האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פלישתים – פלסטינים – potayto, potahto… הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, המתואר כאחד האויבים הדמוניים של ישראל בתקופה המקראית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפלישתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב…
דווקא בניצחונו של יונתן בן שאול, הנוצר כפועלה נועזת ובלתי ממסדית שלו, טמון מסר המוביל לקריאה אחרת, המסמנת את מגבלות היסוד של שאול בהבנת מוסד המלוכה. הניצחון אמנם מוצג כשלב משמעותי בביסוס מלכות שאול, אולם, בתיאור אורח התנהלותו של שאול נחשפות מגבלות מהותיות, היוצרות כבר בפרק י"ד, את נקודת התפנית הגורלית למלכותו.
והבית מלא האנשים והנשים, ושמה כל סרני פלישתים ועל הגג כשלושת אלפים איש ואשה, הרואים בשחוק שמשון (ספר שופטים, פסוק כז). עליהם הפיל שמשון את הבית… שיח דיני המלחמה בן ימינו, היה מעורר את השאלות: כיצד ניתן להצדיק מותם של אזרחים רבים, חפים מפשע? האם מדובר במטרה צבאית לגיטימית ומדוע נבחר מקדש בית דגון, כיעד לפעולה?
בשם מי פועל שמשון את פעולותיו? לכאורה, שמשון פועל רק מתוך מניעיו האישיים. אחיו, בני שבט דן, לא שלחוהו לפעול, ואף שמשון עצמו -על פי המתואר – אינו מייחס לעצמו שליחות. דווקא מתוך כך מתהווה סגולת ישועתו. זו בימינו תחבולה מוכרת בתופעת ה'טרור הספורדי', שאין מאחוריו כתובת לנשיאה באחריות. תופעת היעדר האחריות, שאנחנו עדים לה גם בימים הללו במאבק האלים עם שכנינו.
