'אכיפה בררנית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקרבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק...

כדי להבין עד כמה מטופשת ההשוואה - שעושים גד טאוב ודומיהם - בין ה'דיפ סטייט' האמריקאי ל'דיפ שטעטל' הישראלי, הנה סיפור קטן ודמיוני (בחלקו), ה'מתרגם' את המציאות הישראלית לזו האמריקנית...

המושג מדינת עומק (דיפ סטייט) הפך לכינוי גנאי, מאז נכנסו פרשת גל הירש וחקירות נתניהו לחיינו. הוא 'הצמיח כנפיים' במחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית' (תבחרו). אבל האמת היא, שמדובר במונח מוכר במדעי החברה ובתופעה שקיימת בכל מדינה דמוקרטית, שיש בה עובדי ציבור ונבחרי ציבור...

אולי תתכנס צמרת המשטרה לראיין מועמדים למשרת השר הממונה, ותמנה את הראוי/ה בעיניה? מישהו שם התבלבל. מסקרן לדעת מיהם אותם "בכירי משטרה" בדימוס או בשירות פעיל - אשר בינם לבין הבנת המונח "משטר דמוקרטי" אין ולא כלום - הממהרים לרוץ ולהפיץ שמועות בקרב עמיתיהם ובתקשורת, מי בעיניהם "ראוי ומקובל" לכהן כשר לביטחון הפנים...

תיאורית מדינת העומק - הדיפ סטייט (Deep State) גורסת, שפקידים בכירים - בעיקר בתחומי הביטחון הלאומי - משתמשים בסמכויותיהם על מנת להל את המדינה - על פי רצונותיהם ואמונותיהם - מתחת לאפו של הדרג הנבחר, ולמרות התנגדותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!