תקציר: למושג יעילות (Efficiency) הגדרות רבות. נגדיר אותו לצרכינו, כשימוש מינימלי במשאבים ובעלויות בדרך להשגת המטרה. הגדרה אחרת היא של ויקיפדיה (2006), ושל ה- World Book" Dictionary", לפיהן, "יעילות" היא "יכולת לבצע דברים ללא בזבוז של זמן או אנרגיה" (Barnhart, 1989, ע' 672). הרעיון שעומד מאחורי מושג ניהולי זה הוא, שאפשר להגביר את עוצמת היעילות של פעולתם של אנשים בארגון, פשוט על ידי כך שמארגנים אותם אחרת. השגת יעילות מבוססת על 'היזון חוזר / משוב שלילי', המאפשר לוודא שאין סטייה מהתכנית...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 4 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

למושג יעילות (Efficiency) הגדרות רבות. נגדיר אותו לצרכינו, כשימוש מינימלי במשאבים ובעלויות בדרך להשגת המטרה.

הגדרה אחרת היא של ויקיפדיה (2006), ושל ה- World Book" Dictionary", לפיהן, "יעילות" היא "יכולת לבצע דברים ללא בזבוז של זמן או אנרגיה" (Barnhart, 1989, ע' 672).

הרעיון שעומד מאחורי מושג ניהולי זה הוא, שאפשר להגביר את עוצמת היעילות של פעולתם של אנשים בארגון, פשוט על ידי כך שמארגנים אותם אחרת. השגת יעילות מבוססת על 'היזון חוזר / משוב שלילי', המאפשר לוודא שאין סטייה מהתכנית.

יעילות גבוהה מאפשרת חיסכון בעלויות הייצור, בהחזקת המלאי (ישלם פחות על אחסנת מלאי ויזרוק פחות מלאי שיתיישן), ויוכל להיות תחרותי ורווחי יותר.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היזון חוזר' / 'משוב' שלילי]

מה בין יעילות לאפקטיביות?

אם 'יעילות' משמעה שימוש מינימלי במשאבים ובעלויות בדרך להשגת המטרה; הרי ש'אפקטיביות' היא השגת המטרה ומעבר למטרה שונה אחרת, הישגית יותר, אפילו באותה סביבה המשימתית.

לדוגמה חברת אינטל יעילה ביותר בייצור שבבים למחשבים מסוג 'פנטיום 4', אולם היא תהיה אפקטיבית רק אם תצליח במשימה החדשה שלה – פיתוח שבב בתחומי הננו טכנולוגיה. כלומר אינטל הגדירה יעד חדש במקביל ליעד הקודם ובחפיפה מסוימת איתו.

תהליך יכול להיות 'יעיל' אך לא 'אפקטיבי' (משמע, לא ישיג את המטרה); והוא יכול גם להיות 'אפקטיבי' אך לא 'יעיל', (קרי ישיג את המטרה, תוך בזבוז - הכרחי וגם לא... של משאבים).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

'יעילות' ממקסמת את יכולות הארגון בסביבה משימתית מסוימת. לכן, היא מתאימה להשגת מטרה מוגדרת בסביבה סטטית יחסית. לעומת זאת, אפקטיביות - הכרוכה בדילוג למטרה גבוהה יותר - מתאימה לסביבה דינאמית ומשתנה, שבו קיימות הזדמנויות (וגם סיכונים, בהתאמה):

• בסביבה סטטית יחסית, השגת יעילות מביאה בדרך כלל גם להשגת אפקטיביות, שכן, היא ממקסמת את יכולות הארגון בסביבה משימתית שלו.
• לעומת זאת בסביבה דינאמית, סביר יותר מצב שבו ככל שהתהליכים בארגון יתבצעו ביעילות רבה יותר, הם יהיו אפקטיביים פחות. היעילות מביאה את המשאבים למיצוי בסביבה הישנה ומאפשרת התמקמות טובה יותר בסביבה החדשה, אך אינה מבטיחה השגה של המטרות החדשות המשתנות ביחס לשינויים בסביבה.

מכאן שבסביבה דינאמית תהליך יכול גם להיות אפקטיבי אך לא יעיל. משמע, הוא ישיג את מטרות המערכת תוך בזבוז מסוים של משאבים). יתרה מכך, דווקא אותה יתירות תאפשר לו להשיג אפקטיביות!

על כן, יעילות אינה מאפיינת מערכת מורכבת והיא מאופיינת ביתירות: עודף בערך מסוים של המערכת; תוספת מעבר לנדרש או הנורמלי, וכדומה. למשל:

• עודף ביורוקרטיה;
• כפילות ביחידות ביצוע בתחום מסוים;

ועוד.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יתירות', לחצו כאן]

העובדה שה'יעילות' מביאה את המשאבים למיצוי בסביבה הישנה, מאפשרת התמקמות טובה יותר בסביבה החדשה. בחרנו להמחיש זאת בעזרת התרשים הבא שלמטה (שמו לב למקרא):

התהליך המקורי המתואר בתרשים הינו, על פי הסדר:

1. Y מעביר מידע/חומר/אנרגיה ל- A, בפעולה מס' 4.
2. A מעביר ל- B, בפעולה מס' 1.
3. B מעביר ל- C ול- D.

בשל סיכון שהתהווה בפעולה 4 נוצר תהליך חלופי בתחילת התהליך: במקום Y שמעביר ל- A, בפעולה מס' 4; X מעביר ל- A בפעולה מס' 2.

אז באה הצעת ייעול לתהליך: במקום X שמעביר ל- A בפעולה מס' 2; Z יעביר ל- A בפעולה מס' 5. זוהי יעילות!

אבל בעקבות 'היזון חוזר / משוב חיובי', הסתבר שיש פריצת דרך והזדמנות לוותר על שלב בתהליך: במקום ש- Z יעביר ל- A בפעולה מס' 5; ו- A יעביר ל- B, בפעולה מס' 1; Z יכול להעביר ישירות ל- B בפעולה מס' 6. זוהי אפקטיביות!

[התרשים: עפרון רזי, 'ייצור ידע']

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

העשרה

• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, מינהל ציבורי על פרשת דרכים - מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות, המרכז למחקר אסטרטוגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עמ' 246-245.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), "ניהול" ו"מנהיגות", והקשר ל"אפקטיביות" ול"יעילות".
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), הפער הגדל בין "אפקטיביות" ל"יעילות" והשפעתו על השבחת הערך הארגונית.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), היזון חוזר שלילי / משוב שלילי, ייצור ידע, 3/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), היזון חוזר חיובי / משוב חיובי, ייצור ידע, 3/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), "ניהול" ו"מנהיגות", והקשר ל"אפקטיביות" ול"יעילות".
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), הפער הגדל בין "אפקטיביות" ל"יעילות" והשפעתו על השבחת הערך הארגונית.
• פנחס יחזקאלי (2014), יתירות, ייצור ידע, 12/4/14.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.

• Barnhart Robert K. (1989), The World Book Dictionary, vol. 1, Chicago: A Scott Fetzer Company.

[בתמונה: יעילות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]