פסח

במקום בו הכול ניתן לבירור על בסיס קריטריונים מוכרים ומקובלים; אין צורך, לא במנהיג לא בשופט, לא ברב ולא בריבון…

קורבן הפסח הופך במקרא מסוג של קורבן ביתי ומשפחתי לקורבן שיש להקריבו אך ורק במקדש, לקבוצה מוגדרת של אנשים. תיאור מפורט של פסח שכזה, אנו מוצאים בחגיגות הפסח שתוארו אצל יאשיהו וחזקיהו. שניהם השתמשו בחג הפסח בכדי לחזק את הפולחן הדתי, ואת העניין המדיני ציבורי בשמירה על צו ה'. גם מהתיאור של עשיית הפסח בספר עזרא אנו למדים כי קורבן זה הוקרב במקדש…

‏הפעם בפרשה: מנפלאות הלוח העברי;
המקור לביטוי 'חושך מצרים'; המנגל היהודי הראשון בהיסטוריה; מי ניסה להרוויח מהארבה? שיטת העברת הידע; מדור לדור; ועוד.

פרק י"ב בפרשת בא עוסק במכת בכורות המשולבת עם מצוות קורבן פסח. לכאורה אין קשר בין השניים, אולם ניתן להבין זאת, אם מייחסים לזבח פסח אופי גוון אפוטרופיאי, ריטואל קדום של רועי צאן, שנערך מדי שנה הבא להגן מפני חמת המשחית שפועל בדרך כלל בשעות החשיכה. ספר היובלים מאמץ גישה אפוטרופיאית זו, וחידושו נעוץ בזיהוי המשחית בדמותו של שר המשמטה…

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלִּי לֹא הִגַּדְתִּי לְאַף אֶחָד; בְּקֹשִׁי יָכֹלְתִּי לִלְחֹשׁ אוֹתוֹ לְעַצְמִי. יָצָאתִי מִשָּׁם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הוֹצֵאתִי אֶת עַצְמִי. חֲלָקַי עָדין מְפֻזָּרִים שָׁם, מְסַמְּנִים עקבותי מְסַמְּנִים גַּעְגּוּעַ, כְּמוֹ שִׁלְּפֵי שִׁבֳּלִים אַחֲרֵי קָצִיר, אַנְדַּרְטָה לְזִכָּרוֹן אַחֵר… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח חג בפסח – יציאת מצרים שלי…

ל"הגדה של פסח" יש פרקים והסדר אמור להתנהל לפיהם: "קדש" ו"רחץ", "כרפס", "יחץ" וכן הלאה. שניים מן הפרקים האלה הם קצרים במיוחד: בפרק "יחץ", קרוב להתחלת הסדר, בוצעים את המצה האמצעית לשניים ושומרים את החלק הגדול לשם האפיקומן. בפרק "צפון", קרוב לסיום הסדר, אוכלים את האפיקומן. אני מציע "יחץ" קצת אחר…

זו הייתה עליונותו של משה: הוא היה גם מחולל המכה וגם המחזיק במפתח לשליטה בסיומה. זה מסביר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין פרעה וחרטומיו לבין משה, עד כדי תלות קריטית במשה. הרי יכלו לנסות להרוג אותו. אלא שעם כל מכה נזקקו לו מחדש על מנת להסירה מעליהם…

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה נתחבר לזולת; שבלילה הזה נשמח בדמוקרטיה שלנו ונגן עליה. שבלילה הזה נהייה נינוחים וסובלניים… שבלילה הזה נסתכל זה לזה בעיניים.

מי שאינו רשע, שישב בביתו ויעביר את ליל הסדר לבדו, יספר את סיפור קורח (שהינו חלק בלתי נפרד מיציאה מעבדות לחירות) באמצעי תקשורת שאינם פנים לפנים (טלפון, ZOOM וכיוצ') ולא ישכח להגיד, כמצוות רבן גמליאל, פסח, מצא ומרור. לשנה הבאה בירושלים הבנויה, בריאים ומסובים סביב שולחנות החג. חג שמח…

גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם הַדְּבָרִים הָיוּ פְּשׁוּטִים, וְיָכֹלְנוּ לגעת גַּם בַּקְּשָׁיִים; בַּחֶמְלָה וּבָרֶגֶשׁ, וְגַם כְּשֶׁכָּאַב לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב. גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר
עַל כָּל אוֹתָן הַחְלָטוֹת וּמַעֲשִׂים, שֶׁהֵבִיאוּ לְשִׁעְבּוּד וְעַבְדוּת, וְלָדַעַת שֶׁבְּיַחַד נוֹכל להכל… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בשלח…