דאעש

דאעש

דאעש (ISIS ,ISIL) הוא ארגון מוסלמי סוני קיצוני שצמח מתוך אל-קאעידה. פירוש השם דאעש בערבית הוא המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה (בכור, 2015).

בסוף יוני 2014, לאחר שכבש את מוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק, וגרם לנטישה של חצי מיליון איש מהעיר, שינה דאעש את שמו למדינה האסלאמית. משמע, הוא הגדיל את יעדיו מעיראק ומסוריה לעולם כולו.

מטרת העל שלו היא להשתלט על כל העולם ולהשליט בו את האסלאם. לצורך כך פונה דאעש פונה למוסלמים בכל העולם וקורא להם למרוד בשלטון הקיים ולהאיץ את המהפכה האסלאמית העולמית. ככל שהצלחותיו מתרבות, ההיענות לו גדולה יותר, וזרם המתגייסים לשורותיו גובר. בנוסף, קבוצות גדולות ברחבי העולם המוסלמי פשוט משנות את שמן, מצהירות לשליטו אמונים ומצטרפות אליו. כך למשל, שהארגון הקיצוני אנסאר בית אל-מקדס בסיני, שנלחם בעוז במצרים, נשבע אמונים לדאעש ונקרא עתה דאעש סיני או שלוחת דאעש בסיני.

השליט, אבו בכר מינה עצמו ל'חליף', ועל ידי כך הוא שלל בעצם כל שליט אחר על מדינה מוסלמית. 'חליף' הוא הכינוי ליורשו הסוני של מוחמד בשלטון אסלאמי העובר בירושה (גם לשיעים מעמד של "יורש" דומה המכונה "אימאם"). ה"ח'ליפות" בוטלה על ידי אתאטורק, מכונן טורקיה המודרנית. החזרת החליפות היא הפניה מהחילוניות ומהשפעת המערב חזרה אל הדת. ההשתלטות על מוסול הוותה קפיצת מדרגה פיננסית לדאע"ש, שהשתלט על כסף רב וגם על נשק שהשאיר הצבא העיראקי כשברח משם (בכור, 2015).

דאעש התפלג מאל קעידה סביב המחלוקת על היעדים בטווח הקצר. בעוד שאל קעידה התמקדה בפיגועים בארצות הברית ובאירופה, גרס דאעש שהשלב הראשון חייב להיות הקמת מדינה מבית, ורק אחר כך לפנות החוצה.

כיום, המדינה האסלמית היא מדינה לכל דבר עם צבא ועיר בירה בשם א- ראקא בצפון מזרח סוריה לשעבר, וכלכלה המנוהלת היטב כולל ייצוא נפט ממוסול, שבצפון עיראק לשעבר. עם השגת היעד הזה של מדינה, עבר דאעש לפגע באירופה, כשנקודת המפנה היא הפיגועים הקשים בפאריז בנובמבר 2015.

באמצע 2015 מנה דאעש למעלה מ- 10,000 לוחמים, הן ממדינות מוסלמיות סוניות, והן ממדינות מערביות, באמצעות מערכת ההסברה הפרובוקטיבית והאפקטיבית שלו.

החל מ 2010 מונהג דאעש על-ידי אבו בכר אל-בגדאדי – מוסלמי משכיל שבילה בעברו מספר שנים בכלא האמריקאי. האיש נזהר מאוד שלא לחשוף את פרצופו בפני אף אחד (גם כשהוא נפגש עם פעיליו הוא עושה זאת עם מסיכה) (בכור, 2015).

כל מקום שנכבש על ידי דאע"ש מטוהר מנוצרים ומשיעים באכזריות קיצונית שגם מתועדת ומופצת דרך המדיה החברתית בעולם הערבי כדי לזרוע אימה ולהפחית את ההתנגדות בעתיד ביעדים הבאים שייכבשו. דאע"ש משליט את החוק האיסלאמי הקיצוני הכולל הוצאות להורג, קטיעות איברים, איסור מוחלט על נגינת מוסיקה ועוד (בכור, 2015).

דאעש ממומן בחלקו מכספים סעודיים, אבל גם משתלט - בתבונה רבה - על מקורות מימון בכל מקום שהוא כובש, כמו למשל, שדות הנפט בסוריה (בכור, 2015).

דאעש מצליח להתמודד עם כוחות גדולים מהם מספרית בזכות אסטרטגיה מוצלחת הכוללת פיגועים גדולים, אכזריות בלתי נתפסת, לוחמה פסיכולוגית, השתלטות על מוקדי כסף, וביטחון עצמי רב (בכור, 2015).

הולדת דאעש

דאעש התחיל לצמוח בעיראק מתוך פליטי הצבא העיראקי ומפלגת הבעת אחרי כיבוש עיראק על ידי האמריקנים. אבל, את הקפיצה הגדולה עשה לפני כשלוש שנים בסוריה, כשהצטרף למלחמת האזרחים שם והצליח להשתלט על חצי מהמדינה. משם החל להתפשט חזרה לעיראק והוא עושה זאת בינתיים בהצלחה גדולה, כחלק רב מהציוד הצבאי האמריקני - שניתן בנדיבות לצבא העיראקי החדש - עושה את דרכו ביחד עם עריקים מהצבא, היישר לשורות דאעש.

ב- 2014 הקים דאעש את זרוע התקשורת האפקטיבית שלו. היא קרויה "אל-חיאת", ואחראית על פרסומי הארגון, סרטונים, כולל של עריפת ראשים, ועיתונות כדוגמת המגזין "דאביק" (Dabiq) (ויקיפדיה).

לאן פניו של דאעש?

נראה כי היעד הבא של דאע"ש הוא ירדן. דאע"ש הודיע שהמלך עבדאללה הוא כופר מבחינת הקוראן ויש להורגו. מוקד המרד נגד השלטון הינו בעיירה הבדואית מעאן. כזכור, הבדואים היו ועודם המשענת היחידה של השלטון ההאשמי בירדן. לכן מאתגר דאעש את המשטר הישר בלבו  (בכור, 2015).

גם בשאר מדינות האיזור חוששים מאוד מדאע"ש, שקונה לו במהירות תומכים בקרב הסונים בלבנון, במצרים (תוך אתגור האחים המוסלמים), ברשות הפלסטינית, ברצועת עזה וגם בישראל, בה מניפים צעירים דגלי דאעש ואחרים חוצים את הגבול ומצטרפים לארגון. אפילו ארגון האם שלו, אלקעידה, מתנער ממנו  שהיום מתנער ממנו, משום שלדבריו, הוא טובח גם בבני עמו (בכור, 2015).

מה ההשלכות על ישראל?

האיום החדש הופך יריבים מרים לבעלי ברית סמויים. ניתן לציין מספר מגמות לעתיד (בכור, 2015):

  • שלטון חמאס עדיף לישראל על דאעש, ויש אינטרס מובהק למנוע את השתלטותו על עזה. זוהי סיבה נוספת מדוע אין לישראל אינטרס להפיל את החמאס.
  • הרעיון של "שתי מדינות לשני עמים" הפך ללא רלוונטי, כי פלסטין תהיה מדינה שדאעש יוכל להשתלט עליה בנקל, וגם כי המשטר הירדני מעורער כל כך עד כי עזיבת הישראלים את מעברי הגבול המערביים שלו תביא לקריסתו!
  • האינטרס המשותף - האיראני אמריקני - להילחם בדאעש הפך את איראן לבעל הברית חשוב של ארצות הברית באזור. ישראל רק החלה לשלם את המחיר בתחום זה.

מקורות והעשרה