פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית – הכל מותר כדי להשיג מטרה!

תקציר: 'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic) וגם הסתה רגשית מוגדרים ככלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים. החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה...). המחוללים העיקריים של פאניקה מוסרית הם גורמים פוליטיים, גורמי תקשורת מרכזיים במדינות המערב - בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרות אידאולוגיות, פוליטיות וכלכליות; וארגונים מוסדיים וולונטאריים, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים, דוגמאות כאלה בישראל הן המפלגות הפוליטיות, כמו גם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והרשות למלחמה בתאונות הדרכים.

[בתמונה: זהירות, פאניקה מוסרית... מישהו גוזר עליכם קופון! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי creozavr לאתר Pixabay]

[בתמונה: זהירות, פאניקה מוסרית... מישהו גוזר עליכם קופון! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי creozavr לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותיהן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

עודכן ב-8 בנובמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים על 'פאניקה מוסרית'. המאמרים הנותרים הם:

*  *  *

גוזרים עליכם קופון...

מרגע שהתברר ניצחון הימין בבחירות 2022, החל הקמפיין הרגיל של פאניקה מוסרית, שעליו אמונים הפוליטיקאים שלנו. ידיעה רודפת ידיעה, ומפלס הפאניקה עולה בהתאמה. הפאניקה הזו מלובה גם ע"י פוליטיקאים מהימין, שמנסים בכך ליצור לחץ על בנימין נתניהו, לקראת המשא ומתן הקואליציוני.

כך למשל, 'הפריח' יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הערה - אחת מתוך מגוון של 'רעשים', שהחדיר בכוונת מכוון לרשת - לגבי הפסקת משחקי כדור הרגל בשבת, והתקשורת לסוגיה געשה. "בצלאל, ניצחת" - כתב, למשל, עדי רובנשטיין בישראל היום - "מצד אחד המחנה של סמוטריץ' הביס את יריבו בבחירות וקורא לאחדות בעם, ומצד שני מתחיל לנגוס במעט שנשאר לצד השני • אין לנו תקוות גדולות בחיים חוץ ממשפחה, פרנסה וכן, גם כדורגל בשבת • תיקח לנו את זה – לקחת הכל...". רק שהכל פאניקה מוסרית...

עדי רובנשטיין ב'ישראל היום': בצלאל, ניצחת מצד אחד המחנה של סמוטריץ' הביס את יריבו בבחירות וקורא לאחדות בעם, ומצד שני מתחיל לנגוס במעט שנשאר לצד השני • אין לנו תקוות גדולות בחיים חוץ ממשפחה, פרנסה וכן, גם כדורגל בשבת • תיקח לנו את זה – לקחת הכל

[למאמרו של עדי רובינשטיין ב'ישראל היום', לחצו כאן]

'פאניקה מוסרית' מהי? המשגה

[בתמונה: כריכת ספרו של Stanley Cohen: "Folk Devils and Moral Panics", שראה אור לראשונה בהוצאת Routledge ב- 1972. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic) וגם הסתה רגשית מוגדרים ככלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים. החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה...).

מקורו של הביטוי 'פניקה מוסרית' דווקא מקרימינולוגיה. אחד הקרימינולוגים-סוציולוגים הידועים בעולם, פרופ' סטנלי כהן ז"ל, טבע את המונח, בספרו  Folk Devils and Moral Panics(ראו תמונת הכריכה משמאל). הוא כיוון לארגונים שרוצים להצדיק את עצמם, ולשם כך, מייצרים פאניקה בציבור על תופעה מסוימת, כדי שיזכו למעמד, ועקב כך גם לתקציבים.

פניקה מוסרית עושה שימוש במה שמכונה 'הטיית הזמינות' או 'היוריסטיקת הזמינות': ההסתמכות הציבורית על הזיכרון הקצר של הציבור; ויצירת ריכוז וזמינות של מצג שווא בתקשורת, בפרק זמן קצר, באופן שהציבור מאמין שהוא נכון.

[בתמונה: כריכת ספרו של Stanley Cohen: "Folk Devils and Moral Panics", שראה אור לראשונה בהוצאת Routledge ב- 1972. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

.

בכרזה: פניקה מוסרית עושה שימוש במה שמכונה 'הטיית הזמינות' או 'היוריסטיקת הזמינות': ההסתמכות הציבורית על הזיכרון הקצר של הציבור; ויצירת ריכוז וזמינות של מצג שווא בתקשורת, בפרק זמן קצר, באופן שהציבור מאמין שהוא נכון. הכרזה: ייצור ידע[התרשים: 'ייצור ידע']

האמצעים להשגת פניקה מוסרית הם:

  • הוצאת דברים מהקשרם;
  • שינוי עובדות מהותי;
  • מתן פתרונות ליניאריים, פשטניים, לבעיות מורכבות;
  • יצירת חדשות מזויפות (Fack News), המתארות פריטי מידע - שנראים כמו דיווחים עיתונאיים - אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה.
  • סימון ברור של 'רשעים' מול קרבנות;
  • שימוש נצלני בחסרי ישע;
וכדומה. [בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה: Photo by Alycia Fung from Pexels]

[בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה: Photo by Alycia Fung from Pexels]

מי משתמש ב'פניקה מוסרית'?

[בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה משמאל: Photo by Markus Spiske from Pexels]

  • גורמים פוליטיים, גורמי תקשורת מרכזיים במדינות המערב- בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרות אידאולוגיות, פוליטיות וכלכליות;
  • ועל ידי ארגונים מוסדיים וולונטאריים, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים (אורקיבי, 2018). דוגמאות כאלה בישראל הן הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והרשות למלחמה בתאונות הדרכים.

[בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה משמאל: Photo by Markus Spiske from Pexels]

'אין ארוחות חינם'... מחיר ה'פניקה המוסרית' הזו גדול ומשמעותי:

  • הפיכת הזירה הציבורית למוקד של דיס אינפורמציה;
  • פגיעה בכושר החברתי לקיים דיון מושכל בעובדות (אורקיבי, 2018);
  • פגיעה באמות בגופים הציבוריים;
  • פגיעה עמוקה באמון בתקשורת, שמאבדת את תפקידה העיקרי בחברה דמוקרטית. מ'כלבי השמירה של הדמוקרטיה' - שאמונים על העלאת בעיות שיש להן עניין ציבורי - לגורם אינטרסנטי שאיננו מסתפק ביכולתו לקבוע לציבור על מה לחשוב, ושחותר להכתיב לציבור גם כיצד לחשוב. בכך, היא הופכת לכלי להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות, בידי בעלי עוצמה.

ארגונים בישראל המתמחים ביצירת 'פאניקה מוסרית, מלבד התקשורת שלנו, אבל בעזרתה...[הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

כך למשל, סטטיסטיקות תאונות דרכים, וההרוגים בתאונות הדרכים, הן תופעות סטטיסטיות. הן עולות ויורדות בגלים... ולפעמים נוצרים 'פיקים'. ה'פיקים' הללט מהווים הזדמנות ליצירת פאניקה מוסרית. כשיש 'פיק' מיד זועקים הארגונים הרלוונטיים על מיעוט התקציבים לאכיפה... לפעמים הם גם מקבלים תוספת! רק שאין קשר ישיר בין אכיפה לתאונות דרכים; בטח לא בשיטת האכיפה הנוכחית המחפשת לאכוף 'מתחת לפנס'... שוב פאניקה מוסרית... אל תפלו בפח! סטטיסטיקות תאונות דרכים וההרוגים בתאונות הדרכים הן תופעות סטטיסטיות. כשיש 'פיק' מיד זועקים הארגונים הרלוונטיים על מיעוט התקציבים לאכיפה... לפעמים הם גם מקבלים תוספת! רק שאין קשר ישיר בין אכיפה לתאונות דרכים; בטח לא בשיטת האכיפה הנוכחית המחפשת לאכוף 'מתחת לפנס'... הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

פופוליזם של פוליטיקאים המלובה על ידי התקשורת

דוגמה נוספת של פניקה מוסרית מביאים שוהם ואח' בספרם הקלאסי, 'עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה' (2009; ראו תמונת כריכה משמאל):

בתקופות של עליה בפשיעה, כאשר התקשורת והפוליטיקאים נוטים לדרוש החמרה בענישה כדי לזכות באהדת הציבור, הם אינם מתחשבים בהשפעת צעדים אלה על יכולת הקליטה של בתי הסוהר, והעלויות למשלם המיסים (שוהם ואח', 2009). התוצאה: דלת מסתובבת, שחרור אסירים על מנת לעמוד בתקני הכליאה והשגת מטרה הפוכה לזו המוצהרת... [בתמונה משמאל: כריכת ספרם של שלמה גיורא שוהם, גבריאל שביט, גבריאל קאבאליון ועינת תומר (2009), עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה. על תורת הענישה והשיקום, מניעת פשע ואכיפת חוק, שראה אור ב- 2009, בהוצאת בורסי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה נוספת: התמונה שהכניעה את הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ...

ביוני 2018 סערה אמריקה... אז - בעיצומו של משבר המהגרים - כשהתקשורת סוערת בעקבות הפרוצדורה של הפרדת ילדי מהגרים מהוריהם - שנעצרים עד למשפטם על הפרת חוקי ההגירה האמריקנים - פרסם צלם Getty Images ג'ון מור תמונה, בה מתועדת ילדה ילדה בת ארבע במעיל ורוד, מיבבת בעוד אימה נעצרת על ידי רשויות ההגירה. התמונה הפכה תוך שעות לוויראלית ברשתות החברתיות ותוך ימים אחדים לסמלו של משבר המהגרים במדינה ולזעם הרב שהופנה נגד מדיניות הנשיא, דונלד טראמפ. לכן, בחר בה מגזין "טיים" היוקרתי אף בחר בה לעטר את שער הגיליון שייצא בחודש שלאחר מכן. הוא צבע את הרקע בצבע אדון והציב מולה את דמות הנשיא, דונלד טראמפ (ראו תמונה בראש המאמר). התוצאה: הנשיא טראמפ נכנע, וחתם על צו המבטל את ההפרדה שבין ילדים להוריהם. רק שמהר מאוד התברר שמדובר בחדשות מזויפות (Fack News). מוצא הילדה, מסתבר, מהונדורס, והיא הילדה כלל לא הופרדה מאמה בגבול ארצות הברית (רויטרס, 2018) ... .

חדשות וואלה: אבי הילדה הקטנה שעל שער ה"טיים": היא לא הופרדה מאימה תוך כמה ימים הפכה תמונתו של הצלם ג'ון מור, בה מתועדת ילדה במעיל ורוד בגבול ארצות הברית, לסמל למשבר המהגרים במדינה ולזעם הרב שהופנה נגד מדיניות טראמפ. כעת, אביה טוען כי הילדה כלל לא הופרדה מאימה וכי השתיים הועברו יחד למתקן בטקסס...

[למאמר המלא בחדשות וואלה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותיהן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה