יאיר רגב: להתראות יפה… Bella Ciao

כמו רבים כבר כמה חודשים אני נעול בדז'ה־וו על השיר בלה צ'או (באיטלקית: Bella Ciao, "להתראות יפה") שהפך לשיר המזוהה עם ההתנגדות לפשיזם האיטלקי בשנות ה־40 וסיפר על פרטיזן מאוהב שמקריב את נפשו למען החירות של מדינתו…

שרית אונגר משיח: אבחון ומדידה של תרבות ארגונית

השוק העוסק בתרבות ארגונית הוא שוק שרווי בכסף. חברות מוציאות על כך סכומי עתק, ואיפה שיש דבש יש גם זבובים… השוק מלא בחברות המספקות פתרונות טובים; וגם בהרבה שרלטנים, שעובדים במקרה הטוב על עצמם ועל לקוחותיהם; ובמקרה הפחות טוב, רק על לקוחותיהם…

עידן ירון: גז, מלחמה ואמנות

נשק כימי בכלל, וגז רעיל בפרט, שימשו לראשונה באופן מסיבי במלחמת העולם הראשונה. יכולת ההרג של הגז הייתה מוגבלת; אבל, השפעתו התרבותית ראויה לציון, בעיקר בשל הביטויים האמנותיים שלו מצד סופרים, משוררים וציירים…

פנחס יחזקאלי: מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?

מגעיל… להסתכל על הפוליטיקה – שלנו ושל אחרים – ולהקיא… כולם מטילים רפש איש ברעהו וכולם מתלוננים על הריח; מספרים, שמעולם לא היה כל כך מגעיל (לא נכון… היה!); ומחפשים ערכים ומוסר בפוליטיקה…

גרשון הכהן: הצורך לנווט בין מתחים – תשובה למיכה גודמן

עבורי פיסת אדמה ועצי זית חשובים פי כמה מזכות בחירה בבחירות. חבריי הערבים – ויש רבים כאלה – מזהים בסנסור עמוק, שעוד לא לגמרי עמדתי על טיבו, שאני כמוהם ״איבן אל באלד״. עולם ומלואו טמון בזה; בין היתר, ההבנה שהכל באמת משתנה מידי יום, ומצב היסוד הקיומי בחיי האדם הוא המאבק…