פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
יעקב, שחי את חייו בצל הטראומה של אבדן בנו האהוב יוסף, מאחל לנכדיו המועדפים את החשוב מכל בעיניו: שרידות, שהיא מטרת העל של כל מערכת מורכבת; ודרכה של שרידות להיות מושגת בגודלם היחסי של שבטים אלה ובעוצמתם ביחס לאחרים, שיקנה להם דומיננטיות ומרכזיות בתוך עם ישראל.
פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף...
יש סבירות כי יעקב לא נקבר במערת המכפלה, אלא בעיר שכם. המקרא, כאשר הוא מספר על הגעת יעקב לעיר שכם, אומר כך: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה". המקרא לא מפרט מדוע קנה יעקב את השדה, ולאיזו מטרה הוא יועד, אך מעשה זה של קניית השדה בשכם מזכיר לנו את קניית מערת המכפלה על ידי אברהם לצורך הקמת אחוזת קבר משפחתית.
על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים. זאת, מבלי לגרוע או לפגוע בתפילות הרבות ובדמעות, שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.
