אני לא מכיר פרשן טוב יותר ומנוסה יותר מאהוד יערי לנושא של המזרח התיכון. הוא מיצה את כל זה במשפט הבא: "הצוות של ביידן גרוע ביחסו כלפי ישראל מהצוות של אובמה"... תתפללו!
אחד מתנאי הבסיס לקיומה של דמוקרטיה היא תקשורת חופשית שכמו שהאמריקאים אוהבים מסוגלת להגיד : Speaks Truth to power; אבל, בתהליך - שהחל עם בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ונגמר עם הפריצה לגבעת הקפיטול - התקשורת הייתה הכל חוץ מחופשית. אתן לכם שתי דוגמאות שהתקבעו ציבורית...
ראש המשרד לאבטחת מידע ותשתית בארצות הברית, כריסטופר קרבס, הוא דוגמה נהדרת לאיש ממשל שמתרשל במילוי תפקידו ורוצה להפוך ליקיר המערכת... כל מה שהוא צריך זה לצאת בהצהרה פומבית כזו או אחרת המנוגדת לעמדת הנשיא. מטעמים מקצועיים - כמובן...
מדוע הנשיא דונלד טרמפ למרות ההישגים הרבים של הממשל שלו הפסיד את בבחירות בארה"ב, כ- 60% מהקולות - שהם כ- 100 מיליון מהבוחרים - הצביעו באמצעות הדואר. מספיק ש 5% מהקולות "שוכנעו" להצביע, כדי להשיג את תוצאת בחירות שהייתה רצויה לדמוקרטים. בישראל אסור לאפשר את השיטה המעוותת הזו!
בעבודת המודיעין ישנה תופעה ידועה למדי בשם "אפקט המראה". האנליסט מנתח את הסוגיה שעל הפרק, דרך מכלול ערכיו; ונותן לאני מאמין שלו להשפיע על הערכותיו המקצועיות. עמר דנק ידידי לא שונה; וכשזה מגיע לטראמפ? אפקט המראה עובד אצלו שעות נוספות...
ההגינות מחייבת לומר: אין לי מושג אם מישהו זיף את הבחירות בהקף כזה שהביא להטייה מוחלטת שלהם. אבל צריך לומר, שיש מספיק הוכחות ועדויות - המבוססות, למשל, על ספר הבוחרים של מישיגן; שמראים דברים לא סבירים והתנהגות פחות מחוקית. אבל, אלה שטוענים בביטחון שהבחירות לא זויפו, יודעים עוד פחות ממני...
מי שהוכיחו את תקפותה של האמרה, ש"עדיף לגנוב רעיון גאוני מלהמציא רעיון בינוני"; ששכללו את השיטות הללו ושעיצבו אותן לצורכיהם; היו המנהיגם היצירתיים, שנאבקו ביניהם במלחמת העולם השנייה משני צידי המתרס – אדולף היטלר ויוזף גבלס מצידה האחד של הגבעה; ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, וינסטון צ'רצ'יל מצידה השני...
כמו בכל בחירות, גם הפעם התקשרו אליי לפני הבחירות באמריקה וביקשו לקבל תחזית: "ביידן או טראמפ?". לכולם עניתי באותה תשובה: זו השאלה הלא-נכונה, כי לא עומד להיות יום בחירות...
הבחירות בארה"ב מייצגות אירוע פוליטי שמסקרן גם את המערכת הפוליטית המתנדנדת בישראל בצילה של ממשלת האחדות; מאחר וניתן לראות בו כאירוע בוחן ראשון מסוגו: מערכת בחירות המתנהלת בחסות משבר הקורונה ובו תיבחן מידת העוצמה וההשפעה הפסיכולוגית שיש למשבר על השדה הפוליטי...