פנחס יחזקאלי: סנכרון טכני – הכנסת מימד הזמן לשיתוף הפעולה

תקציר: סנכרון (Synchronization) טכני - להבדיל מסנכרון תפיסתי, שהוא סנכרון בין שיטות, תפיסות ואידיאולוגיות מנוגדות - הוא מקרה ספציפי של שיתוף פעולה, המכניס לסוגיית השיתוף גם את ממד הזמן.

[בתמונה: הדוגמה הטובה ביותר של סנכרון היא מנצח ותזמורת. הסנכרון משתקף בהרמוניה השלמה של התזמורת בכללותה, הפועלת על פי פירושו של המנצח; התמונה: דניאל יחזקאלי]

[בתמונה: הדוגמה הטובה ביותר של סנכרון היא מנצח ותזמורת. הסנכרון משתקף בהרמוניה השלמה של התזמורת בכללותה, הפועלת על פי פירושו של המנצח; בתמונה: דניאל יחזקאלי]

[לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

"תכנית קרב מודרנית מושלמת דומה מאוד ליצירה תזמורתית. כלי הנשק והיחידות השונות הם כלי הנגינה.; והמשימות המוטלות עליהם ההן הפסוקים המוזיקליים שלהם. כל יחידה בודדת חייבת להיכנס ברגע הנכון ולנגן את תפקידה במסגרת ההרמוניה הכללית" (לוטננט גנרל סיר ג'ון מונש, מפקד הקורפוס האוסטרלי, צרפת, 1918)

עודכן ב- 3 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה ה דינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה.

היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים.

ניתן להפריד בין סנכרון בין ערכים תפיסתיים לסנכרון טכני. מאמר זה מתמקד בסוג הסנכרון השני, הטכני, שהוא מקרה ספציפי של שיתוף פעולה, המכניס לסוגיית השיתוף גם את ממד הזמן.

[להרחבה על 'סנכרון תפיסתי', ראו את מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'סנכרון – היכולת להכיל מתחים בדרך של מציאת נקודת איזון']

[בתמונה: הדוגמה הטובה ביותר של סנכרון היא מנצח ותזמורת. הסנכרון משתקף בהרמוניה השלמה של התזמורת בכללותה, הפועלת על פי פירושו של המנצח; בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מחיריו של היעדר סנכרון עצומים

כך למשל, הווה היעדר הסנכרון ברמת האסטרטגיה-רבתי - בין המאמץ הצבאי של גרמניה הנאצית ובין יכולות התעשייה הצבאית שלה - את אחת הסיבות העיקריות להפסדה במלחמת העולם השנייה:

ב- 1939 תעשיית המלחמה הגרמנית רק החלה להתארגן, והיכולות התעשייתיות הגיעו לשיאן בשנים 1943-1943; לאחר שכבר חלה שחיקה ניכרת בכוח האדם הגרמני וביכולת שינוע אמצעי הלחימה לחזית; ולמעשה, מאוחר מכדי להשפיע על מהלך המלחמה... (טירה, 2008, ע' 44).

עוד על חשיבות הסנכרון, ראו כאן:

סנכרון טכני מהו? המשגה

שמעון נוה (2001, ע' 189) מגדיר סינכרון בספרו, 'אמנות המערכה' (ראו תמונת כריכה למטה) כ"מאמץ בלתי פוסק לעצב את יחסי הגומלין בין מרכיבי המערכת, במגמה להשיג את היעדים המערכתיים ואת המטרה האסטרטגית". הגדרה נוספת שמביא נוה היא "צירוף מכוון של פעולות המרכיבים הרבים במסגרת הזמן והמרחב להשגת 'מטרת העל'" (שם, ע' 189).

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של ספרו של תא"ל ד"ר שמעון נוה, "אמנות המערכה. התהוותה של מצויינות צבאית", שראה אור ב- 2001, בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

סנכרון מוגדר במילונים כך...

תיאום הגורם לציון זמן זהה (hyperdictionary, 2005);
התאמה הגורמת למשהו להתרחש או לחזור ולהתרחש בשנית באופן מאוחד (hyperdictionary, 2005);
גורם להתרחשות או לפעולה להתהוות באותה העת או באותה המידה (Babylon, 2006);
היחסים שמתקיימים כאשר דברים מתרחשים באותה עת (wordNet, 2006).

הנה, המחשה טכנית מצוינת, סנכרון מהו:

סנכרון הוא הקשה והמורכב שבין סוגי שיתוף הפעולה

אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות (ראה בתרשים למטה), יהיה הסנכרון לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר (רזי ויחזקאלי, 2007):

[בכרזה: סנכרון בין יתר הפעולות המשותפות במערכת. הכרזה: 'ייצור ידע']

ההיבט הצבאי של הסנכרון

הסנכרון חיוני לאומנות המערכה, כיוון שסינרגטיות מחייבת סנכרון: התפתחות הניידות בחצי הראשון של המאה העשרים הביאה בעקבותיה הבדלים משמעותיים במהירויות התנועה ובפעולות הטקטיות של חילות שונים – חיל האוויר, עוצבות ממוכנות, חי"ר ממונע, פרשים וחי"ר. ההבדלים במהירויות התנועה הפכו את עניין התיאום בין מהירויותיהם של טורים לדבר מסובך מאוד. הדבר גם סיבך את שיתו ף הפעולה הטקטי בין הדרגים השונים של כוח מהלומה, בין כוח פשיטה חזיתי לבין כוח חדירה עמוקה, וכן בין דרגי ההגנה השונים (נוה, 2003, ע' 188).

המצביא והתאורטיקן הצבאי הסובייטי, מיכאיל טוכצ'בסקי (שחוסל ע"י סטלין ב- 1937), טען כי סנכרון הוא התפקיד העיקרי של הפיקוד המערכתי הצבאי: ניהול דינאמי, ויצירתי של המערכת המתמרנת בהקשר של השגת יעדיה המערכתיים ומטרתה האסטרטגית (נוה, 2003, ע' 199).

מטבע הדברים מחייב ביצוע כזה רמה גבוהה של צייתנות כחלק מתרבותו של עם. זו הסיבה אולי שבישראל יצעדו במצעדים צבאיים תמיד כמו "חיימקה שלי", אבל יהיו בה יזמים רבים של היי טק...

היבטים נוספים של סנכרון טכני:

סנכרון של תהליכים במדעי המחשב, כשלמספר תהליכים קיימת נקודה משותפת בה הם חוברים יחדיו או נפגשים כדי ליישם סדר פעולות מסוים [ויקיפדיה: סנכרון (מדעי המחשב)].
יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד. ברמה הטכנית, סנכרון בין קבוצות הוא מקרה ספציפי של שיתוף פעולה, המכניס לסוגיית השיתוף גם את ממד הזמן (יחזקאלי, 2014). מערכות שפועלות כך שכל החלקים שלהם נמצאים בסנכרון הן מערכות מסונכרנות. (ויקיפדיה: סנכרון).

[להורדה חינמית של הספר: 'מאנוכיות לשיתוף פעולה' בפורמט pdf לחצו: Cooperation]

[בתמונה: כריכת הספר הספר 'מינהל ציבורי על פרשת דרכים; מאנוכיות לשיתוף פעולה' לעפרון רזי ולפנחס יחזקאלי, שראה אור ב- 2007 בהוצאת המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וניתן להורדה חינם כאן. הציור על הכריכה: עופרה רזי]

ייצור ידע

האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי

פנחס יחזקאלי: סנכרון טכני – הכנסת מימד הזמן לשיתוף הפעולה

[לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

[להרחבה על 'סנכרון תפיסתי', ראו את מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'סנכרון – היכולת להכיל מתחים בדרך של מציאת נקודת איזון']