בדיסציפלינה - העוסקת בהשפעת הבדלי התרבות על משא ומתן בין לאומי - קיימת אבחנה בין ממדי תרבות שונים, המאפיינים לאומים כמו אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם ואחרים. אחד המאפיינים המעניינים הנגזרים מכך הוא ההבדל בין 'תרבות אשמה' המאפיינת בעלי חשיבה מערבית; לעומת 'תרבות בושה', המאפיינת בעלי חשיבה מזרחית...

בלי להפחית במאומה מחובת המדינה לנהוג כלפי המיעוט הערבי כלאזרחים מלאים, יש להיפטר מהמנהג של האשמה עצמית כתגובה פבלובית - שאינה מוצדקת - כול אימת שאיזה סקר או פוליטיקאי ערבי צועק "פסישטגזען". גם להם יש אחריות על המצב!