גרשון הכהן: על הדוקטרינה הצבאית

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

[המאמר מבוסס על דברים ביום עיון במרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן. להורדת חוברת הכנס: דיונים בביטחון לאומי מס 28. המאמר נמצא החל מעמוד 43]

מרכז בגין סאדאת

המאמר עודכן ב- 24 בספטמבר 2019

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

למאפייני הייחוד התרבותי של מערכת צבאית קוראים במונחים המקצועיים האוניברסליים – דוקטרינה. קשה להביא דוקטרינה של צבא, בתוך צנצנת, לבחינה במעבדה. דוקטרינה היא ישות תפיסתית כוללת, הבאה לביטוי באופן המגלם את העקרונות המנחים את פעולת הארגון הצבאי, בהם גם אלה המוצהרים והבלתי מוצהרים, הגלויים והסמויים הכתובים והבלתי כתובים.

סכימה גרפית זו מייצגת את המרכיבים הבסיסיים שבהם מתאפיינים כל הצבאות בגישתם לבניין הכוח הצבאי ולכינון דפוסיי פעולתו. במסגרת ההתייחסות הזו, במכלול תכניה הייחודיים, נוצר האופי המיוחד של כל צבא. מה ששונה מצבא לצבא ויוצר את הייחוד הגנטי המבחין כל צבא בייחודו, אינו מתבטא על פי רוב בייצוג שונה של מסגרת ההתייחסות לתיאור מרכיבי היסוד, אלא בדרך הייחודית בה נוצק התוכן ובה מתגבש תוכן ייחודי לכל אחד מן המרכיבים. השוני מתבטא גם במערכת הזיקות והיחסים המתקיימים בין המרכיבים, בדומיננטיות המשתנה במשקלו הסגולי הייחודי של כל אחד מהמרכיבים, בכל אחד מן הצבאות.

למשל: צנחנות כמקרה בוחן

צנחנות היא קודם כל אורח חשיבה ודפוס פעולה. היא אינה מתבטאת רק באירוע ההרואי של קפיצה ממטוס; אלא מבטאת גישה כוללת, כתרבות המכוננת צורת חשיבה ותודעה של לוחם, המכין עצמו להיות מושלך לשדה הקרב בכוונת מכוון לפעול במצב כיתור, על מנת ליצור לאויב איום בכיתור – בהיפוך נקודת המבט.

צנחן

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alan Aplin לאתר flickr]

באפיון כזה, צנחנות יכולה להתבטא גם באורח פעולתו של כוח משוריין, דוגמת אופי פעולת כוחות חטיבה 14 בפיקוד אמנון רשף, בחדירתם הלילית אל עומק מערכיי דיביזיה 16 המצרית, בקרב הצליחה במלחמת יום כיפור. מבחינה זאת, צנחנות היא מצב שבו מכוננים את עוצמה התעוזה ואת צורת הלחימה.

באחד מהתרגילים הראשונים של האוגדה המוצנחת, אחרי 2006, הסבירו בתחקיר אחרי התרגיל שיש קושי לממש את תוכנית הפעולה, לנוכח מגבלת אמצעי השו"ב – שאינם מספקים שליטה מלאה במרחקים בהם מבקשים לפעול. היו בדיון אלופים שטענו כי יכולת השליטה היא תנאי הכרחי שאין לפעול בלעדיו. אני טענתי להפך. זו להבנתי מהות הצנחנות: צנחנים אמורים להבין לבד את הנדרש מהם בהתפתחות הקרב, הם מוכווני מטרה גם בהעדר שליטה רצופה; והם יוצרים בכך תנאיי פיקוד ושליטה ייחודיים.

כך, למשל, פועלת יחידת העילית הבריטית SAS, בשימור מורשתה מימי מלחמת העולם השנייה: שולחים אותם למרחב הפעולה, סומכים עליהם שיבינו בעצמם בתוך מהלך המבצע, יסתדרו וינצחו. לכן כשבוחנים את ארגון הצבא במרכיביי פיקוד ושליטה ומיון כוח-אדם, בוחנים גם את התאמתם לתפיסת פעולה הנוצרת ומתקיימת בזיקה ישירה לדפוסיה התרבותיים של האומה. השילוב הייחודי המתקיים בכל ארגון צבאי בין כלל מרכיבי היסוד, יוצר את הדפוס ההרמוני המיוחד שבו צבא מתאפיין בייחודו כמערכת.

[בתמונה: פטרול של SAS במדבר המערבי, במהלך מלחמת העולם השנייה. התמונה היא נחלת הכלל]

לשם מה צריך מפקד חטיבה גדוד ארטילריה אוטונומי משלו?

נבחן דוגמה אחרת: בכל צבא מודרני קונבנציונלי, בידיי מפקד הדיביזיה קיים אגד ארטילרי המשרת את משימות האש של מפקדת הדיביזיה. בנוסף, לכל מפקד חטיבה קיים גדוד ארטילריה אוטונומי משלו. ומדוע?

כי מלחמה היא אירוע סבוך ומפתיע. בשל כך יוצרים סוג של אוטרקיות, המניחה באופן מודע צורך ביתירות. צה"ל של מלחמת יום כיפור למד שבשעה שתותח עומד במקום אחד ומחכה למילת הפעלה, לסיוע ישיר לטובת גדוד בהתקפה או בהגנה, בינתיים הוא יכול לשרת את מפקדת האוגדה, במשימות אש נוספות.

לכן מאז מלחמת יום כיפור, לכל אוגדה בצה"ל יש אגד אחד בלבד לכלל המשימות, שזה אומר 50% פחות ממה שיש בדיביזיה קלאסית – גרמנית, צרפתית, רוסית, סורית, מצרית או אמריקאית. על הנחיתות הכמותית, מפקדת האוגדה ומפקדת האגד הארטילרי בצה"ל, פיצו במצוינות ניהולית, בדרישה לאופטימיזציה בניצול משאבי האש. לשם כך הוקם במפקדות האוגדה בצה"ל, מרכז אש.

כשהקימו את מרכזי האש באוגדות בראשית שנות ה-90, בנימין עמידרור שנשא במשך שנים רבות (כאזרח עובד צה"ל) בתפקיד ראש ענף תורת לחימה במטכ"ל, הסביר שצורת ארגון כזו, אינה קיימת באף צבא בעולם והתנגד בזמנו להקמת מרכזיי האש באוגדות. למרות התנגדותו, צה"ל בחר בשיטה הייחודית לו, המבוססת על מיצוי כישורי הניהול של קציני האש, בציפייה כי בכישורי הניהול המיוחדים, אפשר יהיה לעשות עם פחות יותר. זה בהחלט מאפיין תרבותי, המציג יחוד דוקטרינרי.

images

[בתמונה: האלוף גרשון הכהן בהרצאה. התמונה היא צילום מסך]

בשנת 1993-1991, כשהתחלנו בפרויקט "אסופה", שהציב כיעד את העצמת יכולות האש ושיפור יעילות הפעלתן, ניגשנו לתרגילים שבוחנים את ההספק הכמותי ביכולות התקיפה. בתרגיל "עוקץ פלדה", הראשון בסדרת תרגילים רחביי היקף שהתמקדו בהפעלת האש המערכתית, הוצבו שתי אוגדות זו לצד זו. האלוף עוזי דיין  כמנהל פרויקט "אסופה", היה מנהל התרגיל. הייתי אז ראש מחלקת תורת לחימה ביבשה ובחנו בשתי האוגדות את הספקי התקיפה; האוגדה הסדירה 162, הייתה בפיקודו של אלוף שלמה ינאי, השנייה הייתה אוגדת מילואים 252, בפיקודו של תא"ל אורי אגמון.

כשסיימנו את התרגיל הגיעו אליי צוותי התחקור עם האמירה: – "טעות בניסוי". הטרידה אותם העובדה שבמבחן הכמותי לאוגדת המילואים היה בסיכום התוצאות, הספק גדול יותר, באופן מובהק, מאשר לאוגדה הסדירה. על פניה, התוצאה נראתה בלתי הגיונית. במשך שנה פיתחנו את התהליכים ושיטת העבודה עם הצוותים הסדירים, של אוגדה 162. לימדנו את השיטה בשבוע אחד  למילואימניקים של אוגדה 252. לא נראה הגיוני, שבמבחן הביצוע הם יצליחו יותר.

בדקנו את התוצאות שוב ושוב, זו אכן הייתה התוצאה. את החידה הסברנו בהתייחסות למרכיב האנושי המיוחד של אוגדת המילואים: מפקד מרכז האש של אוגדת המילואים, היה מנכ"ל "תנובה", אחד מקציני המטה המרכזיים במרכז האש שלו, היה  פרופסור מנחם פיש מאוניברסיטת מתל-אביב, העוסק בפילוסופיה של המדע. בקיצור, איכות האנשים, יצרה מימוש יעיל יותר של מתודת הפעולה שפותחה ע"י הקצינים הסדירים.

תוך כדי הביצוע, איתרו במפקדת אוגדת המילואים צווארי בקבוק בתהליך יצור המטרות ותקיפתן; ועקפו בתחכום תפעולי את צווארי הבקבוק. כך הסברנו את יעילותם המובהקת בהספקיי התקיפה. איכות האנשים היא אפוא, כפי שידוע מכבר הימים, אחד המאפיינים הבסיסיים שבהם צבא מובחן בשונותו מצבא אחר!

[להרחבה בנושא 'צווארי בקבוק', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

[להורדת החוברת לחץ כאן: דיונים בביטחון לאומי מס 28. המאמר נמצא החל מעמוד 43. צרפתי את החוברת כולה, הן כיוון שהחוברת טובה, והן על מנת להבין את ההקשר]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: על הדוקטרינה הצבאית

  1. Pingback: הכל על דוקטרינה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: בניין הכוח - בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.