גרשון הכהן: רות המואביה והירידה מן הארץ

הטרגדיה שעברה נעמי עם מות ילדיה ובעלה בהגירתם למואב, מלמדת כי אין ליהודי עתיד של חיים בגולה, אך גם בארץ אין לו אפשרות לחיים ילידיים של חיבור לאדמה ככה סתם כי כאן נולד. הוא זקוק לתורה. בלעדיה הוא נתלש מאדמתו; והוא זקוק למצטרפים חדשים, כמו רות, שיחדשו מידי דור את הציווי ״לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך״...

עופר בורין: שושלת…

יש דמיון רב בין סיפור תמר ויהודה לסיפור רות ובעז... אבל הסיפורים מצטלבים כאן, במגילת רות, שהרי בעז הוא צאצא של אותו מפגש מרתק בין תמר הכנענית ליהודה. וכך יוצא שדוד המלך, שהוא בנו של ישי, שהוא בנו של עובד, שהוא בנם של רות ובעז, הוא למעשה צאצא של מואבית, כנענית ואברהם אבינו...

עופר בורין: הטרדות מיניות – לא בשדה של בעז!

אחרי שרות אוכלת ושבעה, בעז שוב מדבר אל הפועלים ומנהל העבודה, ומתרה בהם שיאפשרו לה להמשיך וללקט מכל סוגי הגידולים, ואוסר עליהם לבייש אותה בשום צורה שהיא. כנראה שבעז ידע שיש מקרים בהם "מלקטות" סבלו מ"הטרדות מיניות" והוא דאג מראש שאצלו בשדה זה לא יקרה... כך מתנהג מנהל עם חוש נכון לדוגמה אישית ולאחריות, על הנעשה בתחום אחריותו; וזה מאוד מרשים לראות, עד כמה כל זה קרוב להתרחשויות בעולם המודרני בוא אנחנו חיים...

עופר בורין: מרות המואביה עד גירוש המסתננים

מאמר זה עוסק במגילת רות, פרק א - גרים; ונגיע בו גם לגירוש ה"מסתננים" מודל 2019. בסיפור הזה היו נעמי, אבימלך ומשפחתם, גרים מכורח הרעב במואב. בהמשך הייתה רות גרה "מגוירת" בישראל. וכל זה על רקע הציוויי המופיע מספר פעמים בתורה: יט וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם. איפה הסיפור הזה ואיפה ישראל 2019?

גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות

על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות). שני לקחים אסטרטגיים ניתן להסיק ממגילת רות: את הצורך לפרוץ לעתים גדרות, ואת חשיבות ניצול ההזדמנות, בדרך להשגת מטרה אסטרטגית... משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו...

אבי הראל: מתי התגיירה רות המואביה?

הגיור - גם גיורה של רות המואביה - היה כאז כן עתה תהליך של לימוד, שנחתם בבית דין, ולא נעשה באופן עצמאי או אישי. אולם ברור כי כיום - כאשר מקשים באופן ניכר על תהליך הגיור בכלל ועל קבלת גרים לעם ישראל בפרט - הממסד הדתי הנוכחי הקשיח את דרכו באופן ניכר, ואין בו לא את החמלה ולא את קבלת האחר, כפי שאנו רואים בבירור בתהליך גיורה של רות.