משה מוריס בלאיש: סמכות ושיקול דעת באכיפה

ההחלטה אם לאכוף; שיטות האכיפה; ועוצמת הפעולה נקבעות באמצעות שיקול דעתDiscretion) ) של גורם האכיפה, שנחשף לסיטואציה משתנה באופן פתאומי; ולעיתים קרובות, תחת לחצים פיסיים ונפשיים קשים. בתהליך זה נדרש השוטר לאזן בין הפגיעה בזכויות היסוד שבהתאם לסמכויותיו, לבין הצורך לשמור על שלום הציבור ובטחון האדם.

פנחס יחזקאלי: למה המשטרה כושלת בשיטור בקרב בני העדה האתיופית?

אחרי שני עימותים מדממים במיוחד עם העדה האתיופית – במאי 2015 וביוני 2019; שבאחרונה שבהם, הגיעה המשטרה לאובדן אמון ולגיטימציה מוחלטים בציבור; והייתה על סף פירוק – קברניטי המשטרה משקיעים זמן וכספים רבים בניסיונות לפתור את בעיית שיטור היתר כלפי בני העדה האתיופית; אבל מאמציהם מעלים חרס; ויהיו, כפי הנראה, חסרי סיכוי גם בעתיד. המאמר הזה מסביר למה...

פנחס יחזקאלי: הייחודיות של המשטרה הבריטית ואחיותיה

ההבדל העקרוני, בין מודל משטרה זה של חבר העמים הבריטי (הקרוי: שיטור בהסכמה - policing by consent) - לבין המודלים, במדינות הדמוקרטיות האחרות - נעוץ בראיית האזרח כ'בעל הבית' של המשטרה...

פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות בשיטור ולקחיה. הרצאה בחלק אחד

הרב תרבותיות נכשלה, לדברי מתכנניה ומבצעיה; אבל, אבל, הכישלון הזה איננו אומר שכל עקרונות הרב תרבותיות שגויים; וגם אצלנו, מפקדי משטרה חכמים יכולים להרוויח משילוב חלקים מהאמנה ומהתוכניות שמיושמות במשטרות אחרות גם אצלם!

פנחס יחזקאלי: המשטרה והציבור – בין תיאוריה למעשה – הרצאה בשלושה חלקים

לכאורה, הינו מצפים, שהקשר שבין משטרות בחברה דמוקרטית לציבור שלהן יהיה זהה, על בסיס תיאוריה משותפת. הפער הצורם ביותר מצוי בשאלה הבסיסית ביותר: "מיהו בעל הבית של המשטרה?" לשאלה המוזרה הזו נתנו משטרות בדמוקרטיות, לא פחות משלוש תשובות...