התרבות הארגונית המשטרתית היא תרבות משפחתית. מולנר ינק אותה מגיל אפס (אביו היה קצין משטרה); והוא יודע שכמו בשיר של אריק איינשטיין בהקשר אחר, שהשוטרים בחיים לא לומדים שום לקח, ואין להם שכל גם להצטער. הוא לעומתם, לומד ומשתכלל כל הזמן. כשהיה נער, והתחיל לרוץ על סקט בורד הוא למד אותו בשקדנות עד שהפך אלוף ישראל. להטוטן אמתי. היום הוא מלהטט לצערי, בשדות אחרים...

המהפכה התעשייתית יצרה הבדלים בין שני סוגים של תרבויות: חברה תעשייתית, המושתת על ערכים אינדיבידואליסטים (מימוש עצמי); וחברה חקלאית, המושתתת על ערכים של קולקטיביזם. המאמר מוקדש להבדלים שבין החברות הללו...

"בזמן חופשת השחרור שלי בחרתי לשבת שעות רבות, ולכתוב את התובנות שלי על פיקוד העורף; ומה ניתן לשפר בו. ועד לרגע זה, אחרי שנה, אף אחד לא טרח לשאול אותי על מילה ממה שכתבתי... המפקד שלי הגדיל לעשות ואמר, שאני ״יורק לבאר ממנה שתיתי ואני עלול לפגוע לו בקידום״... כמובן שכיתבתי את אלוף הפיקוד וכל המפקדים הבכירים בפיקוד. המפקד שלי הגדיל לעשות ואמר, שאני ״יורק לבאר ממנה שתיתי ואני עלול לפגוע לו בקידום״.

הבעיה עם כל 'המילים הגדולות', של כותבי המאמרים הצה"ליים היא, שהן מאוד מאוד לא ברורות והקורא הממוצע פשוט מאמץ אותן בשביל להישמע חכם אבל לא בעצם יורד לסוף דעתו של הכותב. זה מייצר עדר של זומבים (ראו תמונה משמאל) שמדלקם דקלומים בלינגו שהוא לא מבין ולא ממש מבין מה הקשר בין המילים הללו למה שקורה בשטח...

פרשת ניסו שחם היא קו פרשת המים - של תופעת קיום יחסי המין במסגרת יחסי מרות במשטרה. היא שריד מתקופה, שהייתה ואיננה עוד. קיום יחסי מין כתופעה - במסגרת יחסי מרות - הפך לנחלת העבר במשטרת ישראל...

זוהי הרצאה בשלושה לקים על התרבות הארגונית במשטרה. תרבות השוטרים היא אחד התחומים המושמצים ביותר במדעי המשטרה; וחשוב לציין כבר כאן: תרבות בעייתית אינה נחלתה של המשטרה בלבד. מה יש בה בתרבות המשטרתית, שהיא מאיימת כל כך על הארגון? למה רבים פוחדים להתמודד עמה, ואלה שניסו – נכשלו?

הנה דווח מהשטח שנשלח אלי על ידי מדריך אנונימי שמעביר הכשרות ובחנים לפלוגות ולגדודים: "יש יחידות שכיף לעבוד איתן" - הוא כותב - "אבל יש 'תרבות של חפיף' בחלק גדול מהיחידות!"...

לפניכם מכתב שכתב לי קצין בכיר מאוד לפני מספר שבועות, על התרבות האירגונית הקלוקלת של צה״ל. השם והדרגה של הקצין שמורים אצלי...

בריחה מהחלטות משמעותה, הפקרת המדינה ואזרחיה אל מול האיום הקיומי שלצה״ל אין אליו מענה, גם במצבה הכלכלי הקשה של המדינה בעקבות מגפת הקורונה, אין לנו ברירה אחרת אלא להגן על המדינה היחידה שיש לנו. אפשרות למכה אנושה על ישראל מחייבת ריכוז מאמץ בסדר עדיפות לאומי עליון גם מול הבעיות הכבדות הנוספות שיש לנו...

הנה, בפעם המי יודע כמה, שוב פריצה בצאלים... הפורצים קרעו את הכיסויים ונכנסו ל- 13 נגמ"שים ולטנק אחד... עכשיו תתארו לעצמכם מה גנבו מהנגמ״שים והטנק... יש לשער שנגנב ציוד סודי וגם נשק. הכל קשור לתרבות ארגונית קלוקלת...