תקציר: חזון ארגוני (Vision) הוא מרכיב באסטרטגיה של הארגון, שבו משורטטת תמונת המציאות הרצויה שאותה הארגון מבקש להשיג או לקדם‏. את חשיבותו של חזון מבין כל ישראלי; משתי סיבות עיקריות: האחת: מדינת ישראל לא הייתה קיימת לולא חזונו של בנימין זאב הרצל; ומדינה היא הרי , בעצם, ארגון גדול. והשנייה: במדינת ההיי-טק נושא כל יזם בליבו חזון; ואנחנו נוכחים, מידי יום, כיצד החזונות הללו לובשים צורה...

[רעיון המכונית החשמלית של שי אגסי: המיזם קרס אולם הרעיון המחולל שינה את ענף הרכב כולו! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי David Terrar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

עודכן ב- 28 בנובמבר 2025

"חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם, וגם אחריותם - חלום היא..." (בנימין זאב הרצל, מתוך אחריות דבר לספר 'אלטנוילנד')

עודכן ב- 28 בנובמבר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שי אגסי - אחד ממנהלי SAP העולמית לשעבר - היה יזם יוצא דופן: ב-2003 הוא הופיע ברשימת 20 האנשים המשפיעים על הכלכלה הגלובלית ב-CNN. בשנת 2009 הופיע ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של ה- TIME. מגזין סיינטיפיק אמריקן בחר בו כאחד מעשרת המנהיגים הבולטים בעולם המדע לשנת 2009 (ויקיפדיה: שי אגסי).

בסוף שנת 2006 החל לגלות עניין בתחום הרכב החשמלי ובחן אפשרות להטמעת שיפורים טכנולוגיים מוכחים בסוללות של מחשבים ניידים בכלי רכב. הוא הועיד פניו לפיתוח טכנולוגיות תשתית לכלי רכב חשמליים (ויקיפדיה: שי אגסי).

בנובמבר 2007 הודיע אגסי - ביחד עם עידן עופר מהחברה לישראל - על הקמת מיזם "Better Place" ("מקום טוב יותר"), להקמת מערך הטענה והחלפת סוללות להנעת מכוניות חשמליות. הוא מונה למנכ"ל החברה. חזונות של אגסי היה עולם שבו מכוניות יונעו בכוח חשמלי, לא מזהם (ויקיפדיה: שי אגסי).

החברה הייתה פעילה במספר מדינות בעולם עד שקרסה ב-2013 לאחר שהמשקיעה הראשית, החברה לישראל, הודיעה כי לא תזרים יותר כספים לחברה. לאחר מכן החברה נמכרה בסכום שהיווה 1.5% בלבד מסכום ההשקעה בחברה (ויקיפדיה: בטר פלייס). כישלון? כישלון עסקי כן. אבל החזון חי וקיים. כיום אין חברה שאיננה מייצרת - או לפחות מתכננת - רכב חשמלי.

הנה לכם כוחו של חזון!

[מחזון למציאות (ארוכה אמנם וסיזיפית, אבל מציאות) - אבות טיפוס של רכב חשמלי בטעינה במרכז המבקרים של חברת בטר פלייס בפי גלילות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bardak. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

חזון ארגוני (Vision) הוא מרכיב באסטרטגיה של הארגון

שבו משורטטת תמונת המציאות הרצויה שאותה הארגון מבקש להשיג או לקדם‏.

את חשיבותו של חזון מבין כל ישראלי; משתי סיבות עיקריות:

• מדינת ישראל לא הייתה קיימת לולא חזונו של בנימין זאב הרצל (ראו הכרזה למטה); ומדינה היא, בעצם, ארגון גדול.
• במדינת ההיי-טק נושא כל יזם בליבו חזון; ואנחנו נוכחים, מידי יום, כיצד החזונות הללו לובשים צורה.

[בכרזה: את חשיבותו של החזון מבין כל ישראלי... התמונה משמאל - הספריה הלאומית. הכרזה: ייצור ידע]

חזון ארגוני מהו? המשגה

חזון ארגוני הוא אחד המושגים השחוקים ביותר בשיח הניהולי, אך בו-זמנית אחד הכלים הקריטיים ביותר להובלת ארגון במציאות מורכבת, תחרותית ומשתנה. חזון אינו סיסמה תלויית-קיר, אלא הצהרת כוונות עמוקה המגדירה למה הארגון קיים, מה הוא מבקש להיות, ולאן הוא שואף להגיע (Kotter, 1996). כאשר חזון מנוסח היטב ומשמש ככוכב הצפון האסטרטגי של הארגון, הוא יוצר בהירות, משמעת ויכולת התמודדות עם מצבים של אי-ודאות.

החזון עונה על השאלות האלה:

1. מהי מטרת הארגון?
2. מיהו בעל הבית של הארגון? מה נעשה למענו?
3. מיהם הלקוחות לסוגיהם? מה נעשה למענם?
4. מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים; וחשוב לא פחות, מה לא נעשה.
5. מהן אפשרויות העשייה; וחשוב לא פחות, במה לא נעסוק!

השאלות הללו - בעיקר השנייה והשלישית - נראות טריוויאליות. אולם, העוסקים בייעוץ ארגוני ובגיבוש חזונות יודעים עד כמה התשובות, לפעמים, אינן מובנות מאליהן.

חזון כמצפן אסטרטגי: יצירת כיוון ומיקוד

אחד מתפקידיו החשובים ביותר של חזון הוא הנחיית האסטרטגיה. בעולם רווי גירויים, פיתויים עסקיים ושינויים טכנולוגיים, ארגונים זקוקים לעיקרון מארגן שמספק מסגרת למחויבויות, סדרי עדיפויות והחלטות (Collins & Porras, 1996).

חזון איכותי מסייע למנהלים ולעובדים לקבוע מה חשוב — ומה פחות. הוא מגדיר כיוון, אך אינו קובע את המסלול, וכך מאפשר גמישות תוך שמירה על עקביות.

חזון כמנוע מוטיבציה: יצירת מחויבות ותחושת משמעות

מחקרים מראים שעובדים אינם מונעים רק מתגמולים חומריים, אלא מהזדהות עם מטרה העולה על האינטרס האישי (Sinek, 2009). כאשר חזון מנוסח באופן מעורר השראה, הוא יוצר:

• תחושת משמעות ותכלית
• שייכות לערכים משותפים
• מחויבות גבוהה לארגון
• נכונות גבוהה יותר להשקיע, גם בזמני משבר

חזון טוב אינו רק מודיע "לאן הולכים" — הוא מסביר גם למה כדאי ללכת לשם.

חזון כמסגרת ללכידות חברתית ולתרבות ארגונית

חזון משמש מרכיב מרכזי בבניית תרבות ארגונית, מכיוון שהוא מגדיר ערכים והתנהגויות רצויות (Schein, 2010).
בלי חזון, ארגונים נוטים להתפצל לתת-תרבויות סותרות, לקונפליקטים פנימיים ולהיעדר אחידות בתפיסה המקצועית. חזון יציב משפיע על:

• אופן קבלת ההחלטות
• האופן שבו מנהלים מתנהלים
• סוג האנשים שרוצים להצטרף לארגון
• האופן שבו הלקוחות תופסים את המותג

חזון, אם כן, הוא גם כלי ניהולי וגם כלי תרבותי.

[בתמונה: חזון, אם כן, הוא גם כלי ניהולי וגם כלי תרבותי.... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

חזון כמנגנון ניווט בעת משבר

ארגונים חזקים אינם אלה שנמנעים ממשברים, אלא אלה שמצליחים לשמר כיוון ותכלית גם בתנאי אי-ודאות (Weick & Sutcliffe, 2007). בזמני משבר, חזון מאפשר:

• קבלת החלטות מהירה
• מניעת פאניקה
• תקשורת פנימית חדה וברורה
• שמירה על אמון העובדים והלקוחות

כאשר ברור "מי אנחנו" ו"לאן אנחנו הולכים", קל יותר להתמודד עם שינויים חיצוניים ואיומים.

חזון כמערך פיתוח וחדשנות

חזון מגדיר שאיפות, ולכן הוא דוחף ארגונים לחפש דרכים חדשות להגיע אליהן. ארגונים עם חזון שאפתני נוטים להוביל בחדשנות, שכן שאיפה לעתיד טוב יותר יוצרת:

• השקעה במחקר ובפיתוח
• נכונות לנטילת סיכונים מחושבים
• יצירתיות גבוהה יותר
• בניית יתרון תחרותי ארוך טווח

ללא חזון, חדשנות הופכת ליד המקרה — או למותרות.

[בתמונה: חזון ארגוני... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alexander Boden לאתר flickr]

מאפיינים של חזון אפקטיבי

על פי הספרות המקצועית, חזון ארגוני יעיל חייב להיות (Kotter, 1996; Collins & Porras, 1996):

1. בהיר — קצר, חד ופשוט להסבר
2. מעורר השראה — מבטא שאיפה ולא רק פעולה
3. ריאלי אך שאפתני — מאתגר אך בר-השגה
4. מבוסס ערכים — משקף זהות וייעוד
5. קוהרנטי — מתאים לאסטרטגיה ולפעילות היומיומית
6. ישים — ניתן להמרה ליעדים ולתוכניות עבודה

חזון שאינו מתממש בשטח מאבד את כוחו, וגרוע מכך, גורם לציניות ולעייפות ארגונית.

מילת המפתח: יישום

חזון טוב אינו נולד במצגת יוקרתית, אלא מתחיל להיווצר כאשר ההנהלה מחויבת אליו באופן אותנטי.
יישום חזון מתקיים באמצעות:

• תרגום החזון ליעדים ברורים
• תקשורת עקבית לעובדים ולשותפים
• יצירת "הצלחות קטנות" שמראות התקדמות
• תגמול התנהגויות התואמות את החזון
• הטמעה בתהליכים רשמיים ולא-רשמיים

כאשר חזון אינו מגובה במעשים — הוא הופך לססמה ריקה.

'לנצח נבנו' - ספר הפולחן של החזון הארגוני

ספר הפולחן של החזון הארגוני - ויתרונות גיבושו כבסיס לכל תכנון ארגוני נוסף - ספרם של ג'יימס קולינס וג'רי פוראס, "לנצח נבנו. 18 חברות מופת"; שראה אור בארצות הברית ב- 1994, ותורגם לעברית כבר ב- 1995.

הספר עוסק בשאלה, כיצד מצליחות רק חברות גדולות ספורות להגיע לדרגת מצוינות עקבית ומתמדת, שמבטיחה את המשך קיומן כמובילות בתחומיהן במשך עשרות ומאות שנים? מה המשותף לכל הענקים הללו, ומה מייחד אותם מחברות מצליחות אחרות?

קולינס ופוראס תלו זאת בחזון הארגוני:

• חברות בעלות חזון אינן מעוניינות בראש ובראשונה ברווח כספי.
• חברות בעלות חזון אינן זקוקות למנהיג כאריזמאטי.
• חברות בעלות חזון אינן פועלות רק מתוך תכנון אסטרטגי מדוקדק.
• חברות בעלות חזון אינן חוששות לחייב עצמן למשימות מסוכנות.
• חברות בעלות חזון אינן בהכרח מקום עבודה נפלא לכל אחד.
• חברות בעלות חזון אינן משנות לעולם את ערכי הליבה שלהן.

וד"ר אלי מירון מדגיש בהקשר זה את הדרישות שפיטר סנג'י הציב לחזון ארגוני: החזון צריך להיות מוכר לכולם, מוסכם ובר השגה.

[בתמונה: כריכת הספר האייקוני 'לנצח נבנו' לג'יימס קולינס וג'רי פוראס, שראה אור בהוצאת פקר בתל אביב, ב- 1995. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] 

סיכום

חזון ארגוני הוא לא מסמך פורמלי אלא בסיס אסטרטגי, תרבותי ופסיכולוגי המעניק לארגון את יכולתו להתנהל ולהתפתח. הוא מגדיר כיוון, מגבש זהות, מייצר מחויבות ומאפשר להנהלה ולעובדים לפעול מתוך בהירות ומשמעות.
בעידן של מורכבות, תחרות ועומס מידע, חזון איננו מותרות — הוא תנאי להישרדות ולצמיחה.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על תכנון לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• דואלוג: חזון.
• ויקיפדיה: בטר פלייס
• ויקיפדיה: שי אגסי.
• אופיר צ'רניאק (2016), הפסיכואנליזה של חזון וערכים ארגוניים, 4/5/16.
• ג'יימס קולינס, ג'רי פוראס (1995), לנצח נבנו. 18 חברות מופת. תל אביב: הוצאת פקר.
• Collins, J. C., & Porras, J. I. (1996). Building your company's vision. Harvard Business Review, 74(5), 65–77.
• Kotter, J. P. (1996). Leading change. Harvard Business School Press.
• Schein, E. H. (2010). Organizational culture and leadership (4th ed.). Jossey-Bass.
• Sinek, S. (2009). Start with why: How great leaders inspire everyone to take action. Portfolio.
• Weick, K. E., & Sutcliffe, K. M. (2007). Managing the unexpected: Resilient performance in an age of uncertainty. John Wiley & Sons.