מה שהיה מקובל כמצפן לדרכה של מדינת ישראל, מצוי בעשורים האחרונים תחת מתקפה של אליטה ניאו-ליברלית, במאמצה להפוך את אותו מצפן, למוצג מוזיאוני ארכאי. זה הרקע למחלוקת המתנהלת, מראשיתה ובעיקרה, בין היהודים. הבנה זו הכרחית כנקודת מוצא לבירור אופן ומידת הפגיעה של חוק הלאום החדש, בחברינו שאינם יהודים!
כדאי להתעורר... מומנטום ההתיישבות היהודית, במיוחד במדינת ישראל בגבולות הקו הירוק, מצוי מזה עשרות שנים תחת דיכוי מוסדי נוהלי. תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35- היא אחד המכשולים העיקריים!
כשאומרים על בנימין נתניהו שאין לו אסטרטגיה לעזה זה לא נכון. הוא רק לא חייב לספר אותה! לעתים, יש היגיון רב בשמירת עמימות אסטרטגית! השינוי הדרמטי של השנים האחרונות באסטרטגיה הישראלית, הוא ההבנה הבסיסית, שרצוי לנו לשמר את ההפרדה - שנוצרה אחרי ההתנתקות ועליית חמאס בין יהודה ושומרון לעזה, וזהו אינטרס ישראלי למנוע מאבו-מאזן לחזור לעזה!
ראוי לברר, אם לא נקלענו לתלות יתר, תרבותית ומנטלית, במעטפת תמיכה טכנולוגית. לא שיש סיבה להסתייג ממיצוי טכנולוגיה עילית, אלא שטכנולוגיה לכשעצמה, במלוא הישגיה אינה מבטיחה הכרעה וניצחון!
"אין טוב כמו מה שישנו" - כך מלמד פתגם ערבי. לאורו כדאי להתבונן בשנות ההתנגשויות האלימות שמאתגרות את ישראל, לאורך גבול רצועת עזה אחרי ההתנתקות; ולמצוא בהן גם ממד של ברכה.
האם אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, מישהו מאיתנו זקוק עוד לחיזוקים בדבר נחיצותו של 'צבא עם'? למי שעדיין זקוק, מרד קבוצת וגנר בולדימיר פוטין, ב-23 וב-24 ביוני 2023, הוא המחשה טובה נוספת לצורך הזה... המאמר מסביר את הצורך, ואת הרקע להיווצרות הצרכים והפונקציות שצבא העם אמור לממש.
מרד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט בשושלת בן ישי, ופיצול ממלכת דוד ושלמה (774-796 לפה"ס) יכול להיות פרק בספרה המפורסם של ההיסטוריונית האמריקנית הנודעת, כלת פרס פוליצר, ברברה טוכמן, 'מצעד האיוולת'...
בדברי ימי המלחמות, הייתה מלחמת ששת הימים נס חד פעמי, שבו חברו עיתוי אידאלי, נחישות ותעוזה בצד הישראלי; וכשלים בצבאות ערב, לאחד ההישגים הנדירים בדברי ימי המלחמות. ריכזנו עבורכם כאן את המאמרים שנכתבו באתר 'ייצור ידע' אודות המלחמה ההיא, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
באופן המעשי, המודל שהתפתח ביהודה ושומרון - בזיקותיה המסועפות של מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ולמנגנוני הביטחון שלה - מייצג דגם לאימוץ לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים. המרחב הפתוח המשתרע בין רפיח לאל עריש, ומצוי בידי מצרים; יכול להציע לרצועת עזה, את מרחב הפוטנציאל הכלכלי והתשתיתי שהיא כה זקוקה לו...
נניח שקיבלנו את ההצעה לכבוש את עזה, למוטט את שלטון החמאס ולהעביר אותה לידי הרשות הפלסטינית: "רשות אחת , חוק אחד, נשק אחד". האם זה רצוי למדינת ישראל? הברור מחייב התייחסות לשלוש שאלות: שאלת העיתוי; שאלת יכולת המימוש; ושאלת ההתאמה לאינטרסים הישראליים הגלויים והסמויים...