רצוי שצה"ל לא יותיר את התווך התת קרקעי רק ליריביו, אלא יתחיל להיות בו גורם יוזם ופעיל; ולא רק גורם מגיב. טכנולוגיות מתקדמות לחציבת מנהרות מאפשרות ליצור ממד לחימה חדש, שעשוי להשיג הפתעה אסטרטגית בעימותים הבאים - אם וכאשר יפרצו - ולהביא להכרעה בשדה הקרב, תוך כדי תמרון התקפי תת קרקעי...

מדינת ישראל מאוימת ע"י טק"ק, ממש כפי שמדינות כגון יפן מאוימות באופן קבוע מרעידות אדמה; אשר כמו הטק"ק אינו ניתן לחיזוי וגורם לנזקים ונפגעים רבים. עליה לאמץ תקנים ואדריכלות מתקדמת; אשר יאפשרו לאוכלוסיה מתן מענה אמיתי מפני איום זה; ויעלו במידה רבה את איכות חיי הציבור בזמן מתקפת טילים קצרה ולאורך זמן. ניסיון רב בנושא נצבר בארצות סקנדינביה ובשוויץ...

ניתן לייצר מודל כיבוש אחר, על ידי יצירת מעברים תת קרקעים ומוגנים, בין שיטחנו לאזורי מפתח בשטחים הכבושים; ובינם לבין עצמם. במצב החדש הזה,  לא יהיה צורך יותר בתנועה מנהלתית של כוחות ואספקה בתוך השטח העוין. התנועה כולה תתבצע בצירים נסתרים ומוגנים מתחת לפני השטח. כתוצאה מכך, כמות הכוחות שתידרש לשליטה, תקטן בצורה משמעותית; וכך גם כמות הנפגעים...

ב- 22 באפריל 1992 החרידה סדרת פיצוצים רבי עוצמה את רחובות גוודלחרה שבמקסיקו. הפיצוצים נמשכו כמה שעות, קטלו יותר מ 250 בני אדם, פצעו יותר מ 1,500 והחריבו כליל את בתיהם של 15 אלף איש. הפיצוצים נגרמו מחדירת בנזין למערכת הביוב העירונית. הדוגמה הזאת עומדת מן הסתם לנגד עיניהם של ארגוני טרור המחפשים כל הזמן דרכים לביצוע פיגועים המוניים...

מתחת לקרקע - בשקט ובחשאיות - עבדו צוותי חפרים בקדחתנות וחפרו עשרות מנהרות תופת מתחת לעמדות ההגנה. חלק מהמנהרות התגלו וננטשו, אך במקומן נחפרו מנהרות חדשות. במנהרות הונחו עשרות טונות של חומרי נפץ, וחיכו לרגע המתאים; ואכן, הפקודה הגיעה...

לאחר המבצעים, "צוק איתן" ו"מגן צפוני", נראה כי צה"ל הפיק את הלקחים ופיתח שיטות ויכולות בתחום התת קרקעי; אך כפי שהוכיחו אויבנו בעבר, גם הם יודעים להתכונן לסבב העימות הבא. יודגש, כי אסור לישראל רק לנקוט צעדי התגוננות בתחום הזה. מאחר ששדה הקרב העתידי יתאפיין ביכולת מוגברת לאכן ולהשמיד כל מטרה שעל פני הקרקע, יצטרכו הכוחות להתרגל לשהות מתחת לאדמה ולחפור את דרכם לעבר היעד, כדי שיוכלו לשרוד בשטח הפתוח, רווי האש המדויקת!

הדיון הפוליטי והתקשורתי בסוגיות דו"ח המבקר בסוגיית מנהרות החמאס ומבצע 'צוק איתן', מבטא הנחות יסוד שראוי להעמידן לדיון ביקורתי גלוי. הן מבוססות על מודלים הנלמדים בעולם האקדמי במדע המדינה, במנהל עסקים ובהנדסת ייצור. מול הסדר האידאלי הרצוי - המוכוון על פי אמות המידה הנרכשות בתחומים אלה - נדרשת נקודת מבט אחרת, המגיעה מבית הספר של החיים, ומונעת מתוך כבוד בסיסי לקשיי המציאות במלוא ממדי מורכבותה.

לא שאני מבקש לפטור את הנהגת המדינה והצבא מן התביעה לעשות כל שביכולתה על מנת להתכונן כראוי ולהתנהל נכון בשעות מבחן הרות גורל. להיפך. אלא שנדרשת קודם כל חקירה עצמית תרבותית של עצמנו כחברה, על ציפיית היתר שאנו תולים בתהליכים ונהלים קבועים לניהול ענייני המדינה. מלחמה היא אירוע שמעצם הגדרתו בהתהוותו יכול לצאת משליטה. מי שמבקש חקירה על מנת להפוך מלחמה לאירוע מנוהל לפי תכנית סגורה מראשית עד אחרית, כאילו הייתה ניהול ותכנון פס ייצור, דומה לאדם שמבקש לקבוע מראש את אופיו של תינוק עוד בטרם הריון. גם בעידן המודרני, לא הכל בידי אדם!

לנוכח העליונות הישראלית בכל התווך האווירי עד לרום החלל, בהבנת השלטנות המודיעינית הישראלית בתצפית ומעקב עילי על כל צעד מצעדיהם, בתוספת יכולת אש ישראלית זמינה ומדויקת לכל איכון, החמאס חדרו במענה הסתגלותי, אל נבכיי רחם האדמה. זו מצוינות ממקום אחר, המתהווה מעומק המצוקה של תודעת הנחיתות...