוי והטוב יותר.

- יכולת ניהול וניטור – המנהיגות העליונה אמורה גם לכוון ולתכלל את מכלול המאמצים המושקעים על ידי כל גופי המערכת או הארגון, לתנועה בכיוון החזוני.

- למרות שמנהיגות היא איכות פרטנית, היא נחווית מבחינה תודעתית בצורה ציבורית או קולטיבית, וכך גם תופעת המשילות, למרות שהיא מאפיינת יותר מבנים ותהליכים מקרו-חברתיים.   לפיכך יכולת המנהיגות העליונה מהווה תנאי הכרחי להיווצרותה או לשימורה של משילות.

רכיב מס' 3: מקצועיות, יושרה ואתיקה

ההתנהלות על פי אמות מידה פרופסיונליות-מקצועיות ואתיות חיונית למימושה של יכולת המשילות, ואנו למדים על עוצמתה דווקא מתוך הגירעונות שמתגלים בתחום זה בחיים הציבוריים בארץ. עובדה היא שמנהל תקין ורציונאלי טעון התרחקות מאינטרסים אישיים, מגזריים ולא ענייניים.

מעבר לכך נוכחנו לדעת כי לממשלים הנכשלים בנושאים אלה חדשות לבקרים, אין יכולת המשילות הנדרשת כדי להוציא לפועל תוכניות ארוכות טווח והשקעות תשתיתיות הכרחיות. זאת ועוד, בעולם גלובלי שבו חדשות חוצות את הגלובוס במהירות רבה, משטרים מושחתים זוכים לדירוגי הערכה נמוכים בפרמטרים חברתיים וכלכליים [2]. מקצועיות, יושרה ואתיקה מהווים תנאי הכרחי להיווצרותה או לשימורה של משילות.

רכיב מס' 4: יכולת מיצוי והתארגנות מול חלופות לא ממשלתיות (NGOS)

ארגונים לא ממשלתיים (NGOS) הולכים וקונים להם אחיזה של ממש בחיים הציבוריים של מדינות רבות בעולם, וישראל בכלל זה. חלופות מבניות או ארגוניות אלה יכולות להיתפס כמשלימות את חסכי המשילות של הממשל המרכזי (כפי שניתן להתרשם למשל מפעילות פילנטרופית של ארגונים ושל עסקים רבים או מפעילות "המגזר השלישי" בארץ); אולם הן עלולות ליצור איום של ממש על יכולת המשילות של השלטון המרכזי וכתוצאה מכך גם על הביטחון הלאומי.

[אפקט גאידמק: ערב מלחמת לבנון השנייה קלט איש העסקים, ארקדי גאידמק, הרבה לפני מנהלי משרדי הממשלה הרלוונטיים, כי תקיפות צה"ל בלבנון משמעם אש על יישובי הצפון, שתביא לעזיבת אוכלוסייה למרכז הארץ. הבנה זו נוצלה על ידי גאידמק לצרכיו, כשהקים כפר לקליטת העוזבים לחוף הים בדרום הארץ. משרדי הממשלה, נזקקו לזמן רב הרבה יותר על מנת לעכל תובנות אלה. הם הקימו מתקן מתחרה בגני התערוכה בתל אביב, וחנכו אותו כשכבר לא היה בו צורך כמעט, סמוך מאוד להפסקת האש.]

האיום יכול לנבוע מהפרטת יתר (למשל העברת שב"ס לניהול עסקי של יזמים פרטיים) או מהוואקום שנוצר בתחומים שבהם השלטון המרכזי אינו נותן מענה של ממש, למרות שזה תפקידו (אפקט "גאידמק" במלחמת לבנון השנייה, ראו הרחבה בהמשך) ובשדרות ועוד). חלופות לא ממשלתיות מפוקחות ומווסתות היטב, עשויות לתרום משמעותית להעמקת יכולת המשילות דווקא בתחומים בהם לממשל המרכזי אין יכולת תמיכה של ממש.

סוף דבר או התחלה חדשה?  

למושג ה'משילות' יש חשיבות מכרעת לגבי כל העוסקים בביטחון לאומי, שכן לחסכי משילות יש השלכות מהותיות על ניהול הביטחון הלאומי של המדינה. כפי שראינו, עד היום רבים כיוונו לנושא זה מבלי להידרש לכך מפורשות. גם הספרות המקומית והספרות זרה אינן מסייעות לנו באמצעות העמדת הגדרה אופרטיבית חדה, מדויקת ואיתנה לנושא החשוב הזה.   בנייר הנוכחי ניסינו להעמיד פרספקטיבה חדשה לנושא המשילות בהקשר הרחב שלו, ולאחר מכן לתת הגדרה אופרטיבית למשילות בהקשר של ביטחון לאומי. שתי ההגדרות המובאות במסמך זה טעונות אישוש באמצעות מחקרים נוספים, ואנו תקווה כי נייר זה יפלס את הדרך לעבודה מחקרית ראויה בנושא.

[בתמונה: סוף דבר או התחלה חדשה? חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

במסגרת המחויבות של המרכז למחקר אסטרטגי ומדיניות לקידום השיח האקדמי והמעשי בנושא ה'משילות', יש בכוונתנו להמשיך ולהקדיש מאמצים למחקר שימושי של הנושא. נעסוק בעיקר בהשלכותיו על נושאי הביטחון הלאומי באמצעות עריכת מחקרים והכנת ניירות עמדה, עבודות חקר של חניכי המכללה לביטחון לאומי וארגון כנס מקצועי שנתי [3].  

ברור כי 'משילות' היא נושא מורכב ורב תחומי, שאותו לא ניתן למצות באמצעות ההתבוננות חד דיסציפלינארית כפי שניסו לעשות מספר כותבים. לנוכח הקשרים וההשלכות שיש לו על מציאות הביטחון הלאומי בישראל, אנו סבורים שישנה חשיבות מכרעת להמשך המחקר והעיון במושג הכללי ובהקשר הבטחוני-לאומי שלו. עלינו להבין טוב יותר את הגורמים הרבים שקובעים הן את רמת המשילות ואת איכותה והן את הנגזרות הרבות שלהן. בראש ובראשונה יש להבין את האיומים השונים לרבות אלה האסטרטגיים, על הביטחון הלאומי.

[לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• כל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי';
• אוסף המאמרים על משילות.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג 'יעילות';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על נתקים וחרמות;
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.