[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Woody Hibbard לאתר flickr]
רף ענישה תחתון הוא העונש המינימלי שמקבל נאשם שהורשע בעבירה מסוימת. רמת העונש שהתביעה המשטרתית והפרקליטות דורשות בבתי המשפט, לאחר ההרשעה, מעצבת במידה רבה את רף הענישה.
אף שהיא מטפלת בכ-90% מהתיקים הפליליים, עד כה סירבה התביעה המשטרתית לחשוף את טווח הענישה שהיא נוהגת לדרוש בבתי המשפט. כעת, מתפרסמים הנתונים לראשונה (פולבר, 2016):
- החזקת קנביס – עבודות שרות;
- החזקת סמים קשים – 8 חודשי מאסר;
- גניבת רכב – שנתיים וחצי מאסר;
- פריצה לדירה – שנת מאסר;
- החזקת נשק – שנתיים מאסר;
- מכירת אלכוהול לקטין – עבודות שרות.
בדיונים שאני מקיים עם הסטודנטים שלי – שחלקם עובדים במערכת אכיפת החוק – אני שומע ביקורת, לא אחת, בעיקר מאנשי המשטרה, על רף הענישה הנמוך של מערכת המשפט:
…. אנחנו משקיעים המון מאמץ באיתור העבריין, איסוף ראיות ולבסוף, כשהוא מגיע לבית המשפט מקבל עונש מגוחך, ואנחנו פוגשים אותו אחרי תקופה קצרה ברחובות…לעתים הוא צוחק מאיתנו…"

