לא היה שר שתלו בו ציפיות רבות יותר מאיתמר בן גביר. לא היה שר שהיה לו סיכוי מצוין להפוך למושיע לאומי ולמנהיג בעל שיעור קומה כמוהו. כל זה התאדה באוויר והפך ל'פלופ'. בזאת, בן גביר יכול להאשים רק את עצמו. אבל הוא בחר להאשים אחרים, רצה לקלל ויצא מברך...
ב- 1971 - שנה לפני מותו - פרסם סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky; 1972-1909), אקטיביסט שמאל רדיקלי ותאורטיקן פוליטי יהודי-אמריקאי, את ספרו: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). בספר, 13 כללי זהב שמאיימים היום, להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית - וגם את זו שלנו.
אברהם בורג במאמר ב'הארץ' מה- 1 במרץ 2023, קורא לניצחון ממלכת ישראל החדשה, על ממלכת יהודה. הוא ממשיל את 'ישראל הראשונה' לממלכת ישראל הקדומה (להבדיל ממלכת יהודה), ומציע לנו להתחבר לאתוס חדש, אבל עתיק ימים, שישמש לנו מכנה משותף פנימי, איזורי ועולמי... כדאי לנו?
בעוד שעוד ועוד אמנים הלכו אחרי קהלם, ונתנו את שמם לתנועת המחאה, נותר שלמה ארצי - כמו אריק איינשטיין לפניו - זמר לאומי במובן השלם של המילה. עובדה זו ניקרה את עיניהם של לא מעט אמנים מתנועת המחאה, שניסו לגרור אותו אל תוך הקלחת במבעבעת. את התשובה נתנו הוא - ועידן עמדי שחבר אליו - לא בכיכרות, אלא בתחום המומחיות שלהם: ביצירה, בשיר שכולו אחדות, בשם 'אחים'...
היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות; ואינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה... את המחיר משלמים כולנו, חוץ מהיועצים האסטרטגיים, שגוזרים את הקופון!
בתחילת 2023 נסחפה ישראל לתוך מערבולת כאוטית של מחאה, לכאורה בשל הרפורמה המשפטית. עם הזמן הבנו שמדובר ב'מהפכת צבע' - ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, ובסיוע כספי ופוליטי של מעצמות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית והמאבק להפלת שלטון הימין, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים (להלן, עיל"ב) יצאה נגד קצין מכהן, תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, בטענה שצה"ל מנסה להשתיק את השיח האקדמי בתחומים העוסקים בצה"ל. זאת, אחרי שאורטל שפרסם מאמר תגובה למאמריו של פרופ' יגיל לוי. האם הם צודקים?
מה ממיס לב יותר מפרידה כפויה של אהובים? זה נושא הבלדה איטית והנוגה, ממיסת הלב והמרגשת, "למען הזמנים הטובים" (For the Good Times), שנותרה פופולארית עד היום, ונחשבת לקלאסיקה של מוזיקת קאנטרי ופופ כאחד.
האם כמו הגרמנים בקורסק, האוקראינים יתקפו ראשונים עם הציוד החדש שקיבלו, היישר לתוך שטחי ההריגה שהכינו להם הרוסים במהלך החורף? האם הרוסים - כמו שעשו ב- 1943 בקורסק - ימתינו להם מאחורי קווי ההגנה שבנו (המעשה הרוסי הנכון להבנתי)? או יהמרו ויתקיפו?
