הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
בעבר היה העיסוק בפוליטיקה מסוכן עבור אומנים, ששילמו מחירים לא מבוטלים אם חשפו את זהותם הפוליטית. אבל היום, גם הטעם האומנותי של אנשי 'ישראל הראשונה' ו'השנייה' משתנה, ואומנים שאינם אומני הזרם המרכזי, מזדהים בשמחה עם צד פוליטי בידיעה שהדבר רק ייטיב עימם. גם הקהל שלהם מצפה מהם בדיוק את זה...
התופעה הזו - של הגנה על יקירי האליטות - הייתה קיימת תמיד. אבל, היא זכתה לקבל שם והגדרה 'עסיסית' מפי איש התקשורת, אמנון אברמוביץ, שטען לפני ההתנתקות, שאת אריאל שרון צריך לשמור כמו אתרוג, שלא יינזק חלילה, כי רק הוא מסוגל לבצע את העבודה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות איתרוג ואתרוגים פוליטיים והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: האם יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, ניסה ל'אתרג' את עצמו? התופעה הזו של 'אתרוג' קיימת מאז ומעולם, אולם זכתה לשם ולהגדרה עסיסית ע"י איש התקשורת, אמנון אברמוביץ, כחצי שנה לפני תחילת ההתנתקות מרצועת עזה וצפון סיני בקיץ 2005. המאמר סוקר את פרשיות האתרוג הגדולות שידענו מאז ועד היום.
תקציר: פּוֹפּוּליזם (Populism) הוא מושג שנוי במחלוקת, המהווה בימינו כלי ניגוח פוליטי, בדיוק כמו היפוכו של המושג: אליטיזם. בשפת ה- WOKE זוהי דמוקרטיה מהנוסח הישן, שיש צורך להפכה ל'דמוקרטיה מהותית' שנשלטת ע"י פקידים ושופטים... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פופוליזם והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
לאיתמר בן גביר היה, בתחילה, הרבה מזל, תנאי פתיחה מעולים והמתאימים שבאנשי המקצוע, שיכולים היו, בטווח הקצר, לשנות את תחושת הביטחון בפריפריה, ללא היכר. אבל, קיבל את ההחלטות הלא נכונות. התוצאות בהתאם. עתה נותר לו רק קלף אחרון אחד, שיכול להוציא אותו בשן ועין מהמשרד לביטחון לאומי: מינוי מפכ"ל, בתנאים הבעייתיים ביותר מבחינתו...
מה הדמיון שבין פעולות התגמול שביצע צה"ל בעבר, למערכה שבין המלחמות (מב"ם)? מה השוני? ואיך ההשוואה הזו קשורה לתופעת הרקטות והטילים שמאיימים על עורף ישראל? ומה בין כל אלה לבין אסטרטגיה ישראלית אפשרית בעימות נגד איראן?
30 שנים סיפרנו לעצמנו שדעך זוהרו של הטנק הכבד, וקיצצנו את השריון שלנו ללא רחם. אפילו מלחמת אוקראינה - שהמחישה את חשיבות הטנק הן ביכולת לחולל תפנית בלחימה והן בהגנה - לא שינתה את דעתנו, עד שנוכחנו ב- 7 באוקטובר 2023, שכאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב ולקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ב- 2022, התרחש אירוע מרתק בתחום החשיבה הצבאית בישראל: תת-אלוף ערן אורטל, קצין מכהן, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, פרסם ספר למכירה חופשית בהוצאת משרד הביטחון, שבו הוא חושף באומץ ראוי לציון, את המבוכה והמצוקה התפיסתית, שאליה נקלע צה"ל, עקב השתנות שדה הקרב. מצוקה, שקודם לכן העדיפו בכירי צה"ל לא לתת לה פומבי. רק מי שבילה שנים רבות במדים מבין, כמה אומץ צריך כדי להעלות דברים כאלה על הכתב באופן פומבי, וכמה פתיחות גילה הרמטכ"ל שברך על הפרסום!
