האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במו ידיה, בהשקעה של מיליארדים ולאורך שנים, העניקה ישראל לפלסטינים את אחת המתנות היקרות ביותר המסייעות להם כיום בקידום מטרותיהם בזירת דעת הקהל העולמית – ישראל בנתה עבור הפלסטינים אייקון בינלאומי המסמל יותר מכל את טענותיהם לכיבוש ול'אפרטהייד' – את הגדר…
המשך קיומו של פרויקט הגדר מציב בפני מקבלי ההחלטות את השאלה: כיצד אנו מבקשים להסדיר את המרחב ומה הסדר המרחבי המועדף לצרכינו?
נוכחנו כי סוגיית המוכנות מכילה בתוכה סוגיות טכניות, שקלות יותר לבדיקה, ובל גם סוגיות של פרדיגמת חשיבה, שעליה, לעתים, ניתן לתת תשובה רק בדיעבד. הסוגיות הטכניות גרידא – שמאפשרות תשובה חד משמעית – אינן רבות. כל יתר סוגיות המוכנות מצויות בעולם הרוח ולא בעולם הטכני. לכן, צריך לקחת בחשבון, שגם לאחר פרסום דו"ח הררי, לא תהינה לנו תשובות מוחלטות בסוגיית המוכנות…
ברמה האסטרטגית, הגדר הוקמה בציפייה שתחולל מעצם נוכחותה ומעצם יצירת ההיפרדות, מגמה חדשה של יציבות. ברמה הטקטית, היא הוקמה בציפייה, שיהיה בה כדי לחסום או לפחות לעכב את הטרור. בתוך כך, התעלמה מערכת הביטחון מהצורך בליווי בניית הגדר בתפיסת הפעלה כוללת ברמה המערכתית והטקטית, בכלל זה עקרונות יסוד לתיאום הבין-ארגוני בין צה"ל לשאר כוחות הביטחון משני עברי הגדר…
גדר כשלעצמה אינה מונעת טרור. הירידה במספר אירועי הטרור מאז שנת 2002 היא תוצאה של מערכה ישראלית רציפה, רבת ממדים, במאמץ סיכול יום יומי של צה"ל ושב"כ ומנגד, החלטה אסטרטגית מודעת של הרשות הפלסטינית. אל נשגה, אם המוטיבציה לטרור בקרב ערביי יהודה ושומרון תתעצם מחדש, הטרור עלול להתגבר. גדר רק תאלץ את האויב למצוא חלופות במתווים שונים שלא בהכרח יהיו עדיפים על אלה שקדמו…
זוהי חוברת שכתב האלוף במילואים גרשון הכהן, ושראתה אור על ידי מרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן ופורום קהלת. שמה: גדר "ההפרדה": גבול מדיני במסווה ביטחוני. העורך: איציק צרפתי. קריאה נעימה…
הרעיון לבנות גדר הפרדה לא נולד בתחילת שנות האלפיים, אלא החל להבשיל שנים קודם, עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות שהחל לאחר הסכם אוסלו. הייתה זו ממשלת רבין, שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון על בסיס העיקרון של יצירת חַיִץ, אשר ימנע כניסת מחבלים מתאבדים למרכזי הערים הישראליות…
מקובל להניח כי פרויקט הגדר לאורך הקו הירוק והשאיפה הנוכחית להשלימו, היא החלטה הנשענת על שיקולי ביטחון, אלא שמסמך זה יישאף להבהיר כי בפועל מדובר באמתלה בלבד כאשר התכלית האמתית היא פוליטית במובהק. המשך בניית הגדר יונק את כוחו מאימוץ עמדות מוצא שנויות במחלוקת אשר רוכבות על הזדמנויות בדעת הקהל המתהוות מעת לעת, מפיגוע לפיגוע…
תא"ל וינטר הוא למעשה, שליח של מגזר שניתן לכנותו 'המגזר הסמוי'. חלקם חובשי כיפה וחלקם הגדול, ממש לא. אלו אותם חיילים שוינטר הוא עבורם מפקד מוערך, שקנה אצלם את עולמו בשעת מבחן מעצבת. לא שליח מגזר. ברגע שאביגדור ליברמן מינה אותו לתפקיד, הוא עשה לו Reframing. הכניס אותו למסגרת התייחסות ממלכתית, ושחרר אותו ממיתוג המגזריות הדתית.
ככל שמדינת ישראל מצליחה להתבסס ביכולותיה להגן על קיומה הפיזי, מתחזקת בחשיבותה השאלה, בשביל מה וכיצד היא מבקשת להתקיים? בעת הזו, לא מגמת השיבה ליהדות, מאיימת על הישראליות ומחוללת את השסעים בחברה הישראלית, כמו החסך במסד יהודי משותף ואקטואלי. מרחבי הדיון בשאלה זו, נפרסים הרחק מעבר למחלוקת חוק הלאום. מי שחפץ להנהיג את עם ישראל, מימין או משמאל, יידרש לבקש דרך בשאלה זו ולהציע בשורה.
