ב- 22 בנובמבר שבר ידיעות אחרונות עוד טאבו בדרך להזנייה מוחלטת של מערכת אכיפת החוק: הוא פתח במסע שיימינג על שופטים בעמודו הראשון, בצירוף תמונותיהם...

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שַׂמְתָּ עָלַי; וְהַמַּחְמִּירָה מִכֻּלָּם-היתי אֲנִי; לְעַצְמֵנוּ. בְּעִקָּר כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי אַחַר הַצֶּדֶק; עוֹד בַּיָּמִים שֶׁעָדַין לֹא הֵבַנְתִּי; שֶׁאָהֲבָה אֵינָהּ כְּרוּכָה בָּאֱמֶת... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...

חוק המלך המקראי בפרשת שופטים בספר דברים בא להתמודד עם האיום שמאיימת מלכות אדם על מלכות אלהים; ולפיכך, מציב החוק המקראי סייגים למלך, תוחם את סמכויותיו ומלמד כי חובותיו רבות מזכויותיו. החובה המרכזית המוטלת על המלך היא הציות הגמור לחוקי המקרא...

פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת שופטים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

חוק המלך המופיע בלעדית בספר דברים, מעורר תהיות רבות. האם המקרא התכוון למצווה ממניין המצוות כדעת הרמב"ם, או שהמדובר בהמלצה שאם היא תצא מהכוח אל הפועל היא תיעשה על פי הכללים הכתובים בספר דברים? כאמור הדעות על כך חלוקות ואין מענה חד משמעי לשאלה זו...

רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת  גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן...

איגרת הרמב"ם ליהודי תימן ('איגרת תימן') נכתבה במקור בערבית, ככול הנראה בשנת 1172, כתשובה למכתב של רבי יעקב בן ר' נתנאל בירב פיומי, נגיד ארץ יהודי תימן, השואל אודות התסיסה של קהילתו, שהייתה נתונה תחת פרעות קשות וגזירות שמד. במקביל הופיע בתימן אדם שטען שהוא המשיח, וביסס את ההוכחה לכך על סמך חישובים אסטרולוגיים מסובכים...

המקרא אינו עוסק אמנם בפסיכולוגיה תעסוקתית בהיבט המודרני שלה, אולם הוא מדגיש בכמה מקומות כי גם בימי קדם, היה סף קבלה לתפקידים שונים תוך התחשבות בכישורי המועמדים. יתרה מזאת. חז"ל קבעו את הקריטריונים הבסיסיים לבחירת אנשי הרשות השופטת, ועל פיהם נפסק ונקבע בהלכה אודות אותם כישורים מחייבים ומקדמיים לאיוש תפקידי מפתח במערכת החוק והמשפט.