לחץ אמריקאי מהווה מבחן מנהיגות לראש הממשלה: האם ימנע מלחץ ע"י הסגת / הקפאת / הגמשת יעדים מדיניים (כגון חיזוק הנוכחות בירושלים, יו"ש והגולן), או יהדוף את הלחץ ויקדם יעדים מדיניים...
כשיתפוגגו אדי הבושה, וכשבתחילת שנת 2023 יישא ביידן את נאום מצב האומה לקראת בחירות האמצע, הוא יוכל לטעון, ובצדק, שגאל את אמריקה מהמלחמה האבודה הארוכה בתולדותיה; ויזכה על כך לתשואות!
האם הנשיא ביידן יחזור על – או ימנע מ- שגיאות גורליות בעבר? האם הוא ייכנע ל- או יהדוף את – לחץ הפרוגרסיבים? האם הוא יתעמת עם גופים פורעי חוק בזירה המזה"תית, או על אדמת ארה"ב?
מדינת ישראל חייבת לתבוע הסברים מממשל ביידן על מעשיו של מי ששר הביטחון יעלון (אדם מאוד מאופק, יש להזכיר) הגדיר כאיש הזוי ומשיחי. ועד לקבלת הסברים כאלה, יש להתייחס, דה פאקטו, לקרי כפרסונה נון גרטה; ולטרוק לו את הדלת בפרצוף!
בעוד מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי של הנשיא ביידן, אנתוני בלינקן וג'ייק סאליבן, מדגישים רב-לאומיות, זכויות אדם, דמוקרטיה וחוק בינלאומי, המזה"ת הסוער מדגיש טרור שיעי (במיוחד איראן) וסוני (במיוחד "האחים המוסלמים" ודאע"ש), מלחמות פנימיות ובינערביות, ושאפתנות מגלומנית של האייתולות באיראן וארדואן בתורכיה...
הדלפות חוזרות ונשנות של ממשל ביידן על תקיפות ישראליות נגד מטרות איראניות - שהביאו לתקיפה איראנית על שתי ספינות ישראליות - פוגעת מהותית בקשרים בין מדינת ישראל לממשל; ומשולה לדחיפתה של מדינת ישראל אל מתחת לגלגלי האוטובוס.
נדמה ששני הצדדים ממשלת ישראל וממשל ביידן החליטו ללכת על עימות!
נראה שהמשימה העיקרית של ביידן, עם הכתרתו לנשיאות, היא לטפל בשני נושאים עיקריים: האחד, לקדם בדחיפות את מסע החיסון נגד מגפת הקורונה המפילה חללים רבים; והשנייה, להפוך על פניו את כול החלטות דונלד טראמפ (לא בטוח איזה נושא קודם למה)...
[התמונה המקורית מתוך התקשורת האיראנית] לנוכח חזרת האיראנים להעשרה ל- 20%; וההודעה האיראנית על הקמת מפעל לאורניום מתכתי (שיש לו שימושים צבאיים פר-אקסלנס) בניגוד להסכם הגרעין, מלאה הרשת מאמרים העוסקים בנושא (מי שרוצה נקודת יחוס, מומלץ לו לעיין במאמרו של עמר דנק, לחצו כאן). האמת? כשאני קורא את המאמרים המלומדים אין לי הרבה מה להוסיף.…