פנחס יחזקאלי: ודאות – ללכת 'על בטוח'…

תקציר: וודאות (Certainty) היא ביטחון מלא או כמעט מלא ביחסי סיבה-תוצאה. משמעה ידיעת המצב הקיים, והיכולת לחזות / לדעת בצורה מדויקת מה יקרה בעתיד, על סמך נתוני הפתיחה והגורמים המשפיעים, ולתכנן את המערכת לפעול בהתאם לחיזוי זה.ודאות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jim Henderson לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ודאות (Certainty) היא ביטחון מלא או כמעט מלא ביחסי סיבה-תוצאה. משמעה ידיעת המצב הקיים, והיכולת לחזות / לדעת בצורה מדויקת מה יקרה בעתיד, על סמך נתוני הפתיחה והגורמים המשפיעים, ולתכנן את המערכת לפעול בהתאם לחיזוי זה. ודאות אופטימלית קיימת, בדרך כלל, במצב של סדר.

אולם, כשאנו מאבדים את היכולת להעריך הסתברויות, אנו מגיעים לדרגה של אי ודאות או חוסר ודאות (Uncertainty). זהו צידה השני של הוודאות.

וודאות מתרחשת כאשר למערכת רמת דינאמיות נמוכה, ויש מגוון מצומצם של אפשרויות;

ולהפך. כאשר הוודאות נסדקת, אנו מתחילים לשלם מחיר כשאנחנו טועים בתהליכי קבלת החלטות וסובלים מתוצאות בלתי צפויות (ברבורים שחורים), אם כתוצאה ממעשינו או כתוצאה ממעשי אחרים בסביבה המשימתית.

הביורוקרטיה זקוקה למצב של סדר, כדי לתפקד, והיא תחתור תמיד לקיפאון - סטגנציה, על מנת לשמר את זכ שלנו.

כשהוודאות נסדקת אנו עוברים לדבר במונחים של הסתברויות.

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג 'סביבה משימתית', לחצו כאן]

בין ודאות לאי ודאות

אל"ם במיל' משה קינן נוהג להמחיש ודאות מול אי ודאות באמצעות דילמת הפחדן ודילמת האסיר:

  • ב'משחק הפחדן', נמצאים השחקנים בתהליך התנגשות ברור, במצב של ודאות מוחלטת, וכל המידע מצוי בידיהם. במידה ושני השחקנים יתנגשו, הרווח שלהם יהיה הנמוך ביותר. במידה ומי מהם יסטה ממסלול ההתנגשות הוא יסומן כ"פחדן".

השחקן היריב יכול לסטות אף הוא, ובכך להביא לרווח מרבי לשני הצדדים. בה בעת, הוא יכול להעדיף להמשיך במסלול ההתנגשות על מנת למקסם את רווחיו.

  • בדילמת האסיר אף צד אינו יודע מה מצבו של הצד השני ועליו לקבל החלטה עצמאית, רציונליתבמצב של אי וודאות: המשטרה עצרה שני עבריינים שביצעו פשע משותף, ומפרידה ביניהם לצורך חקירה.

אם תצליח המשטרה להביא להרשעתם, ייכנס כל אחד מהם לכלא ל-15 שנה, אך בחוסר ראיות הם יועמדו לדין על עבירה משנית שבגינה ייכנס כל אחד מהם לכלא לשנה אחת.

למשטרה אין די ראיות להעמידם לדין, ולכן היא מציעה לכל אחד מהם להעיד נגד רעהו, וכפרס מובטח לעד עונש מופחת: אם שני האסירים יקבלו את הצעת המשטרה, ייכנס כל אחד מהם לכלא לחמש שנים, ואם רק אחד מהם יעיד ורעהו ישתוק, העד יצא מיד לחופשי וחברו ייכלא ל-15 שנה.

[בתמונה: דילמת האסיר - קבלת החלטות באי ודאות. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceMedia לאתר Pixabay]

הקשר שבין מורכבות לוודאות

מורכבות (Complexity) המערכת והתפתחותה מעידות על הודאות או על אי הודאות המתקיימים בה:

  • מערכות בעלות מורכבות מעטה ומשתנים קבועים [שאינה מתנהלת כמערכת מורכבת (Complex System) מבחינת קשרי הגומלין שלה ויוצרת תהליך קבוע והיררכי של קלט, עיבוד, פלט ומשוב] מקיימת למעשה מצב של ודאות גבוהה בתוכה.
  • לעומת זאת, ככל שהמערכת מורכבת יותר - כלומר אינה מקיימת בהכרח סדר היררכי, בעלת יכולות התפתחות רבות, הנובעות מקשרי הגומלין המתקיימים בין גורמים במערכת, מקיימת תהליכים ממושכים ומכילה מספר רב של משתנים (מספר שאינו קבוע) - אזי, ישרור בה מצב של אי ודאות, מצב שילך ויגדל ככל שמשתנים אלו יתרבו.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה