ניתן לחלק את התפתחות מקצוע משאבי האנוש, לאורך השנים, לשלושה פרקים: 1. גישת הניהול המדעי: שנות ה-20 של המאה ה-20; 2. גישת יחסי אנוש: שנות ה- 90-40 של המאה ה- 20; ו- 3. היום: הגישה האסטרטגית לניהול מש"א... מאמר זה מוקדש לגישת הניהול המדעי.
החוק הזה - שבגינו המתנדב עצור בעת כתיבת מילים אלה; ויוגש נגדו כתב אישום – משרת אותנו בהשגת מטרות המדינה שלנו? אם עניתם בחיוב, כנראה אתם משפטנים שחונכו על הדוקטרינה שהחוק הוא תכלית הכל; או שאינכם גרים בדרום...
"המשטרה מעולם לא הייתה במשבר כל כך עמוק". אתם מזדהים? אם כן, מישהו עושה עליכם מניפולציה. לצורך כך, הוא משתמש ב"הטיית הזמינות" או ב"היוריסטיקת הזמינות": ההסתמכות על הזיכרון הקצר של הציבור; ויצירת ריכוז וזמינות של מצג שווא בתקשורת, בפרק זמן קצר, באופן שהציבור מאמין שהוא נכון...
מערכת היחסים שבין השלטון המקומי למרכזי בישראל היא מערכת סבוכה ומשחיתה - שאין לה תקדים במדינות מפותחות - שבין השלטון המקומי והשלטון המרכזי... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק השלטון המקומי לעצמאות מהשלטון המרכזי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...
משמעת (discipline) מוגדרת כפעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים, שאותם מקיימים פרטים וקבוצות במערכת מורכבת.
בארגונים, זה קורה במטרה להבטיח ציות של עובדים; לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, לצורך השגתה של מטרה מסוימת...
השמים נפלו על בניין המטה הכללי בקריה; מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, תת-אלוף אבי בלוט, הצטרף לנסיעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן ב- 22 לנובמבר 2020 לסעודיה...
שתי סוגיות חשובות - בוויכוח המקצועי עם אלון שוורץ בנושא החשיבה הרשתית - עלו, לטעמנו, במאמרו האחרון; ובשתיהן נתמקד במאמר התשובה שלנו: האחד, הוא החיבור למדעי החברה של תורת הרשתות ודיסציפלינות הניתוח הרשתי. השני הצורך בדינאמיות לצורך אבחון...
ביוש או שיימינג - מלשון בושה (Shame) הוא פגיעה, מסיבות שונות, במוניטין של אדם, מותג או ארגון. סוג נוסף של שיימינג מכונה "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק": מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, יוצרים גורמי החקירה והפרקליטות - בעזרת התקשורת - שיימינג ציבורי פומבי לחשוד, כדי לקבוע נרטיב ציבורי של 'אשם' עוד לפני המשפט. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביוש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הרדיקלי שאנו חווים בחברה: הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles); והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers). מאמר זה מוקדש לשני המושגים הללו; ולהבדלים ביניהם.