פנחס יחזקאלי: עוצמה רכה – אמנות ההימנעות מהפעלת כוח צבאי

תקציר: נגדיר 'עוצמה רכה' (Soft Power) כיכולת להפעיל בתוך המערכת הבינלאומית עוצמה בדרכים לא כוחניות; ולהימנע עקב כך, מהפעלת עוצמה ישירה באמצעות שימוש בדרכים עקיפות. המושג ההופכי הוא עוצמה קשה (Hard Power), שמשמעותו, הפעלת כוח בדרכים שונות (מסנקציות וחרמות ועד כוח צבאי)...

[בתמונה: קריקטורה ישנה שהופיעה בארצות הברית, הממחישה שימוש בעוצמה רכה'. היוצר Shen Lan/GT. למקור, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 7 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג

סוגיה שאיננה מרפה מסדר היום הציבורי, במדינות מערביות, הוא הבחישה של מדינות זרות בענייניהן הפנימיים, במטרה להשפיע על מדיניותן בסוגיות שונות, ועל העומדים בראשן. דוגמה כזו היא, למשל, פרשת רוסיה גייט: סוגיית מעורבותה של רוסיה בהטיית הבחירות בארצות הברית. הבחישה הזו נעשית בדרכים מגוונות.

אחת הדרכים הללו - שעולה, שוב ושוב, לסדר היום הציבורי בישראל מאז תחילת העשור השני של המילניום, - היא השפעה בעזרת עמותות, המקדמות במדינת היעד את האג'נדה של המממן.

בישראל, מוכרת, למשל, התופעה שעמותות שמאל מקבלות מימון ממדינות האיחוד האירופי. לכן, פועל הימין הפוליטי, בדרכים שונות, לצמצום השפעתו של האיחוד האירופי בתוך ישראל. הוא עושה זאת, דרך השמת הגבלות חוקיות על מימון עמותות בישראל וחיוב העמותות לפרסם את דרכי המימון שלהן. כך למשל, הכריז ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו באוגוסט 2018, כי בעקבות מאמציו, האיחוד האירופי יפסיק את מימון העמותה הישראלית "המועצה להגנה על החירויות"...

[להרחבת המושג, 'השפעה', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של נעה לנדאו ב'הארץ', לחצו כאן]

השפעה היא אחד מגילויי העוצמה. נגדיר עוצמה כיכולתו של גורם דומיננטי במערכת, לאלץ גורמים אחרים לעשות את רצונו, אפילו אם הדבר מנוגד לאינטרסים הבסיסיים שלהם. השפעה יכולה להיעשות בדרך ישירה - של הפעלת סמכות וכוח - אבל גם בדרך עקיפה ושקטה. הדרך השקטה הזו קרויה, הפעלת עוצמה רכה (Soft Power). זהו 'תרגום' של המושג השפעה לעולמות התוכן של הביטחון הלאומי. והיחסים הבינלאומיים.

[להרחבת המושג, 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]

המשגה

נגדיר 'עוצמה רכה' כיכולת של מדינה להטמיע את השקפותיה ויכולותיה בעמדותיהן, תפיסותיהן ופעולותיהן של מדינות אחרות ללא כוח או כפיה. בהפעלת עוצמה רכה, מדינה יכולה למשוך תומכים ושותפים במדיניותה, בהשקפותיה ובפעולותיה. 

הגדרה נוספת היא היכולת להפעיל בתוך המערכת הבינלאומית עוצמה בדרכים לא כוחניות; ולהימנע עקב כך, מהפעלת עוצמה ישירה באמצעות שימוש בדרכים עקיפותהמושג ההופכי הוא עוצמה קשה (Hard Power), שמשמעותו, הפעלת כוח בדרכים שונות (מסנקציות וחרמות ועד כוח צבאי).

המושג 'עוצמה רכה' (Soft Power) נטבע ב- 1990 על ידי ג'וזף ניי (Joseph Nye; ראו תמונה משמאל) מאוניברסיטת הרווארד, ופותחו בספרו הנושא את השם עוצמה רכה - אמצעי להצלחה בפוליטיקה עולמית ב- 2004 (ראו את כריכת הספר למטה).

[תמונתו של גוזף ניי נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי January קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

ניי התמקד בעוצמה הרכה של הדמוקרטיה (ובמיוחד הערכים הליברליים בה כגון זכויות האדם וחירויות הפרט) על מדינות לא דמוקרטיות, שיכולה לגרום למדינות הללו להעריץ מדינות שנתפסות כהתגלמות ערכים ליברליים, ולכן לנסות לרצות אותן (עד כמה התאוריה הזו רלוונטית למציאות חיינו שפטו אתם. אולם, עצם המושג הפך לשגור במציאות הבינלאומית לכל סוג של הפעלת עוצמה עקיפה). למרבה האירוניה, דווקא מדינות טוטליטריות כמו סין מצטיינות היום בהפעלת עוצמה רכה, ואילו הדמוקרטיות הזיקו לעצמן מאוד בשימוש מוטעה בגישה זו.

עוצמה רכה יכולה להיות גם לא מכוונת, באופן שהמשפיע אינו מתכוון להשפיע על המושפע.

עוצמה רכה יכולה להיות אפקטיבית מאוד במצבים מסויימים וליצור תוצאות קשות במצבים אחרים; ותבונת המעשה היא לדעת לברור ביניהם!

[להרחבת המושג: 'עוצמה קשה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

המדינות העיקריות העושות שימוש בעוצמה רכה הנן המדינות הליברליות: האיחוד האירופי ובעיקר: גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה, ארה"ב, יפן, אוסטרליה, וקנדה.

הממשל שקידש את מדיניות העוצמה הרכה בעשור האחרון - ומהווה דוגמה ניצחת לסכלות השימוש בה באופן גורף, ללא הפעלת שיקול דעת נאות - היה ממשל אובמה. התוצאות - הן בגזרת מזרח התיכון; והן בים סין הדרומי - היו הרות אסון. כיום, נראה כח ממשל ביידן מאמץ גישה זו גם הוא.

[בתמונה: האימפריה האיראנית במזרח התיכון היא יציר כפיה של מדיניות הגישה הרכה של ממשל אובמה. בתמונה, מלחים אמריקאים מבוזים על ידי האיראנים, לעיני העולם כולו... התמונה היא צילום מסך מהתקשורת האיראנית]

לעומת זאת, מדינה שמפליאה לעשות שימוש בעוצמה רכה היא סין, בחדירה למקומות מפתח בעולם; למשל, דרך ביצוע פרוייקטים כלכליים:

[להרחבה על השימוש האפקטיבי שעושה סין ב'עוצמה הרכה', לחצו כאן]

עוצמה רכה - גוזף ניי

דרכי ההפעלה של עוצמה רכה מגוונות:

  • מוסדות בינלאומיים ודיפלומטיה;
  • תעמולה;
  • יצירת בריתות ושיתופי פעולה;
  • מתן כסף כאמצעי שכנוע - סיוע חוץ, פעולות שיקום וכדומה;
  • השפעה על דעת הקהל בערוצים שקופים וגם פחות שקופים;
  • השתדלנות באמצעות ארגונים פוליטיים ולא פוליטיים רבי עוצמה;
  • פנייה לערכים ולמטרות משותפים;
  • דוגמה אישית ויצירת מודל לחיקוי; 

וכדומה.

[בתמונה משמאל: תמונת הכריכה של ספרו של גוזף ניי, 'עוצמה רכה. אנו מאמינים כי השימוש בתמונה מהווה שימוש הוגן]

על מה מבוססת 'עוצמה רכה'?

עוצמה רכה יכולה להתבסס על מרכיבים שונים של עוצמה: בכוח צבאי, דרך יכולות טכנולוגיות וכלה באמונות שונות.

עוצמה רכה המבוססת על עוצמה קשה: השיטה האפקטיבית ביותר לשימוש בעוצמה רכה

התוצאות האופטימליות מן השיטה הן כאשרהעוצמה הרכה נשענת על העוצמה הקשה. משמע, לצד השני ברור שמפעיל העוצמה הרכה לא יהסס לעשות שימוש בעוצמה הקשה.

שונה הדבר, כשחזק מבקש מאיתנו דבר מה; מאשר כשחלש עושה זאת. על הגישה הזו  מבוסס המשפט המפורסם של אחד מגדולי נשיאי ארצות הברית, תיאודור (טדי) רוזוולט (1919-1858), שהפך למשפט מפתח ביחסים הבינלאומיים: "דבר ברכות אך אחוז במקל גדול" ("Speak softly and carry a big stick"). משמע, די העובדה שאתה חזק, ונכון לעשות שימוש בעוצמתך, על מנת לשכנע אחרים לעשות כרצונך.

[תמונתו של טדי רוזוולט משמאל היא נחלת הכלל]

מדינות עשויות להימשך למדינות אחרות בשל דימוי עליונות; מוסדות שקמו מכוח פקודות של 'עוצמה קשה' הפכו עם הזמן ללגיטימיים; וכלכלה חזקה מאפשרת הטלת סנקציות ותשלומים, כמו גם משמשת כמקור משיכה (מכון ראות, 2007).

מכון ראות גורס למשל, כי הכוח הגרעיני של איראן, בנוסף להרתעה הצבאית, מהווה גם גורם מושך למדינות אחרות בשל המודרניות והקדמה הטכנולוגית שהוא מייצג, והופך גם לכלי של עוצמה רכה.

באופן כזה, עצם היותה של רוסיה המעצמה הדומיננטית היום במזרח התיכון, גורם למדינות האזור, כולל ישראל, להתקרב לפתחה ולנסות לרצותה.

דוגמה נוספת היא הפיכתה של ישראל - בתקופה שיחסיה עם הממשל האמריקני בשיא - למוקד עליה לרגל של מדינות שונות המבקשות להתקרב לארצות הברית דרכנו, ולעשות שימוש בלובי הישראלי בוושינגטון.

עוצמה רכה המבוססת על השפעה היסטורית

לא בכדי, הגיעה צרפת הגיעה למקום הראשון ולאחריה בריטניה, לפי מדד 'Soft Power 30' שהתפרסם בשנת 2017 (ויקיפדיה: עוצמה רכה)לשתי המדינות היו קולוניות ברחבי העולם, והשפעתן בהן ניכרת, עד היום.

 הצרפתים הגדילו להשפיע מהבריטים, כי בעוד שהבריטים כיבדו את המוסדות המסורתיים ולא ניסו לכפות את תרבותם על החברות שבשליטתם, ראו הצרפתים בקולוניאליזם "שליחות מתרבתת":

  • בשל כך, הם ניסו, למשל בתחילה, לבולל את האפריקנים בתרבות הצרפתית ודיברו על אסימילציה, שתהפוך את האפריקנים, בהדרגה, לצרפתים לכל דבר ולאזרחים שווי זכויות של צרפת עצמה.
  • כשהבינו את המחירים, בצורך לקלוט מיליוני אפריקנים בתוך צרפת; פיתחו את רעיון האסוציאציה, אשר שם דגש על הפיכת תושבי המושבות לדמויי צרפתים, מבלי לעשותם לאזרחי צרפת. מדיניות התקשרות זאת אפשרה לצרפת, מחד גיסא, להמשיך ולדגול בעקרונות השליחות המתרבתת; ומאידך גיסא, פתרה את בעיית ההגירה באותה עת (גולן, ללא תאריך).

[בתמונה: הפרוטקטורט הצרפתי במרוקו]

עוצמה רכה המבוססת על אמונה

עוצמה רכה מבוססת בעיקר על כוח המשיכה שמדינה יכולה להקרין, הנובע ממקורות עוצמה שונים. לדוגמה, התמיכה של גורמים שונים בישראל, הנובעת מאמונה.

  • כאלה הם, למשל, האוונגליסטים, שמרכיב חשוב באמונתם הוא האהבה והתמיכה בישראל. הם רואים בהקמתה של מדינת ישראל את נס התגשמות חזון הנביאים שבתנ"ך, כשלב בדרך לגאולה הנוצרית, שאחריה יתנצרו גם היהודים. לכן, הם תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות באופן נחרץ, ותמיכה זו היא חלק עיקרי באמונתם.
  • דוגמה נוספת היא בני המקויה (Makuya): תנועה דתית יפנית, המונה כיום כ-50,000 איש, המגלה יחס אוהד כלפי העם היהודי ומדינת ישראל, מתוך פרשנותם התאורטית על ספרי הנביאים.

[להרחבת המושג, 'אוונגליזם', לחצו כאן]

[להרחבת המושג, 'מקויה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: עוצמה רכה – אמנות ההימנעות מהפעלת כוח צבאי

  1. Pingback: פיל בחנות חרסינה: בין מלחמה למלחמה - ייצור ידע

  2. Pingback: גדעון שניר: אגו ומלחמה - ייצור ידע

Comments are closed.