האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ישראל מרבה לאמץ את מדיניות ההכלה. רק שבתרבות המזרח התיכון, דחיית תגובה בזמן-אמת מתפרשת לעיתים קרובות ע"י הצד השני כחולשה אמיתית, המזמינה העצמת האלימות עד כדי מלחמה גלויה. הנזק לטווח ארוך הוא פגיעה מהותית בכושר ההרתעה שהוא המרכיב המרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית.
במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון, ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים". כאן מדובר במצב אי וודאות מובהק בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה…
תופעה עצובה: ככל שהסטגנציה מכלה את החיות מצה"ל, כך הופכים מפקדיו רברבנים יותר, במעין ניסיון פאתטי משהו, להציל ברהב את הכישלון הגדול של ההערכות לעידן אבדן היתרון האסטרטגי הישראלי.
מכתב זה מיועד אישית לכל אלה שמעדיפים – גם אם צבאנו לא מוכן למלחמה – לשמור על קשר השתיקה על פני הצגת הבעיות ותיקונן, פן האויב עלול לשמוע את מצבינו הביטחוני העגום והרתעתינו תיפגע…
רוב אנשי "פלסטין תחילה" מעריכים שכח ההרתעה הישראלי הוא קו הגנה יעיל בפני האייתולות השיעיות והטרור הסוני, המחזק את המשטרים הפגיעים של כל מדינות ערב המתונות-יחסית, ולכן מעניק רוח-גבית למגמת השלום. אבל, הערכה זאת, מחד גיסא, והלחץ לנסיגה ישראלית מרכסי יו"ש לרצועה הצרה בין הים התיכון לכביש 6, מאידך גיסא – שתביא לריסוק כח ההרתעה הישראלי – מהווים דבר והיפוכו…
"חולשתו של צה"ל הפעילה את 'הגן היהודי של הגלות'; שמשמעו, קניית שקט תמורת ממון, והפעם, במסירת חלקי מולדת, כאתנן לשקט מדומה". תא"ל אמציה חן (פצי) על ההתנתקות…
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.
