פנחס יחזקאלי: תופעת המטוטלת בביטחון הלאומי ובאכיפת החוק

תקציר: תופעת המטוטלת (The pendulum phenomenon) מוכרת בספרות העוסקת בתחום אכיפת החוק וגם בתחום הביטחון הלאומי, והיא אופיינית למערכות מורכבות בכלל. מערכת אכיפת החוק נעה בין שני מוקדי עוצמה מנוגדים: סדר החיים התקין וביטחון הציבור מחד גיסא מול זכויות הפרט וחירויותיו, מאידך גיסא. ככל שעוצמת האחד גוברת, עוצמת השני מצטמצמת בהתאמה, והמערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים.

[בתמונה: מטוטלת השעון כמשל - המערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hrohmann לאתר Pixabay]

[בתמונה: מטוטלת השעון כמשל - המערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hrohmann לאתר Pixabay]

המאמר עודכן ב- 19 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בעקבות תופעת צבירת הנשק הלא חוקי ואבדן המשילות והריבונות בפריפריה, אישרה הממשלה ב- 17 באוקטובר 2021 את הרחבת סמכויות המשטרה, שקיבלה סמכות לחפש בבתי חשודים גם ללא צו בית משפט (אלטמן, 2021).

זאת, כאשר יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור, כולל עבירות נשק ופרוטקשן, שעשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה, והחיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעת העלמה של הראיה או פגיעה בה; וכן, במקרים שבהם יש חשד סביר כי במקום נמצא חשוד בעבירת פשע חמור (אלטמן, 2021).

כך, משתנות סמכויות המשטרה, לאורך השנים:

  • כשהמצב קשה, מוסיפים סמכויות;
  • וכשהמצב סביר, גוברות זכויות האזרח והסמכויות מצטמצמות.

התופעה הזו קרויה תופעת המטוטלת.

[לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

שירית אביטן כהן בגלובס: הממשלה אישרה: המשטרה תוכל לבצע חיפוש ללא צו בית משפט מדובר בהרחבה לסמכויות החיפוש של המשטרה, שנועדו לעזור במאבק בפשיעה בחברה הערבית • התיקון לחוק שגדעון סער הציע יהיה בהוראת שעה ל-3-4 שנים • השר עיסאווי פריג' ציין: "אני בעד גם כניסה של ה-CIA כדי שיהיה ביטחון אישי"

[לכתבה המלאה ב'גלובס', לחצו כאן]

תופעת המטוטלת מהי? המשגה

[בתמונה: מטוטלת השעון כמשל - המערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtsyBeeKids לאתר Pixabay]

תופעת המטוטלת (The pendulum phenomenon) מוכרת בספרות העוסקת בתחום אכיפת החוק וגם בתחום הביטחון הלאומי, והיא אופיינית למערכות מורכבות בכלל:

מערכת אכיפת החוק נעה בין שני מוקדי עוצמה מנוגדים:

  • סדר החיים התקין וביטחון הציבור מחד גיסא;
  • מול זכויות הפרט וחירויותיו, מאידך גיסא.

ככל שעוצמת האחד גוברת, עוצמת השני מצטמצמת בהתאמה, והמערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים.

[בתמונה משמאל: מטוטלת השעון כמשל - המערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtsyBeeKids לאתר Pixabay]

בתקופות בהן הפשיעה גוברת עד כדי סכנה לסדר החיים התקין, האזרחים מאבדים אמון במערכת ומרגישים שהשלטון אינו "מספק את הסחורה". בקצה קו הרצף של אבדן האמון נמצא תופעות של נטילת החוק לידיים (ויג'ילנטיזם) והשתמטות מחובות למדינה כמו: מיסים, מילואים וכדומה.

על כן, נוצרת במצב כזה מגמה של "פעולות מאזנות" ("Balancing Processes") לצמצום חירויות הפרט. כך למשל, תמלא התקשורת באמירות על האימפוטנציה של מערכת האכיפה, כמות השוטרים המועטה, סלחנות בתי המשפט וכדומה; המחוקק יגביר את הפיקוח והלחץ על מערכת האכיפה ויחוקק חוקים המקנים יתר סמכויות לגורמי המערכת; משרדי הממשלה יגדילו את התקציבים לגורמי האכיפה; המשטרה תיתן את הדגש להקטנת הפשיעה על חשבון פעילויות אחרות וכדומה.

[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: נטילת החוק לידיים - ויג'ילנטיות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן]

מערכת אכיפת החוק נעה בין שני מוקדי עוצמה מנוגדים: סדר החיים התקין וביטחון הציבור מחד גיסא; מול זכויות הפרט וחירויותיו, מאידך גיסא. ככל שעוצמת האחד גוברת, עוצמת השני מצטמצמת בהתאמה, והמערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים. [הכרזה - ייצור ידע]

[הכרזה - ייצור ידע]

[בתמונה: כריכת ספרו של עמי פדהצור, שראה אור בהוצאת כרמל, ב- 2004. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

בתחום הביטחון הלאומי, קרויה ההתמודדות של דמוקרטיות עם מצב קיצון כזה בשם "דמוקרטיה מתגוננת" (ראו כריכת הספר משמאל). משמע, זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה - מפני קבוצות המסכנות את קיומה או מאיימות על ביטחון המדינה ועל הסדר הציבורי - נעשית במחיר של פגיעה בזכויותיהן של אותן קבוצות ואף בהוצאתן אל מחוץ לחוק. זאת, על ידי יצירת מנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח, במצבים שבהם יש סכנה לכאורה לעצם קיום המדינה, לאופיה הדמוקרטי, למרכיבים אחרים באופיה, לחייהן ולזכויותיהן האזרחיות של קבוצות מיעוט באוכלוסייה וכיוצא באלה.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של עמי פדהצור, שראה אור בהוצאת כרמל, ב- 2004. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

ולהיפך. ככל שהפשיעה תתייצב וסדר החיים יחזור לתקנו, תרבה התקשורת בתלונות על הפגיעה בחירויות הפרט, האלימות המשטרתית, אטימות בתי המשפט וכדומה; המחוקק ילחץ בכיוון ההפוך ויחוקק חוקים המגבילים את סמכויות גורמי האכיפה ומגדילים את זכויות הפרט, משרדי ממשלה יצמצמו תקציבים למערכות האכיפה, והאחרונים יעבירו את הדגש ליתר הוגנות באכיפה ולאיכות השירות הניתן לאוכלוסייה; וחוזר חלילה.

התנועה של המערכת בין שני קטבים שונים - והעובדה שהיא אינה נעצרת לעולם בנקודת האופטימום - הם בזבזנים וולא יעילים. אולם מערכות מורכבות – הן בטבע והן מערכות אנושיות – יכולות להיות אפקטיביות, אך לא יעילות, בסביבה דינמית ומשתנה.

[להרחבה על 'דמוקרטיה מתגוננת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[בתמונה: דמוקרטיה מתגוננת... בעקבות תקיפת פרל הארבור על ידי היפנים ב-7 בדצמבר 1941 ומצב המלחמה שניטש בין ארצות הברית ליפן, רוכזו ונכלאו במחנות בין 112 אלף ל-120 אלף אזרחים אמריקנים ממוצא יפני - גם כאלה שבניהם שרתו בצבא - בחשש לגיס חמישי... תופעה דומה הייתה בבריטניה, שם נכלאו אזרחים ממוצא גרמני, באופן דומה... התמונה הועלתה ע"ל ראסל לי לויקיפדיה, והיא נחלת הכלל] 

[בתמונה: דמוקרטיה מתגוננת... בעקבות תקיפת פרל הארבור על ידי היפנים ב-7 בדצמבר 1941 ומצב המלחמה שניטש בין ארצות הברית ליפן, רוכזו ונכלאו במחנות בין 112 אלף ל-120 אלף אזרחים אמריקנים ממוצא יפני - גם כאלה שבניהם שרתו בצבא - בחשש לגיס חמישי... תופעה דומה הייתה בבריטניה, שם נכלאו אזרחים ממוצא גרמני, באופן דומה... התמונה הועלתה ע"ל ראסל לי לויקיפדיה, והיא נחלת הכלל]

שנות ה- 60 של המאה הקודמת בארצות הברית ושנות ה- 90 אצלנו: מרסנים את המשטרה...

כך למשל, בין שנות ה- 60 לשנות ה- 90 של המאה הקודמת הוביל בית במשפט העליון האמריקאי מגמה בולטת של מתן דגש על זכויות האזרח - מה שמכונה, 'מהפכת סדר-הדין' (ה- ‘Due Process Revolution’).

מהפכה זו הצרה את צעדיה של המשטרה, והחמירו מאוד את הפרוצדורות שעל המשטרה לנקוט. סדרות הטלוויזיה האמריקניות מביאות את דילמות ההתמודדות עם הלכות אלו בהרחבה, כמו החובה להקריא לכל חשוד את זכויותיו, החובה לתת יעוץ משפטי לכל עבריין, והעיקר - נושא קבילות הראיות: ההלכה שלפיה, ראיות, שהושגו שלא בדרך החוק, הן בבחינת 'פרי מורעל', ולא יהיו קבילות בבית המשפט. 

המשטרות בארצות הברית, שמצאו עצמן מנוטרלות מדרכי הפעולה בהן נקטו קודם לכן נגררו לתהליך של שקיעה, שבמהלכו איבדו שליטה על הרחוב. התוצאה הייתה עלייה רבה בפשיעה, ששיאה בסוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת, עד כי 'מומחים' ראו בפשיעה תופעת טבע שלא ניתן להתגבר עליה; ונבאו שמרכזי הערים יתרוקנו מיושביהם בגינה.

[בתמונה: המשטרות בארצות הברית, שמצאו עצמן מנוטרלות מדרכי הפעולה בהן נקטו קודם לכן נגררו לתהליך של שקיעה, שבמהלכו איבדו שליטה על הרחוב. התוצאה הייתה עלייה רבה בפשיעה, ששיאה בסוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת, עד כי 'מומחים' ראו בפשיעה תופעת טבע שלא ניתן להתגבר עליה; ונבאו שמרכזי הערים יתרוקנו מיושביהם בגינה.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MichaelGaida לאתר Pixabay]

[בתמונה: המשטרות בארצות הברית, שמצאו עצמן מנוטרלות מדרכי הפעולה בהן נקטו קודם לכן נגררו לתהליך של שקיעה, שבמהלכו איבדו שליטה על הרחוב. התוצאה הייתה עלייה רבה בפשיעה, ששיאה בסוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת, עד כי 'מומחים' ראו בפשיעה תופעת טבע שלא ניתן להתגבר עליה; ונבאו שמרכזי הערים יתרוקנו מיושביהם בגינה.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MichaelGaida לאתר Pixabay]

[תמונתו של אליקים רובינשטיין משמאל באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

בישראל ראינו התחלה של תופעה דומה בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, עם חקיקת חוק יסודו 'כבוד האדם וחירותו', פרשנויות בית המשפט לחוק; וצמצום פרק הזמן שביכולת סמכות המשטרה לעצור חשוד לפני שיובא בפני שופט, מ- 48 ל- 24 שעות.

דוגמה נוספת מעשור האחרון היא הפסיקה הדרמטית של השופט העליון אליקים רובינשטיין, (ראו תמונה משמאל) ב- 2017, שאימץ את סטנדרט המינימום באמנות בינלאומיות שונות, שהוא 4.5 מ"ר לאסיר, וגם קבע שעל המדינה לפעול למימוש סטנדרט זה תוך 18 חודשים. משמעות ההחלטה היה ריווח שטח המחיה של כמחצית מאוכלוסיית האסירים - בחלק מהמתקנים והאגפים עד כדי הכפלת שטח המחיה, שהיה קיים לאסיר עד אז!

[תמונתו של אליקים רובינשטיין משמאל באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

כשאצלנו הוחל בריסון המשטרה - בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת - התהפכה המגמה כבר בארצות הברית

החל משנות ה- 90 של המאה הקודמת, עבר הדגש שם לריסון הפשיעה; ומתחילת המילניום, גם לריסון הטרור. בוצעו שינויים משמעותיים בחקיקה והמשטרה הפכה אגרסיבית יותר כלפי מבצעי העבירות.

דוגמאות יש בשפע. אחת מהפ היא המהפך של משטרת ניו יורק וראש העיר שלה לשעבר, רודולף ג'וליאני שהפך את המשטרה לממוקדת מאוד ולתוקפנית מאוד. דוגמה מתחום החקיקה היא "חוק שלושת המכשלות" (ה Strikes 3): החוק התקבל לראשונה בשנת 1993 במדינת וושינגטון. הוא נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball; ראו תמונה למטה), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו.

בעגה המקצועית של עורכי דין וחוקרי אקדמיה כונה החוק גם בשם "חוק העבריינים המועדים" (Habitual Offender Law). על פיו, עבריין שיורשע בפעם השלישית, יורחק מהחברה לצמיתות – למאסר עולם, ללא אפשרות לשחרור מוקדם, גם אם העונש איננו פרופורציונלי לעבירה שביצע. ב- 1994 הלכה קליפורניה בעקבות וושינגטון. שם כונה החוק "שלוש הכשלות ואתה בחוץ"  (Three Strikes and You're Out), קרי, . אלו היו סנוניות ראשונות ל"טרנד" שאחז במדינות רבות בארצות הברית, שאימצו חוקים דומים, חלקם זהים וחלקם בגרסאות מרוככות יותר. עד סוף 2004 , 26 מדינות והממשלה הפדרלית כבר אימצו חוקים ברוח זו (יחזקאלי 2009).

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

פיגועי ה- 9 בנובמבר 2001 - ארצות הברית שוב דמוקרטיה מתגוננת...

לאחר פיגועי ה- 9 בנובמבר 2001, השתנתה המגמה מהקצה אל הקצה. הצורך להבטיח את הביטחון האישי הביא את בית הנבחרים האמריקאי לחוקק בזריזות רבה חוק חדש שאושר על ידי נשיא ארצות הברית ביום ה- 26 לאוקטובר 2001, דהיינו, כחודש וחצי לאחר פיגועי הטרור. החוק נקרא בקיצור, חוק הפטריוט - USA Patriot Act ובאריכות:

Uniting and Strengthening America Act by Providing Appropriate Tools Required.

החוק מתמקד במספר תחומים הקשורים למלחמה בטרור; ונועד לתת מענה לליקויים אשר התגלו בעקבות הפיגועים, לתמוך במערך החקירות במאבק נגד הטרור ולהדגיש את המדיניות החדשה של הממשל האמריקאי במלחמתו בטרור (בריל ובסון 2002).

מהומות ג'ורג' פלויד ותנועת DEFUND THE POLICE: שוב הרוח משנה את כיוונה...

מחאות ג'ורג' פלויד הן סדרה מתמשכת של הפגנות, הפרות סדר, מהומות ומעשי ביזה שהחלו כמחאה מקומית נגד אלימות משטרתית המופנית כלפי אזרחים במטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול של אזור מינסוטה, התפשטו במדינות ארצות הברית ומשם - ברחבי העולם. ההפגנות החלו במיניאפוליס ב-26 במאי 2020, לאחר פרסום סרטון המתעד את רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר, ששם את ברכו על גרונו של פלויד.

המהומות הולידו יצירתיות רבה בריסון המשטרות, מקיצוצי עתק בתקציביהן ועד נסיונות ליצירת אזורית נקיים ממשטרה. מגמה זו צברה תאוצה בממשלים דמוקרטים, לאחר עליית ממשל ביידן לשלטון.

אבל, ניתן כבר לראות כיצד המטוטלת משנה את כיוונה. הערים הדמוקרטיות בארצות הברית רושמות עליה דרמטית בפשיעה; וגם הפעם, תשנה הרוח את כיוונה, וחוזר חלילה!

[בתמונה: כמו מטוטלת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr]

[בתמונה: כמו מטוטלת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תופעת המטוטלת בביטחון הלאומי ובאכיפת החוק

  1. Pingback: נשק לאזרחים: פעם אסור פעם מותר. זה רע? - ייצור ידע

  2. Pingback: נשק לאזרחים: פעם אסור פעם מותר. זה רע? - ייצור ידע

  3. Pingback: נשק לאזרחים: פעם אסור פעם מותר. זה רע? - ייצור ידע

  4. Pingback: נשק לאזרחים: פעם אסור פעם מותר. זה רע? - ייצור ידע

  5. Pingback: קורס: סוגיות מתקדמות בלימודי אכיפת חוק - ייצור ידע

  6. Pingback: קורס: סוגיות מתקדמות בלימודי משטרה - ייצור ידע

Comments are closed.