פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד – כולם חושבים אותו הדבר

תקציר: אחת התופעות, שהשתרשו בעשרים השנים האחרונות והובילו בין היתר לטבח ה- 7 באוקטובר 2023, , היא החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית של בכירי מערכת הביטחון. בכל בעיה חשובה שעל הפרק הם חושבים אותו הדבר. חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!"...

[בתמונה: חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד - כולם חושבים אותו הדבר... דנה וייס מערוץ 12, המהדהדת את עמדת מערכת הביטחון (לראשי מערכת הביטחון יש להוסיף גם את קבוצת העיתונאים בכירים מליבת ערוצי התקשורת הישראלית, המהדהדים אותם): "כל מערכת הביטחון כולה חושבת שעסקה זה הדבר הנכון...". התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 באפריל 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

בתאריך 22 בפברואר 2024, פרסם פרופ' אשר כהן בישראל היום, הצעה להתמודד עם תופעת 'חשיבת היחד' - החשיבה הקולקטיבית -הקבוצתית (Groupthink) בצה"ל: יצירת תפקיד חדש לחלוטין: קמ"ד - קצין מגוון דעות, שיהיה אחראי להבטחת חשיפת הקצינים בכל דרגי הפיקוד למגוון דעות וכיווני מחשבה שונים.

פרופ' אשר כהן מוכר לי כאיש חכם, אבל הרעיון לצערי נאיבי. שהרי כבר קיים בצה"ל קצין איפכא מסתברא במסגרת יחידת המחקר באמ"ן, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. את התוצאה כולנו ראינו ב- 7 באוקטובר 2023...

מדוע? כי קצינים יחשפו כאוות נפשם למגוון דעות, אבל יינעלו תמיד על דעתו של זה שקידומם תלוי בידיו...

[למאמר המלא של פרופ' אשר כהן ב'ישראל היום', לחצו כאן]

רק שהבעיה רחבה בהרבה מ'חשיבת היחד' בתוך צה"ל

את מקום היריבות בין גופי הביטחון שהתקיימה עד לפני כשני עשורים, תפסה תמימות דעים מובהקת בין ראשיהם, תוך סינרגיה עם בכירי גופי הביטחון האמריקנים. התוצאה הראשונה של שיתוף הפעולה הזה הייתה ב- 2010, עת הורו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, "לדרוך את הצבא" להפצצת הכור באיראן. ראש המוסד דאז, מאיר דגן, ראש השב"כ יובל דיסקין והרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי סברו כי השניים מנסים "לגנוב מלחמה" וסיכלו את התקיפה בעזרת הממשל האמריקני.

עוד מופע של שיתוף פעולה כזה היה בפרשת הסכם הגז התמוה (בלשון המעטה) עם חיזבאללה באוקטובר 2022. על כך התבטא, ד"ר גיא בכור: "כל גורמי הביטחון בעד המתווה. המוסד, השב"כ, צה"ל. כנ"ל גם חברי קבינט המלחמה, הם בעד העסקה... ואגב, תמיד צה"ל, השב"כ ו"המוסד" בדעה אחת. מוזר, אין אף מקרה שהם חושבים שם אחרת זה מזה? שהם לא "מופתעים" ביחד? קוראים לזה: קונספציה. לא הבינו דבר, ולא למדו דבר... גם כאשר יחטפו ישראלים מכביש 6 או מיישובי השרון הסמוכים, 'המימסד הבטחוני' יטען שהוא הופתע... (ואכן, קונספציות ו'חשיבת יחד' שלובים תמיד זה בזה...).

והנה 'חשיבת היחד' חוזרת גם בנוגע לצורך בתיקוני גבול בצפון במסגרת הסכם עתידי עם חיזבאללה, וגם בפרשת מתווה החטופים בסוף נובמבר 2023. התמונה בראש המאמר היא צילום מסך של השדרנית דנה וייס מערוץ 12, המהדהדת את עמדת מערכת הביטחון (לראשי מערכת הביטחון יש להוסיף גם את קבוצת העיתונאים בכירים מליבת ערוצי התקשורת הישראלית, המהדהדים אותם): "כל מערכת הביטחון כולה חושבת שעסקה זה הדבר הנכון...".

[בתמונה: החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית (Groupthink) של בכירי מערכת הביטחון... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

חשיבת יחד מהי? המשגה

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה, גם על חשבון האמת. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה. התופעה הזו מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!" (ראו כרזה למטה).

המאפיינים המרכזיים ל'חשיבת יחד'

אשליה של אי פגיעות, המשותפת לרוב חברי הקבוצה, היוצרת אופטימיות יתר.
צידוקים (רציונליזציה) קבוצתיים, המפחיתים מערכן של אזהרות, הסותרות את הנחות הקבוצה.
אמונה בלתי מתפשרת במוסריות הקבוצה, וקיומן של תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן היריב פחות טוב ו/או פחות מוסרי.
חבר שמערער על עמדות הקבוצה מוקע בחוסר נאמנות.
צנזורה עצמית לגבי סטייה מהקונצנזוס.
אשליה של אחדות דעים ותפיסת השתיקה כהסכמה.
הופעת "שומרי מחשבה", שמחליטים "להגן" על הקבוצה ופני מידע/דעה שסותרים את הקונצנזוס.

התוצר של 'חשיבת היחד' הוא היווצרות קונספציות הרסניות. קונספציה היא תפיסת עולם של יחיד או קבוצה. מערכת העמדות, התפיסות, הפרספקטיבות וההערכות המנחות אותם ביחסם לעולם.

בקבוצות גדולות במיוחד אנחנו מכירים את התופעה בקנה מידה גדול בהרבה: היא קרויה טיפשות העדר: התנהגות קולקטיבית הרסנית, שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה.

'חשיבת היחד' היא היפוכה של תופעת חכמת ההמונים (חכמת ההמון) (The Wisdom of Crowds), שיכולה להיווצר בהקפדה על תנאים ספציפיים - של מה שמכונה: תובנה קולקטיבית - המהווה כלי ליצירת ידע - ונוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (ראו בהמשך), הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט [להרחבה על חכמת ההמונים, לחצו כאן].

[בכרזה: האלוף עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב!"... התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]

איך נוצרת קליקה מובילה-זהה כזו?

אלעד רזניק במאמר באתר זה, תחת הכותרת: "מנכ"ל חדש, עיוורון אסטרטגי ישן" סיפק לנו ב- 2018, דוגמה מצוינת של היווצרות קליקה מובילה בצמרת הארגון שרואה דברים עין בעין, שחושבת אותו דבר ושתמנע כל ניסיון לאתגר אותה בעזרת חשיבה אחרת:

הצעד הראשון שאותו ביצע בני גנץ ב- 18 למאי 2020, לאחר שמונה לשר הביטחון של ישראל, היה למנות מנכ"ל למשרד. הוא בחר באלוף במיל' אמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר (2017-2012). "המצב שבו מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד איראן, ראש אגף בניין הכוח ומנכ"ל משרד הביטחון, כולם אנשי חיל אוויר - כתב רזניק - הוא מאוד לא בריא בלשון המעטה!" - בקבוצה הומוגנית ומגובשת, מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink). זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת. התוצאה היא קונפורמיות או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity); משמע, הליכה בתלם, בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בקבוצה..."

[בתרשים: חשיבה קבוצתית ו'שבירה' של חשיבה קבוצתית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

קונפורמיות בתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, 2023

אחת התופעות המרתקות מבחינה סוציולוגית בתנועת המחאה נגד הרפורמה משפטית / המהפכה המשטרית' (תבחרו...) היא הדינאמיקה שבין חברי תנועת המחאה:

רוב המוחים אינם מתעניינים ממש בפרטי הרפורמה; ומפגינים דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. כולם אוחזים דגלים. נשים מתכסות בלבוש שפחה; כל וויכוח כמעט מנותב לסיסמאות ולמילות מפתח נוסח: "פשיזם", "סוף הדמוקרטיה", "דיקטטורה", "בושה" וכדומה. ההסכמה הכללית השתלטה על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה.

[בתמונה: להתנהגות הקבוצתית של חברי תנועת המחאה יש שם: התנהגות יחד]

עוד על 'חשיבת יחד' בצה"ל

כך כותב 'פיל בחנות חרסינה': "... עמדת הרמטכ"ל משפיעה כבמטה קסמים על כל שדרת הפיקוד הצבאית, וניכרת בו התופעה של חשיבה קבוצתית' או 'חשיבת יחד'.; ונדיר למצוא היום גנרלים שרוצים להפעיל את זרוע היבשה. אחרי הכל ? גם הם רוצים להיות רמטכ"ל יום אחד. בערך משכבת האלוף משנה בצבא, המחשבה על המעשה הצבאי, בהכללה, היא כמעט אחידה; ונדיר למצוא חילוקי דעות מהותיים לגבי תפיסת המעשה הצבאי (ראו הכרזה בראש המאמר).

צה"ל אפילו בנה לו מכון לחשיבה אנטי צבאית שמבלבל את המוח עד בלי די בעזרת מילים גדולות כמו: קטלניות, רב ממדיות, נחילים וכו' (רובן מועתקות ממצגות אמריקאיות, בלי מינימום של התאמות לשדה המערכה המקומי); שמכוון מראש לקלוע לדעת קציני צה"ל שרוצים להתקדם אבל לא להילחם. וכמו שאמר האלוף עמוס ידלין: במקום שכולם חושבים בו אותו דבר - אף אחד לא חושב..." [למאמר: בהקשר זה: למה הצבא לא רוצה לתמרן? גרסת הרמטכ”ל, לחצו כאן].