החלטת ראש עיריית ת"א להתיר למוסלמים להתפלל בפרהסיה ולמנוע זאת מהיהודים הייתה אקט פרוגרסיבי של שימוש במה שמכונה: 'סובלנות דכאנית' כלפי יריבים, אך תויגה בטעות כ'ליברליזם' (ראו את תמונת השער). בין 'פרוגרסיביות' (Progressivism) ל'ליברליזם' (Liberalism) קיימים הבדלים תהומיים: הליברליזם מחובר לדמוקרטיה ומקדם ערכים של חירות במגבלות החוק ושוויון הזדמנויות במידת האפשר, אל לפרוגרסיביות החדשה שורשים לניניסטיים. היא מדגישה שימוש במוסדות המדינה לצורך שימור העוצמה, ומקדמת טכניקות של צריבת תודעה, ניהוג אנשים, ויצירת 'חשיבת יחד' עדרית, עם סנקציות כבדות למעזים לסטות ממנה.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 19 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
בעולם פרוגרסיבי מטורלל כמו שלנו, מה שחשוב זה רק הנרטיב הנכון. והעובדות, מה איתן? הן רלוונטיות רק אם הן מחזקות את אותו נרטיב. אחרת, אין להן כל משמעות. לכן יכול קובי שבתאי - אחד משלושת המפכ"לים הפוליטיים ביותר שהיו למשטרת ישראל (ביחד עם המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר והמפכ"ל הקודם, רוני אלשיך) - למצב את עצמו באין מפריע כ'שומר סף', המגן על המשטרה בגופו מפני כל חדירה של השפעה פוליטית.
הדף הזה מביא לכם - לצורכי תיעוד ולימוד ולצורכי מחקר עתידי את האוסף השניים עשר של כרזות מחאה נגד משטרת ישראל על רמתה וחוסר יכולתה לספק לבעליה האזרחים שירות ראוי. חלק מהכרזות מוצדקות, חלקן ממש לא… אבל המשטרה הרוויחה את כולן ביושר…
הדמוקרטיות המערביות נותנות לתושביהן תחושה שהן מיצו את הפוטנציאל הטמון בהן. הן מזדקנות, דועכות, מעלות חלודה, הביורוקרטיה שלהן סובלת מסטגנציה חמורה ומכבדות אברים, והן מתמסרות באהבה בידי מחריביהן מבפנים ומבחוץ, שאף אינם מתביישים להכריז על כוונותיהם, בקול גדול. בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, מגמות דומות הביאו לעליית משטרים טוטאליטריים. האם זה גורלן של הדמוקרטיות המערביות, ואנחנו בתוכן, היום?
אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי... דף זה הוא אוסף שישי של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.
הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה... אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. תחשבו על הפסקת המלחמה, על ה"הסדרה" בצפון, ועל "שתי מדינות לשני עמים"...
