פיני פישלר

אפשר להפוך בן־לילה, בהינף קולמוס ואגודל ובסיוע תקשורת אוהדת, את כל שרי ממשלת ישראל ל"חשודים" (בעלמא?), בעלי "תיקים פתוחים" ו"עננה מעל לראשם". הם יצעדו בסך (כרגיל, בחסות ההדלפות מבעוד מועד לתקשורת ולצלמים הממתינים בפתחי הבתים) לעבר קומות משרדי לה"ב 433, ושם יוכתרו בכתר "בעלי תיקים פתוחים" – או סתם "חשודים" – וביציאתם ייכתבו וייחתמו כ"בעלי ניגוד עניינים מובהק היורד כדי שורשו של עניין". כך יעוקרו כולם יחד, וכל אחד לחוד, מיכולת הצבעה, והנה, רוני אלשיך, קיבלת שנה רביעית. 

דִּיסִידֵנְטים – פורצי גדר – בארגונים: אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…

רוני אלשיך הוצג כ"עילוי", "מחונן", "גאון", כזה שבכוח "כישוריו" ו"ניסיונו", איש  הצללים – ה"שו – שו" – יצליח להושיע ולחלץ את המשטרה החבולה, משברונה, מקלונה, מבושתה, מימי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו. אלא, שהיה זה רק תחילתו של אותו שבר קולוסלי, ממשי ומוחשי. אם תרצו האות, הסימן, שהפך במרוצת ימי כהונת רוני אלשיך, לשבר טוטאלי, וורסטילי, רב תחומי, כדי דרדור המשטרה ואמון הציבור בה לשפל חסר תקדים…

רק בשבוע שעבר, פורסם סקר בעייתי במיוחד – שלא סוקר דיו, ודאי לא בהבלטה הצריכה והראויה (מעניין למה…) – על פיו, רק 31% אחוז מהנשאלים הביעו אמון במשטרה. לאמור: שבעה מכל עשרה אזרחים אינם מביעים אמון במשטרה. זה בקדנציה של מפכ"ל שהובא מחוץ למשטרה, כדי להבריאה מחולייה רבי השנים!

הביאו אותך – מחוץ לשורות המשטרה – כדי לנקות את השורות ('האורוות'); כדי להפיח תרבות ארגונית חדשה ונקייה במשטרה; כדי לתקן ולשפר. מה קיבלנו? כאוס מוחלט… קרא פעם את "חוברת משטרת לואי דה פינס"… תלמד הימנה הרבה: מאום לא תיקנת. מאום לא שיפרת. הצהרות לרוב… הבטחות הרבה… נאומים כחול… אבל שיפור לא מצאנו… והכל בלשון המעטה.