ספר ויקרא הוא ליבו של הרובד הכוהני במקרא. לפי תורת התעודות רובד זה, המסומן באות P, נכתב בשנת 500 לפנה"ס לערך, על ידי כהנים בגלות בבל. מנגד היו חוקרים שטענו כי ספר ויקרא נכתב תוך הסתמכות על מקורות קדומים שהיו בנמצא כבר בזמן שהות בני ישראל במדבר סיני...
יום מלאכת המשכן גורר בעקבותיו את מטרת העל בעשייתו – השראת השכינה בו. בפרשנות הפילוסופית הכוונה לאור ה', שהוא סוג של דבר נברא בוהק ונוצץ באור יקרות. רק את האור האמור יכולים הנביאים לראות, והדבר ממחיש את העובדה שההשגה החושית והשכלית של האדם הינה מוגבלת, ומסוגלת להשיג ולראות רק את הגילוי החיצוני של האל אבל לא את מהותו ועצמיותו הפנימית...
בסקירה קצרה זו מיקדנו את ההתייחסות המקראית אודות האישה. למצער, במקרא קיימת אמביוולנטיות כלפי נשים הבולטת בעיקר בספר משלי. לאורך ספר זה, נזכרת האישה בהיבטים שליליים, כזרה, נוכרייה וזונה, אולם בסופו נחתם הספר בשיר הלל בן 22 פסוקים ל-אשת חיל, המשבח אותה בעיקר על עמלה לפרנסת משפחתה ומסירותה לבעלה, אך גם על חוכמתה ויראת השמיים שלה. החל מהמאה ה- 16 נתקבל המנהג הקבלי לשיר שיר זה בכל ליל שבת, ברוב תפוצות ישראל...
הרמב"ם הושפע מתורת השלילה של חכמי האסלם, בהקשר להגדרת האל, והיה מודע גם לשיטותיהם של קודמיו היהודים, אולם הוא הציג דרך עקבית ושיטתית עמוקה וחריפה יותר מכל ההוגים שקדמו לו בימי הביניים. לפי הרמב"ם, היתרון בהשגה של האל על דרך השלילה גדול על כל דרך השגה אחרת...
בפרשת תצווה מובא קידושם של הכוהנים בין השאר על ידי משיחתם בשמן המשחה. משיחה זו הפכה אותם למקודשים ואפשרה להם להתחיל לעסוק בריטואלים הפולחניים במשכן. היו חוקרים שטענו כי עניין משיחת הכוהנים הינו עניין מאוחר והוא חידוש של תקופת הבית השני. טענה זו ככול הנראה אין לה על מה לסמוך כפי שהוכיח יחזקאל קויפמן...
בתאריך 24 בפברואר 1942, הוטבעה בים השחור ספינת המעפילים סטרומה כשעל סיפונה היו 768 מעפילים. רק אחד מן המעפילים, דויד סטוליאר, שרד. היה זה סיום עגום וטרגי של ניסיון להציל יהודים מתוך אירופה הכבושה בידי הגרמנים, שהיו בעיצומו של רצח היהודים בכל רחבי היבשת...
הצגנו מספר השערות מחקריות אודות הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר, אולם השערות אלו לא מחזיקות מים. סיפור המגילה כורך כאמור את חג הפורים עם הצלת היהודים מפני השמדה כללית. ולמרות שאין לנו מידע על רדיפת יהודים בשושן הבירה בימי מלכות פרס, ידוע לנו שבתקופת הממלכה הפרסית, נרדפו היהודים בעיר יב במצרים, שבמהלכם הרסו כוהני האל המצרי חנום, שמקדש לכבודו היה קיים בעיר יב, את המקדש היהודי בעיר.
בפרשת תרומה מתחיל המקרא לתאר את תבנית המשכן ואת תהליך בנייתו. משכן זה, לא היה היחיד עד בניית מקדש שלמה. לאחר הכניסה לארץ כנען, היו מקומות שהוגדרו כמשכן, ובהם נעשו ריטואלים פולחניים ושלטוניים. המקדש הגדול והחשוב ביותר היה מקדש שלמה, שהוקם בירושלים, אך היסטורית הוא המאוחר מבין המשכנים שמוזכרים עד בנייתו.
בפרשת משפטים מוזכר ספר הברית, שהוא לדעת חוקרים רבים החוקה העתיקה במקרא. חוקה זו עוסקת בחוקים אזרחיים, חוקים חברתיים וחוקים הקשורים לעבודת האל. החוקים האזרחיים בספר הברית, שהם עיקרה, דומים בתוכנם לחוקות האזרחיות של מסופוטמיה, חת וחוקי חמורבי...
פרשת יתרו עוסקת בין השאר בביקורו של זה האחרון אצל משה חותנו. בזבח הקורבן שמוקרב עם משה מצהיר יתרו הצהרה מהפכנית ונועזת בדבר עליונותו של האל המקראי על שאר האלים האחרים. האם יתרו הביא את האמונה המונותאיסטית לבני ישראל?
