גרשון הכהן

בני ישראל יוצאים מארץ מצרים חמושים בנשק ככתוב בפרשת בשלח "וחמושים יצאו בני ישראל מארץ מצרים" מדוע הם זקוקים לנשק והם הרי יוצאים בסיוע אל-עליון בנסים גלויים עם עמוד ענן ביום לכוון את דרכם ועמוד אש בלילה להאיר להם? על כך עונה החת"ם סופר "מכאן שאין סומכים על הנס", זו חובתם לצאת חמושים. כפי שהתלמוד מחייב אדם ללמד את בנו מקצוע כדי שיוכל לפרנס עצמו וחייב ללמדו שחייה כדי שיוכל לשרוד את סכנת גלי הים, כך חייב אדם ללמד את בנו גם לשאת חרב ולהלחם.

מרד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט בשושלת בן ישי, ופיצול ממלכת דוד ושלמה (774-796 לפה"ס) יכול להיות פרק בספרה המפורסם של ההיסטוריונית האמריקנית הנודעת, כלת פרס פוליצר, ברברה טוכמן, 'מצעד האיוולת'…

בדברי ימי המלחמות, הייתה מלחמת ששת הימים נס חד פעמי, שבו חברו עיתוי אידאלי, נחישות ותעוזה בצד הישראלי; וכשלים בצבאות ערב, לאחד ההישגים הנדירים בדברי ימי המלחמות. ריכזנו עבורכם כאן את המאמרים שנכתבו באתר 'ייצור ידע' אודות המלחמה ההיא, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

באופן המעשי, המודל שהתפתח ביהודה ושומרון – בזיקותיה המסועפות של מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ולמנגנוני הביטחון שלה – מייצג דגם לאימוץ לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים. המרחב הפתוח המשתרע בין רפיח לאל עריש, ומצוי בידי מצרים; יכול להציע לרצועת עזה, את מרחב הפוטנציאל הכלכלי והתשתיתי שהיא כה זקוקה לו…

נניח שקיבלנו את ההצעה לכבוש את עזה, למוטט את שלטון החמאס ולהעביר אותה לידי הרשות הפלסטינית: "רשות  אחת , חוק אחד, נשק אחד". האם זה רצוי למדינת ישראל? הברור מחייב התייחסות לשלוש שאלות: שאלת העיתוי; שאלת יכולת המימוש; ושאלת ההתאמה לאינטרסים הישראליים הגלויים והסמויים…

מהסיבות הלא נכונות, הביאה השתלטות חמאס על עזה למתנה הגדולה ביותר שקיבל הביטחון הלאומי הישראלי מאז הסכמי אוסלו: לפיצול העוצמה הפלסטינית לשתי ישויות יריבות. ובנוסף, קיבלנו מעין ניסוי מעבדה של שני מודלים, שמאפשר לנו לבדוק, היכן המצב טוב יותר בתנאי מחיה ובזכויות אדם, לשני העמים: במודל העזתי או בזה שביהודה ושומרון…  

פרדוקס החופש: ביקרתי היום במעבר קלנדיה. לרגל יום שישי של הרמדאן נעשה מאמץ מיוחד להקל על מעבר פלסטיניים לתפילת יום שישי באל אקצה. איפה תנאי החיים עדיפים? איפה החופש גדול יותר? למה?

השימוש המשולב – שאנו רואים על גדר רצועת עזה – בין אזרחים במאמץ עיקרי גלוי, לבין המערכת הצבאית במאמץ משני שתומך בממד הסמוי, הוא שיצר מאפייניה החמקמקים של סוג הלחימה הזה. במערב מתארים גישה זו במונח "לוחמה היברידית". בחשיבה הרוסית – השילוב בין אזרחים לחיילים ומיצוי העמימות נראים עניין טבעי –  המלחמה החדשה מכונה בפשטות במונח: "מלחמת הדור החדש".

בין החלטתו הדרמטית של הנשיא טראמפ לביטול הסכם הגרעין לבין תעוזת מדינת ישראל בעימות אקטיבי עם כוחות איראניים בסוריה, קיים מכנה משותף. שני המהלכים מבטאים תפנית מן הדרך שהתקבעה במדינות המערב בעשורים האחרונים, כבחירה, כמעט בכל מחיר, בשימור שגרת היציבות… 

ראוי להתבונן מחדש בהבדל בין המודל העזתי המבטא היפרדות מוחלטת, לבין המודל שהתפתח ביהודה ושומרון המבטא היפרדות חלקית, ולשאול באיזה מהם מתפתחת מגמה מועילה יותר לאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל!